הקורפוס החמישי (ארצות הברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקורפוס ה-5
תג הכתף של הקורפוס
תג הכתף של הקורפוס
פרטים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שיוך צבא ארצות הברית
סוג קורפוס
בסיס האם פורט נוקס, בסיס קדמי בפולין
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1918
1922
19401919
1924
2013
מלחמות
פיקוד
מפקד נוכחי לוטננט גנרל ג'ון קולשסקי
עיטורים
  • Meritorious Unit Commendation
  • Superior Unit Award עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקורפוס החמישי היה קורפוס של צבא ארצות הברית שלחם במהלך מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה, מלחמת קוסובו והמלחמה בטרור, ופורק בשנת 2013. במאי 2020 הוחלט על ארגונו והקמתו מחדש לשם תמיכה בפעילות פיקוד אירופה של ארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 ביולי 1918 הוחלט על הקמת הקורפוס, והקמתו נמשכה עד ה-12 ביולי. הקורפוס השתתף בקרב סן-מייל, במתקפת מז-ארגון ובקרב לורן. עם סיום מלחמת העולם הראשונה הוצב הקורפוס ככוח כיבוש בגרמניה, ובמהלך 1919 פורק הקורפוס. בשנת 1922 הוקם הקורפוס מחדש, אולם בשנת 1924 פורק שוב הקורפוס.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 הוקם הקורפוס מחדש, כחלק מהיערכות צבא ארצות הברית לכניסה למלחמת העולם השנייה. לאחר הכרזת המלחמה בין גרמניה הנאצית לארצות הברית ב-11 בדצמבר 1941, נשלח הקורפוס ה-5 לצפון אירלנד, והיה הכוח האמריקני הראשון שנשלח ליבשת אירופה.

ב-6 ביוני 1944 הונחת הקורפוס ה-5 בחוף אומהה, שם ספג אבדות כבדות, אולם לבסוף הצליח לטהר את החוף ולפרוץ לעבר היבשת. הקורפוס לחם בקרבות המערכה בנורמנדי, ולאחר מכן לחם הקורפוס בקרב יער הירטגן ובקרב הארדנים. בהמשך השתתף הקורפוס בפלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה, וכוחותיו כבשו את לייפציג והיו הראשונים להיפגש עם הצבא האדום בטורגאו שעל נהר האלבה.

המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסת הקורפוס בשנות ה-80

ב-1 בדצמבר 1950 בעקבות חשש לאיום סובייטי על מערב אירופה במהלך מלחמת קוריאה, הוקמה מחדש הארמייה השביעית כארמיית שדה באירופה. בתחילה כללה הארמייה השביעית את הדיוויזיה ה-1 וכוח משטרה צבאית. בדצמבר 1950 הכריז הנשיא טרומן על מצב חירום לאומי בשל מלחמת קוריאה, והארמייה תוגברה ל-4 דיוויזיות על ידי הדיוויזיות ה-28 וה-43. במאי 1951 הגיעה הדיוויזיה ה-4 לגרמניה, וב-3 באוגוסט 1951 הופעל מחדש הקורפוס ה-5 כחלק מהארמייה השביעית. ביולי הגיעה הדיוויזיה המשוריינת ה-2 לגרמניה, וב-25 באוגוסט 1951 הוקצו לקורפוס הדיוויזיה ה-4 והדיוויזיה המשוריינת ה-2. בנובמבר 1951 הוקצה הקורפוס ה-7 לארמייה השביעית, וקיבל תחתיו את הדיוויזיות ה-1, ה-28 וה-43. בתחילה נשלח הקורפוס ה-5 לצפון גרמניה והקורפוס ה-7 לדרום גרמניה, אולם לאחר הקמת הבונדסוור הועבר גם הקורפוס ה-5 לאזור הדרומי.

מלחמת המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות הקורפוס בשנת 1989

במהלך מלחמת המפרץ לחמו יחידות הקורפוס נגד עיראק כחלק מהקורפוס ה-3, והשתתפו בשחרורה של כווית.

מלחמת קוסובו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1999 נשלחו יחידות הקורפוס לאלבניה, ולאחר מכן השתתפו במלחמת קוסובו.

עיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2002 נשלח הקורפוס לכווית כחלק מפיקוד מרכז של ארצות הברית, ובמרץ 2003 השתתף במלחמת עיראק, התקדם כ-540 ק"מ ב-16 ימים, והפיל את שלטונו של סאדם חוסיין. לאחר מכן שהה הקורפוס כמה שנים בעיראק, וסייע לשמירת הסדר במדינה.

אפגניסטן ופירוק הקורפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 20122013 שהה הקורפוס באפגניסטן, וב-15 בספטמבר 2013 פורק הקורפוס.

הקמה וארגון מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2020 הוחלט על ארגון והקמה מחדש של הקורפוס לשם תמיכה בפעילות פיקוד אירופה של ארצות הברית. עוד נקבע כי מטה קדמי של הקורפוס ימוקם בפולין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]