העלמה יוליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העלמה יוליה
Fröken Julie
כתיבה יוהאן אוגוסט סטרינדברג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה טרגדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הצגת בכורה 14 במרץ 1889 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה שוודית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העלמה יוליהשוודית: Fröken Julie) הוא מחזה נטורליסטי שנכתב ב-1888 על ידי יוהאן אוגוסט סטרינדברג. המחזה מתמקד בנושאים שקשורים במעמדות חברתיים, אהבה-תשוקה, מאבק בין המינים והאינטראקציה ביניהם.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקנית אנג'ליק רוקאס משחקת את העלמה יוליה. גרי קופר בתפקיד ז'אן המשרת כורע ברך לצידה

העלילה מתרחשת בליל קיץ ב-1894 באחוזה של רוזן בשוודיה, האישה הצעירה שעל שמה נקרא המחזה, במאמץ לברוח ממציאות אשר מוגבלת בנורמות חברתיות וגם ליהנות מהלילה, רוקדת במסיבת הקיץ השנתית של המשרתים, שם היא נמשכת למשרת בכיר בשם ז'אן. ז'אן מתגלה כאיש עולם, בעל נימוסים והשכלה. המחזה מתרחש במטבח האחוזה של אביה של העלמה יוליה. ארוסתו של ז'אן, טבחית בשם כריסטין, מבשלת ואז נרדמת בזמן שז'אן והעלמה יוליה מדברים.

העלילה בעיקר מתייחסת לכוח במתכונותיו השונות. לעלמה יוליה יש כוח רב כיוון שהיא ממעמד גבוה יותר. מצד שני גם לז'אן יש כוח כיוון שהוא גבר שלא נרתע מהערכים של האצולה. לרוזן, אביה של העלמה יוליה (דמות בלתי נראית), יש כוח שגובר על שניהם כיוון שהוא אציל, מעביד ואב.

בלילה זה, ההתנהגות בין ז'אן והעלמה יוליה שקודם לכן הייתה פלרטטנית, מתחרה על כוח שבמהרה מגיע ליחסי אהבה, או אולי תאווה, והם שוכבים. מעבר למהלך המחזה, המאבק בין העלמה יוליה וז'אן לשליטה מתנודד קדימה ואחורה עד אשר ז'אן משכנע אותה כי הדרך היחידה לצאת ממצבה המביך היא על ידי התאבדות.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העלמה יוליה - ביתו של בעל האחוזה (הרוזן) היא אישה נחושה ועקשנית. גודלה על ידי אימה המנוחה שחינכה אותה "לחשוב ולהתנהג כגבר". היא אישה מבולבלת. יוליה מודעת לכוח שבו היא אוחזת ומחליפה בין הרצון להיות מעל המשרתים לפרלירטוטים עם ז'אן. למעשה היא משתוקקת ליפול מעמוד התווך.
  • ז'אן - גבר משרת של הרוזן. הוא עזב את העיר ונסע הרבה כאשר הוא עובד בעבודות מרובות עד אשר חזר לעבוד בשביל הרוזן. יש לו שאיפות לעלות ממעמדו החברתי ולנהל מלון משלו, העלמה יוליה היא חלק מתוכניתו. הוא לחלופין נדיב וקשוח. על אף שאיפותיו הוא מתרפס רק למראה הכפפות והמגפיים של הרוזן.
  • כריסטין - הטבחית בצוות הבית של הרוזן. היא דתייה מאוד וכנראה מאורסת לז'אן, אף על פי שהם מתייחסים לאירוסין כמעט בצחוק. היא מייצגת את מה שסטרינדברג שנא הכי הרבה: בת כפר בורה אשר מרוצה ממצבה.
  • הרוזן - לעולם לא נראה, אך מגפיו וכפפותיו נמצאות על הבמה, מדגישות כל הזמן את נוכחותו וכוחו. כאשר הפעמון מצלצל נוכחותו בולטת אפילו יותר.

הפקות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, העלה תיאטרון גשר את המחזה בשם "מדמואזל ז'ולי", בתרגום של גד קינר ובימוי של יוסי יזרעאלי[1].

בשנת 2005, העלה תיאטרון הספרייה את המחזה "הלילה הקצר ביותר בשנה", עיבוד ובימוי של עידו ריקלין ל"העלמה יוליה"[2].

בשנת 2011, העלה תיאטרון תמונע את המחזה שוב בשם "מדמואזל ז'ולי", בתרגום של גד קינר ובימוי של שלומי ליברמן[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העלמה יוליה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נילי ברקן, ‏חסרה את הדבר היחיד שיעניק לה חיים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2001
    ללא רגש אמיתי, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2001
  2. ^ מיכאל הנדלזלץ, ז'אן המשרת, באתר הארץ, 24 בפברואר 2005
  3. ^ מיכאל הנדלזלץ, העלמה והמשרת, באתר הארץ, 9 ביוני 2011