הלגיון השביעי קלאודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטבע של גליאנוס, שחוגג LEG VII CLA VI P VI F (הלגיון השביעי קלאודיה, שש פעמים אמין, שש פעמים נאמן. המטבע נושא בצדו האחורי את הסמל של הלגיון השור

הלגיון השביעי קלאודיהלטינית: Legio septima Claudia Pia Fidelis) היה לגיון רומאי שחנה בפרובינקיה מואסיה העליונה. סמלו היה שור ואריה. הלגיון חנה ליד הדנובה משך רוב שנותיו, בפרובינקיה מואסיה העליונה (שכללה לגיון נוסף), ומפקדתו לגיון הייתה בוימינאקיום (Viminacium; כיום העיר קוסטולץ (Костолац) שממזרח לבלגרד, בירת סרביה). בפרוביניקה היו 12 יחידות עזר (2 אלות ו-10 קוהרטות). הלגיון קיבל מקלאודיוס את התואר Claudia Pia Fidelis עבור הנאמנות בזמן מרד וסקריבוניאנוס.

הלגיון השביעי קלאודיה, בנוסף ללגיונות הלגיון השישי פראטה, הלגיון השמיני אוגוסטה והלגיון התשיעי, נוסדו על ידי פומפיוס בשנת 65 לפנה"ס. הלגיון השתתף במלחמת גאליה, והיה אחד משני הלגיונות שהשתתפו בפלישה של יוליוס קיסר לבריטניה. בנוסף היה לו תפקיד מרכזי בקרב פארסאלוס בשנת 48 לפנה"ס.

השתתפות הלגיון בדיכוי מרד בר כוכבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדליהו אלון ניסה לקשור לגיון זה למרד בר כוכבא[1] ומספר עדויות יכולות להצביע על כך כי לפחות חלק ממנו אכן בא עם יחידות עזר ממואסיה עילית כדי לסייע בדיכוי המרד. ק' נומיוס קונסטאנס (C. Nummius Constans) שירת כקנטוריון בלגיון השלישי קירנאיקה ובלגיון השביעי קלאודיה, ובתפקיד פרימוס פילוס בלגיון השני טריאנה. על חלקו בלחימה הוא זכה לעיטורים מידי אדריאנוס[2]. החוקרים חלוקים באיזה לגיון נלחם קונסטאנס, אולם בגלל מיעוט העדויות, אף חוקר לא טען כי הוא שירת ביהודה בלגיון השביעי קלאודיה[3].

כתובת קטנה שהתגלתה בעכו, שייכת לחייל מהלגיון השביעי קלאודיה ששירת בפרובינקית סוריה. ישנה אפשרות כי קונסטאנס השתתף בדיכוי מרד בר כוכבא במסגרת הלגיון השביעי קלאודיה[4]. בנוסף, כתובת הקדשה של 239 חיילים מהלגיון השביעי קלאודיה משנת 157/158[5], מצביעה על כך כי בשנת 134/135 גויסו ליחידה זו כ-400 אנשים, גיוס חריג בהיקפו. לגיוס זה ניתן להוסיף כי פורסמו 9 דיפלומות צבאיות רומיות מ-23 באפריל בשנת 157 של יחידות עזר שחנו במואסיה עילית. יחידות אלו היו כנראה מסופחות ללגיון השביעי קלאודיה, ונראה כי עברו איתו בראשית המרד ליהודה, וספגו אבדות כבדות שגרמו לגיוסים כה נרחבים מאותו תאריך. מכיוון שתעודות אלו שייכות לפחות לשלוש יחידות שונות מתוך 12 היחידות שישבו בפרוביניקה, ישנה אפשרות כי חלק גדול מיחידות העזר השתתפו במרד בר כוכבא. מכלול העדויות שהועלו מראה כי לפחות חלק מהלגיון השביעי קלאודיה ויחידות העזר שלו עברו ליהודה והשתתפו בדיכוי מרד בר כוכבא[6].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M.Mirkovi, Inscriptions de la Mesie Suprrieure. Vol. II. Viminacium et Margum, Beograd 1986.
  • Miroslava Mirković, The Roster of the VII Claudia Legion, ZPE 146, 2004, pp. 211-220
  • Y. Le Bohec, C. Wolff, Legiones Moesiae Superioris, in Les legions de Rome sous le haut-empire : actes du Congres de Lyon, 17-19 septembre 1998, Lyon 2000, pp. 239-245
  • Eck W., Y. Tepper, Ein Soldat der Legio VII Claudia in einer Grabinschrift aus Acco/Ptolemais, SCI 24, 2005, 119-123
  • J. F. Gilliam, The plague under Marcus Aurelius, AJPh 73, 1961, 225-251
  • Stephen Mitchell, Legio VII and the Garrison of Augustan Galatia, The Classical Quarterly, Vol. 26, No. 2 (1976), pp. 298-308
  • Michael Speidel, The Captor of Decebalus a New Inscription from Philippi, The Journal of Roman Studies, Vol. 60, (1970), pp. 142-153
  • Maja Basotova, A new veteran of the legion VII Claudia from the colonia Flavia Scup, Arheološki vestnik 58, 2007, pp. 405-409

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Legio VII Claudia Pia Fidelis באתר ליוויוס (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלון גדליה, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד ב', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1970, עמ' 28.
  2. ^ CIL X, 3733=ILS 2083 ; ראו גם: V. Maxfield, The Military Decorations of the Roman Army, London (1981), pp. 211-212.
  3. ^ מור מנחם, 'הצבא הרומי בפרובינקיה יודיאה בשנים 132–135 לסה"נ', יוון ורומא בארץ-ישראל (1989), 106-107 ; מור מנחם, 'עוצמתו והיקפו של מרד בר-כוכבא : עיון מחודש', לאוריאל (תשסו), 2005, עמ' 71.
  4. ^ Eck W., Y. Tepper, 'Ein Soldat der Legio VII Claudia in einer Grabinschrift aus Acco/Ptolemais', SCI 24, 2005, 119-123.
  5. ^ CIL III 8110
  6. ^ W. Eck, D. MacDonald, A. Pangerl, 'Ein weiteres Diplom aus der Konstitution des Antoninus Pius für die Truppen von Moesia superior vom 23. April 157', ZPE 165, 2008, 237-239.