השיטפון בנהר הצהוב (1938)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השיטפון בנהר הצהוב
סוג שיטפון
תאריך התרחשות יוני 1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 500,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השיטפון של הנהר הצהוב ב-1938מנדרינית תקנית: 花园口决堤事件 בפין-יין: huāyuán kǒu jué) היה שיטפון שיזמה ממשלת הרפובליקה הסינית במרכז סין במהלך השלבים המוקדמים של מלחמת סין–יפן השנייה במטרה לעצור את ההתקדמות המהירה של הכוחות היפנים. מעשה זה כונה "הפעולה הגדולה ביותר בהיסטוריה של לחימה באמצעות פגיעה בסביבה".[1]

ההחלטה האסטרטגית והשיטפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה ב-1937 התקדם הצבא היפני הקיסרי במהירות אל לב הטריטוריה הסינית. בהגיע יוני 1938 שלטו היפנים על כל צפון סין. ב-6 ביוני 1938 הם כבשו את קאיפנג, בירת מחוז חנאן ואיימו להשתלט גם על גֶ'נְגְג'וֹאוּ, העיר הגדולה ביותר בחנאן (וכיום בירת המחוז). בגֶ'נְגְג'וֹאוּ הצטלבו מסילת הברזל של פינגהאן ולונגהאי, וכיבושה היה יוצר איום מידי על הערים הגדולות ווהאן ושיאן.

על מנת לעצור התקדמות יפנית נוספת לחלקה המערבי והצפוני של סין הורה צ'יאנג קאי שק, על פי עצתו של צֶ'ן גְווֹפֿוּ להרוס את הסכרים שעל הנהר הצהוב בסמוך לגֶ'נְגְג'וֹאוּ. התוכנית המקורית הייתה להרוס את הסכר בגָ'אוֹקוֹאוּ, אך בשל קשיים שנתגלו באתר זה נהרס במקומו הסכר בחְווָאיְוֵּאנְקוֹאוּ שבגדה הדרומית ב-5 ביוני וב-7 ביוני. מי השיטפון הציפו שטחים בחנאן, אנחווי וג'יאנגסו. השיטפונות כיסו והרסו אלפי קילומטרים מרובעים של שטחי חקלאות והסיטו את שפך הנהר הצהוב לים הצהוב מאות קילומטרים דרומה. אלפי כפרים הוצפו או נהרסו וכמה מיליוני כפריים נמלטו מבתיהם והפכו לפליטים. ועדה רשמית של הממשלה הלאומנית שהוקמה לאחר המלחמה העריכה כי כ-800,000 איש טבעו, הערכה שיש הטוענים כי היא נמוכה מדי.

מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך האסטרטגי של השיטפון היה[דרושה הבהרה] נתון במחלוקת. הכוחות היפנים היו מחוץ לתחום השיטפון, מצפון וממזרח או מדרום לו. התקדמותם לגֶ'נְגְג'וֹאוּ נעצרה, אך הם כבשו את ווהאן באוקטובר כשתקפו מכיוון אחר. היפנים לא הצליחו לכבוש את רוב שטחה של חנאן עד לשלבים האחרונים של המלחמה ואחיזתם באנחווי ובג'יאנגסו הייתה רופפת. רוב הערים וקווי התחבורה באזורים שהוצפו כבר נכבשו על ידי היפנים; לאחר השיטפון לא יכלו היפנים לחזק את שליטתם על האזור, ובחלקים גדולים ממנו התחוללה לחימת גרילה. מספר הקורבנות בנפש בשיטפון עדיין נתון במחלוקת וההערכות עברו עדכונים על ידי הממשל הסיני וחוקרים אחרים בעשרות השנים לאחר האירוע.

לאחר מעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכרים נבנו מחדש ב-1946 ו-1947 והנהר הצהוב חזר למסלולו שמלפני 1938.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Diana Lary, "Drowned Earth: The Strategic Breaching of the Yellow River Dyke, 1938," War In History 2001 Apr 1;8(2): 191-207. In: Academic Research Library [database on the Internet] . Available from: http://www.proquest.com/; Document ID: 1082337951.
  • Steven I. Dutch, "The Largest Act of Environmental Warfare in History," Environmental & Engineering Geoscience 15.4(November 2009): 287-297

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Steven I Dutch, "The Largest Act of Environmental Warfare in History" Environmental & Engineering Geoscience 15.4 (November 2009): 287-297