הטבח ביהודי פאס (1033)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הטבח ביהודי פאס בשנת 1033 היה מקרה הרג המוני של כ-6,000 יהודים בני העיר פאס לאחר כיבוש העיר על ידי שבט מקומי קנאי לאסלאם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות דעיכתה של השושלת האידריסית ששלטה במרוקו בשנים 788974 התערערה היציבות האזורית בשטח שמהווה את מרוקו המודרנית, והחלו מלחמות במגרב בין שבטים שנלחמו מטעם השושלת הפאטמית ממצרים לבין שבטים שנלחמו מטעם אמירות קורדובה מאל-אנדלוס. אי היציבות האזורית פגעה בביטחון יהודי פאס, קהילה שהייתה מרכז אינטלקטואלי חשוב של היהדות בתחילת המאה ה-10 והוציאה ממנה מלומדים חשובים כגון ר' דונש בן לברט ור' יהודה חיוג'.

בעת המאבק שהתרחש בעיר בערך בשנת 997 בין האוּמַויים מקורדובה ושבט הברברי של הזנאתה כבר התרחש מאורע של טבח ביהודי פאס בעקבות היציבות המעורערת באזור. בגניזת קהיר נמצא מכתב שנשלח לקהילת פאס באותן שנים על ידי הגאון שמואל בן חפני, ראש ישיבת סורא מבבל (שמוצאה של משפחתו כנראה בעיר פאס). המכתב רומז למאורע שבו קהילת פאס נפגעה מרדיפות:

אל העדה הקדומה הדומה לאבן הראשה, המאירה בעשישה [...] היא מדינת פאס הישנה מקום התורה וגרן החכמה ויקב התעודה [...] ואכן באה שמועתם, ויחרד לבבנו, וייתר ממקומו. ותבך עינינו ולבבותינו על הרס מקדשנו ועל הרג בני עמנו ועל המורע לבחורינו. ואל אלהינו נדרוש להרוג הורגיהם, להרע להם ולהכות בדבר מכיהם [...] ומלפנינו נבקש לנחם אותנו ואתכם להטיב לכם, ולהפוך לששון אבליכם, ולשמח לבבותיכם מיגונכם.[1]

[2]

אולם הטבח של שנת 1033 היה קשה מכל שקדם לו, וכלל הטלת חורבן על הקהילה בעיר.

הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1033 העיר פאס נכבשה על ידי כוחות מוסלמיים בני שבט הבנו-איפרן (המשתייכים לשבטי הזנאטה), בהובלת המנהיג אבו כמאל תמים, שהנהיג מדיניות אנטי-יהודית בשם האסלאם ברחבי הטריטוריה של השבט.[3] זאת לאחר מלחמה ממושכת בינם לבין שליטי העיר הקודמים, בני שבט המע'רווה. בני שבט הבנו-איפרן, בראשות אבו כמאל תמים, הרגו למעלה מ-6000 יהודים תושבי העיר, הפקיעו את הרכוש היהודי, ולקחו לעצמם נשים יהודיות רבות.[4][5][6] הטבח התרחש בחודש ג'ומאדא אל-ת'אניה של שנת 424 ללוח השנה המוסלמי (במאי-יוני של שנת 1033 לספירה הנוצרית).[5] הטבח בפאס והאירועים שנלוו לו נחשבים לפוגרום על ידי היסטוריונים בני זמננו.[7][8] בתאריך לא ידוע בין השנים 1038-1040 שבט המע'רווה כבש מחדש את העיר פאס ואילץ את תמים להימלט לעיר סלא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל בן חפני גאון, איגרת ליהודי פאס (המאה ה-10), כתב יד אוקספורד, בולדיאנה, Heb. f. 24. fol. 44b.
  2. ^ משוער שיהודי פאס נטבחו בעת המאבק שהתרחש בעיר בערך ב-997 בין האוּמַויים מקורדובה ושבט הברברי של הזנאתה. השוו עלי אבן אבי זרע, אלאניס אלמֻטרִב, עמ׳ 107 .ראה: דוד ליטמן ויוסף פנטון, 'אלף שנות גלות במערב - יהודים תחת שלטון האסלאם: מקורות ומסמכים (997 - 1912)', הוצאת אונ' בר-אילן, 2022, עמ' 96, הערה 2.
  3. ^ Relations judéo-musulmanes au Marocperceptions et réalités, Michel Abitbol [1]
  4. ^ E.J. Brill's First Encyclopaedia of Islam, 1913-1936, M. Th Houtsma, pp. 76-78.
  5. ^ 1 2 Assaleh, Abu-Mohammed (1828). Historia dos soberanos mohametanos: das primeiras quatro dysnastias e de parte da quinta, que reinarao na Mauritania. Jozé de Santo Antonio Moura (trans.). Lisbon: Academia Real das Sciencias de Lisboa. p. 117. נבדק ב-2011-03-30.
  6. ^ Moura, Jozé de Santo Antonio (1827). "Memoria sobre as dinastias mohammetanas, que tem reinado na Mauritania, com a serie chronologica dos soberanos de cada huma dellas". Memórias de Academia das Ciências de Lisboa. Lisbon: Academia Real das Sciencias de Lisboa. pp. 47–140. נבדק ב-2011-03-30.
  7. ^ Morris, Jan (1959). The Hashemite kings. Pantheon. p. 85
  8. ^ Beker, Avi (1998). Jewish communities of the world. Lerner Publications. p. 203. ISBN 0-8225-1934-8.