הליוגרפיה

חריטת ההליוגרפיה המוקדמת ביותר ששרדה, נעשתה על ידי ניספור נייפס בסביבות 1826. הלוח נחשף תחת חריטה רגילה, שהעותקה אל הלוח באמצעות טכניקה זו

הליוגרפיה (מצרפתית: héliographie, נקרא גם "רישום-שמש") הוא שם של תהליך בצילום שהומצא על ידי הצלם והממציא הצרפתי ניספור נייפס בשנת 1822, איתו הוא גם יצר את התצלום הראשון בהיסטוריה ששרד, נוף מחלון בלה-גרא סביבות 1826.

התהליך התבצע באמצעות תמיסת ביטומן (bitumen of Judea - סוג של זפת) אשר שימש כציפוי ללוח מתכת או זכוכית, והגביר באופן יחסי את הרגישות לאור. לאחר חשיפה של כ-8 שעות, הביטומן התקשה באזורים שנחשפו לאור. לאחר החשיפה נשטף הלוח באמצעות שמן לבנדר ונפט, שהמיסו את הביטומן באזורים שלא נחשפו לאור ולכן לא התקשו.

ראו גם

• דאגרוטיפ של שדרות דו-טמפל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הליוגרפיה בוויקישיתוף

• The First Photograph‏, באתר האינטרנט של "Harry Ransom Center", אוניברסיטת טקסס באוסטין (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.