הסיעה הבלתי תלויה – לאחדות העבודה
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
20 בינואר 1953 – 13 בינואר 1954 (51 שבועות ויומיים) |
| אפיון | מפלגת שמאל |
| כנסות | הכנסת השנייה |
| שיא כוחה | 2 מנדטים (כסיעת פורשים) |
| נוצרה מתוך | מפ"ם |
| התמזגה לתוך | מפא"י |
| האתר הרשמי | |
  | |
הסיעה הבלתי תלויה – לאחדות העבודה הייתה סיעה קצרת ימים שפרשה ממפ"ם בתחילת 1952 והצטרפה למפא"י בתחילת 1954, בתקופת כהונתה של הכנסת השנייה.
הסיעה נוצרה ב-21 בפברואר 1952 כאשר פרשה ממפ"ם קבוצת חברים, יוצאי התנועה לאחדות העבודה ההיסטורית, בראשות חברי הכנסת דוד ליבשיץ וחנה למדן. רוב חברי חטיבת אחדות העבודה במפ"ם נשארו במפלגה.[1]
ועדת הכנסת הכירה בליבשיץ ולמדן כסיעה נפרדת ב-4 במרץ,[2] אך שם הסיעה אושר רק כעבור שנה, ב-10 במרץ 1953.[3]
ליבשיץ ולמדן הקימו, ב-20 ביוני 1952, את מפלגת הפועלים לאחדות העבודה. המפלגה התקיימה במשך כשנה וחצי, עד שב-13 בינואר 1954 התמזגה עם מפא"י.
חטיבת אחדות העבודה במפ"ם התקיימה עד אוקטובר 1954, אז הקימו חבריה את סיעת אחדות העבודה - פועלי ציון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הסיעה הבלתי תלויה – לאחדות העבודה- סיעת סיעה בלתי תלויה באחדות העבודה בכנסת השנייה, באתר הכנסת
- דוד ליבשיץ: "הפילוג במפ"ם היה לעובדה", דבר, 22 בפברואר 1952
- מ. מייזלס, סיעה חדשה נולדה, מעריב, 29 בפברואר 1952
- כנס היסוד של "מפלגת פועלים לאחדות העבודה", דבר, 22 ביוני 1952
- לקראת הצטרפות מפלגת "לאחדות העבודה" - למפא"י, דבר, 27 בדצמבר 1953
- "לאחדות העבודה" התמזגה במפלגת פועלי ארץ ישראל, דבר, 13 בינואר 1954
- חוסלה מפלגת הנפל של לבשיץ-למדן, חרות, 10 בינואר 1954
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "לאחדות העבודה תשאר במפ"ם", חרות, 2 במרץ 1952
- ^ ליבשיץ ולמדן הוכרו כסיעה נפרדת בכנסת, הצופה, 5 במרץ 1952
- ^ הכנסת לפגרה מ-26 במרץ, על המשמר, 11 במרץ 1953