הכשרה מקצועית
הכשרה מקצועית, כלומר לימודים המובילים לרכישת מקצוע, נעשית במגוון רחב של בתי ספר: אוניברסיטאות, מכללות, בתי ספר להנדסאים, מוסדות להכשרה מקצועית, וכן בדרך של חניכות - הצטרפות לבעל מקצוע מנוסה ולימוד המקצוע ממנו תוך כדי עבודה.
ההכשרה המקצועית הלא-אקדמית נעשית בישראל, במקרים רבים, בפיקוחו של משרד העבודה והרווחה, האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כח אדם. האגף מופקד על הכשרת כוח אדם מקצועי טכנולוגי למשק. הוא מקיים הכשרות במסלולים לנוער, טכנאים והנדסאים, הכשרה מקצועית למבוגרים, הכשרה והשתלמויות ערב בבתי ספר עסקיים, מוסדות הכשרה לעניין חוק חיילים משוחררים, השתלמויות מורים ועזרי לימוד.
קיימת גם הכשרה תוך כדי עבודה שהיא השיטה הישנה ללימוד מקצוע. הכשרה זו היא שיטת לימוד, אימון והסמכה בתחום מסוים, תוך כדי העבודה בו, לעיתים קרובות בצורה של חפיפה עם עובד אחר. היא עשויה להיות שיטה בזבזנית, היות שעובד המיומן לעבודתו נדרש ללמד עובד חדש, מבלי שיהיה לו בהכרח את הכישורים הדרושים לכך. עם זאת, היא עשויה להיות מהירה ומהימנה ולכן מקובלת בארגונים קטנים.
הסבה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסלול מיוחד של הכשרה מקצועית הוא זה הקרוי הסבה מקצועית. במסלול זה משתתפים עובדים שכבר רכשו מקצוע וניסיון, אך מעוניינים להחליפו במקצוע אחר. סיבות להסבה מקצועית:
- שינוי טכנולוגי שגורם לירידה משמעותית בביקוש למקצוע מסוים. דוגמה: בהכנת קלט למחשב באמצעות כרטיסים מנוקבים עסקו עובדות שמקצוען נקרא "נקבנית". עם העברת הקלט לדיסקטים שונה שם המקצוע ל"קלדנית", והנקבניות נדרשו לעבור הסבה מקצועית פשוטה יחסית, לתפעול מכונות ההקלדה, המתוחכמות יותר. עם המעבר להזנה מקוונת של נתונים הצטמצם מאוד הביקוש לקלדניות, והן נדרשו לעבור הסבה מקצועית לשלל תפקידים אחרים, כל אחת לפי נטיותיה.
- שחיקה מקצועית שגורמת לעובד לחפש מקצוע אחר. שחיקה זו באה עם הגיל במקצועות הדורשים עבודה פיזית וכושר גופני. שחיקה מתקיימת גם בגילאים צעירים יחסית, במקצועות הכרוכים בעומס נפשי כבד. בישראל פועלת למטרה זו קרן "מעגלים - הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים".[1]
- חוסר עניין בעבודה או רצון להתפתח בכיוונים חדשים עשויים אף הם להוביל להסבה מקצועית.
- הגירה מובילה לעיתים להסבה מקצועית, לאחר שהמקצוע ששימש בארץ המוצא אינו מבוקש בארץ היעד, או דורש הכשרה שונה בה.
לעיתים הסבה מקצועית מתבססת על הכשרתו ועיסוקו הקודמים של העובד (למשל בהסבה מנקבנית לקלדנית בדוגמה דלעיל, או הסבה מקצין חי"ר לקצין שריון), ולעיתים אין זיקה בין שני העיסוקים, או שהזיקה קלושה (למשל הסבה מקלדנית לאשת מכירות, או הסבה מקצין שריון למורה).
לעיתים הסבה מקצועית נעשית ללא החלפה של מקום העבודה, ובכך נהנים גם המעסיק וגם העובד מהמשך יחסי העבודה ביניהם. פעמים אחרות כרוכה הסבה מקצועית בהחלפה של מקום העבודה.
את הלבטים שבהסבה מקצועית הציגה פרופ' רות בן-ישראל, שבשנת 2005 עברה מעיסוק במשפטים לציור ממוחשב של סיפורי המקרא:
בשנת 2005 מלאו לי, כאמור, שבעים וארבע שנים. חשבתי כי קיימת הסתברות לכך שעוד יעמדו לרשותי עשר עד עשרים שנות פעילות. חשתי שאינני מסוגלת להמשיך ולעסוק עוד עשר עד עשרים שנה במה שעסקתי עד כה. הרגשתי צורך עז להתחדש, להתרענן ולהגשים את עצמי בדרך חדשה ושונה. על כן החלטתי לבצע הסבה מקצועית ולפתוח דף חדש בחיי. היה עוקץ מסוים שהכביד או העיב על ההחלטה להתחיל בעיסוק חדש. הקושי היה רגשי. בעוד שבתחום עיסוקי המסורתי הגעתי למעמד בכיר והייתי לדמות המובילה בתחום, היה ברור שבעיסוק החדש אתחיל מתחתית הסולם. משמעות הדבר הייתה ירידה במעמד המקצועי, צורך לכבוש מחדש את מקומי בקבוצת התייחסות חדשה שאיננה מכירה אותי, ובתוקף כך אינה מודעת כלל ליכולותי ולכישורי. שקלתי זה מול זה את היתרון שבהתחדשות מול החיסרון של ההתחלה. הכף נטתה בבירור אל עבר היתרון. הסיכוי להתרעננות ולהנאה שבלימוד ובהתבטאות בתחום חדש גברו על החשש מאבדן היוקרה המעמדית.
— רות בן-ישראל, הסיפור האישי, המחשב וסיפורי המקרא, באתר האינטרנט של בן-ישראל
בתקופת משבר הקורונה שהתאפיינה בפיטורים בהיקף נרחב, רבים פנו להסבות מקצועיות[2][3] למקצועות המתאפיינים ביציבות תעסוקתית ובביקוש במשק כגון הייטק, סיעוד, חשמל, בניין, ומקצועות רפואיים[4][5]. במקרים מסוימים הסבות המקצוע נערכו בסיוע ממשלתי, כחלק מחבילות סיוע שנועדו לעזור למי שמצאו עצמם ללא תעסוקה להשתלב בענפים הנדרשים בשוק[6][7]. כמו כן, בתקופת הקורונה חלה עלייה במספר המפוטרים שבחרו לעבור הסבה מקצועית לתחום ההוראה[8][9]. במשרד החינוך יצרו תוכניות חדשות לאור המשבר, כדי לענות על המחסור במורים במערכת החינוך הישראלית, במסגרתם סייעו למפוטרי הקורונה לרכוש את ההכשרה לתעסוקה כאנשי הוראה בדגש על מקצועות מבוקשים שבהם קיים מחסור כגון הוראת מתמטיקה, הוראת אנגלית, הוראת מקצועות מדעיים והוראת לשון[10]. במסגרת מיזם של משרד החינוך ושירות התעסוקה, הוצע לאקדמאים אשר פוטרו בשל הקורונה לעבור הסבה ולקבל הכשרה למורים תוך קבלת מענק למימון הלימודים ודמי אבטלה[11].
הכשרה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח "הכשרה" מקובל בצבא הגנה לישראל. בטירונות (צה"ל) יש הכשרה בסיסית, הכשרה חיילית ועוד.
בזרוע היבשה, בחיל הרגלים וחיל ההנדסה הקרבית עוברים את אותו מסלול הכשרה (שתחילתו הוא טירונות חיל רגלים) בניגוד לשאר החילות בזרוע היבשה.
בחיל הים הישראלי יש מגמות הכשרה לצוערים המחולקים לשלוש מגמות התמחות:
- מגמת שיט: הכשרה לתפקיד קצין נשק, או קצין גילוי, ניווט וקשר בספינת טילים (סטי"ל) או בצוללת, או כמפקד דבור או דבורה (כלי הביטחון השוטף).
- מגמת מכונה: הכשרה לתפקיד קצין מכונה ("צ'יף") בסטי"ל או בצוללת.
- מגמת אלקטרוניקה: הכשרה לתפקיד קצין אלקטרוניקה בסטי"ל או בצוללת.
מבחינים בין אורך מסלולי ההכשרה. ביחידות מובחרות בצה"ל נדרשים מסלולי הכשרה ארוכים במיוחד, המחייבים חתימה על התחייבות לשירות קבע (כלל חיילי יחידות העילית - סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יחידת אגוז, יחידת הנדסה למשימות מיוחדות, והיחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669). גם במסלולים לא קרביים שבהם ההכשרה ממושכת, כגון תכנות, נדרשת התחייבות לשירות קבע.
בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חז"ל מייחסים ערך רב ללמוד מקצוע. ניתן ללמוד על כך ממקורות רבים, בין היתר נאמר על כך: "רבי יהודה אומר כל שאינו מלמד את בנו אומנות ... כאילו מלמדו ליסטות"[12].
על חשיבות לימוד אומנות (מקצוע) בעיני חז"ל ניתן לראות מכך שזה אחד הדברים שנחשבים 'חפצי שמים' שהותרו לדבר עליהם בשבת, וכך פוסק השולחן ערוך: "חפצי שמים מותר לדבר בהם כגון ... ולשדך התינוק ליארס וללמדו ספר או אומנות ודוקא לדבר אם רוצה להשתכר אבל לשכרו ולהזכיר לו סכום מעות אסור"[13]. והמגן אברהם כותב על כך 'שאם אין לו אומנות עוסק בגזל'[14].
כמו כן, ישנה גם התייחסות לאיזה אומנות יש ללמוד: "רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה (וקלה)"[15].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכשרה מקצועית, באתר כל זכות
- רשימת הכשרות מקצועיות באתר שירות התעסוקה
- האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כח אדם, הכשרה מקצועית ופיתוח כח אדם ולימודי נוער למבוגרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
- ללמוד מהיחפנים - הרצאה של בנקר רוי אודות יצירת מנגנון קהילתי להכשרה מקצועית עבור ועל ידי כפריים הודים.
- הילה ויסברג, "העובדים קיימים - אבל איש אינו טורח להכשיר אותם", באתר TheMarker, 5 באפריל 2012
אורה קורן, שכר של 9,500 שקל בחודש: המקצועות שבהם חסרים אלפי עובדים, באתר TheMarker, 18 ביולי 2016- ניצן צבי כהן, מותה של ההכשרה המקצועית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 בספטמבר 2016
- הכשרה מקצועית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חינוך מקצועי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מעגלים - הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים
- ^ דפנה אבירם-ניצן, שדרוג ההון האנושי עובר בהכשרות מקצועיות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020
- ^ מפחחות ועד הייטק: התקווה החדשה של מובטלי הקורונה, באתר וואלה!, 5 ביוני 2020
- ^ מעין מנלה, מחל"ת להייטק: "זה שונה מכל מה שעשיתי בחיים; אני מתחיל מאפס", באתר כלכליסט, 21 באוגוסט 2020
- ^ כל הסבה, לטובה: המשבר הוא הזדמנות לשנות מקצוע, באתר מאקו, 17 באפריל 2020
- ^ יובל שדה, המדינה מציעה למורי דרך ולסוכני נסיעות 20 אלף שקל כדי להחליף מקצוע, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2021
- ^ גד ליאור, עברתם את גיל 40? יש לכם עתיד תעסוקתי, באתר ynet, 5 בנובמבר 2021
- ^ ציון נאנוס, המורים החדשים: מפוטרי הקורונה שעשו הסבה להוראה, באתר מאקו, 11 ביוני 2020
- ^ נועם (דבול) דביר, מאות אקדמאים עוברים הסבה להוראה בגלל הקורונה, באתר ישראל היום, 2020
- ^ הסבת אקדמאים להוראה, פורסם על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2022.
- ^ תמר טרבלסי חדד, תוכנית: מפוטרי משבר הקורונה יוסבו להוראה, באתר ynet, 5 במאי 2020
- ^ תלמוד בבלי קידושין כט, א.
- ^ שולחן ערוך או"ח שו, ו.
- ^ מגן אברהם שם, ס"ק יג.
- ^ משנה קידושין ד, יד
