המעמד העליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוקן של משפחת פאגוגה ארזוקטה משנת 1730. המשפחה השתייכה למעמד העליון במקסיקו סיטי.

המעמד העליון מתייחס לקבוצת האוכלוסייה שנמצאת בראש ההיררכיה החברתית. בחברות המודרניות המעמד החברתי העליון כולל בדרך כלל את חברי האוכלוסייה העשירים ביותר בחברה, ובעלי הכוח הפוליטי הגדול ביותר. בחברות המודרניות לעיתים רבות חברי המעמד העליון אינם צריכים לעבוד לפרנסתם, משום שהם חיים על סמך כסף שקיבלו בירושה או כתוצאה מהשקעות.

בחברות מסורתיות רבות היה קשה או אפילו בלתי אפשרי להצטרף למעמד העליון בדרך אחרת מלבד להיוולד לתוכו. במדינות רבות בעולם שיעור הכנסה גבוה במיוחד מספיק בשביל שאדם ייחשב כמשתייך למעמד העליון – במיוחד בארצות הברית (למעשה, רוב האנשים העשירים ביותר בארצות הברית נולדו במעמד הביניים).[1]

בארצות הברית לדוגמה, המעמד העליון כולל כ-1% מכלל האוכלוסייה, אשר מחזיק בכ-30% מהעושר, והם בעלי הכנסה של 200,000 דולרים או יותר בשנה (כ-16,000 דולרים לחודש)[דרוש מקור].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ramsey Solutions, The National Study of Millionaires, April 12th 2023
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.