ויליאם קלארק
 | |
| ויליאם קלארק | |
| לידה |
1 באוגוסט 1770 וירג'יניה שבארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
1 בספטמבר 1838 (בגיל 68) סנט לואיס, ארצות הברית |
| לאום | אמריקאי |
| בן או בת זוג |
Judith Hancock Harriet Kennerly  |
| צאצאים |
Meriwether Lewis Clark Sr. |
| תקופת הפעילות | 1804–1806 (כשנתיים) |
| מספר מסעות | 1 |
| גילויים בולטים | חקר מערב ארצות הברית עד לחופי האוקיינוס השקט |
| אזורים שחקר | מערב ארצות הברית |
| חתימה |
 |
| משלחת לואיס וקלרק | |
  | |
ויליאם קלארק (באנגלית: William Clark) (1 באוגוסט 1770 – 1 בספטמבר 1838) היה מגלה ארצות אמריקאי נודע. עמיתו של מריווד'ר לואיס במשלחתם שנודעה בשם "משלחת לואיס וקלארק".
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאם קלארק נולד במחוז קרוליין, וירג'יניה, ב-1 באוגוסט 1770, התשיעי מתוך עשרת ילדיהם של ג'ון ואן רוג'רס קלארק. בבעלותם של הוריו היו מספר אחוזות, מטעים ועבדים. הם היו חברים בכנסייה האנגליקנית.
למרות מעמדה הגבוה של המשפחה בחברה הקולוניאלית, לא זכה קלארק לחינוך פורמלי. היעדר ההשכלה הפורמלית השתקף ביומניו, שבהם כתיבתו הייתה לקויה. חמשת אחיו הגדולים של קלארק לחמו ביחידות וירג'יניה במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית (1775–1783), אך ויליאם היה צעיר מדי. לאחר המלחמה בני המשפחה עברו לקנטאקי.
בשנת 1789 התגייס קלארק למיליציה של קנטקי - כוח מקומי שנועד לבלום את התקפות האינדיאנים על האזור. בשנת 1792 הצטרפה הממשלה למאמצי התושבים לדכא את התקפות האינדיאנים, וקלארק התגייס לצבא הסדיר בדרגת סגן. בשנת 1796, בשל בריאותו הלקויה, פרש מהצבא וחזר למשפחתו בקנטאקי.
משלחת לואיס וקלארק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משלחת לואיס וקלארק
בשנת 1804 גויס קלארק על ידי מריווד'ר לואיס, בשם הנשיא תומאס ג'פרסון, לפקד יחד עמו על קבוצה שמטרתה לחצות את אמריקה הצפונית, מן המזרח למערב, לחקור את נהר המיז'ורי ויובליו המרכזיים ולבסס קשרים עם הילידים האמריקנים. כמו כן הם רצו להכריז על ריבונות של ארצות הברית על האדמות שנכבשו על ידי שבטים אינדיאנים רבים ושונים לאורך נהר המיזורי, לפני שמדינות אירופיות יעשו זאת.
בסופו של דבר הם אכן השיגו את מטרתם והגיעו אל האוקיינוס השקט. הם ביססו יחסים דיפלומטיים וסחרו עם מדינות ילידים רבות. הם צברו מידע על בית הגידול הטבעי, החי והצומח, והביאו דגימות צמחים, זרעים ומינרלים שונים מהאזור. הם מיפו את הטופוגרפיה, וקבעו את מיקומם של רכסי הרים, נהרות ושבטי אינדיאנים רבים שפגשו במהלך מסעם. הם גם למדו הרבה על שפתם ומנהגיהם של השבטים האינדיאנים בהם הם נתקלו. המסע נחל הצלחה מרובה ולואיס וקלארק התפרסמו מאוד.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפרס על תרומתם הצבאית והמדעית במהלך משלחתם, לואיס וקלארק קיבלו תפקידים ממשלתיים. בשנת 1807 מינה הנשיא ג'פרסון את קלארק למח"ט של המיליציה בשטח לואיזיאנה, ולסוכן האמריקני לענייני אינדיאנים.
הנשיא ג'יימס מדיסון מינה את קלארק למושל הטריטוריאלי של מיזורי, במהלך הקיץ של 1808.
כאשר מיזורי הופרדה מלואיזיאנה בשנת 1813, קלארק מונה למושל על ידי הנשיא מדיסון. הוא מונה מחדש לתפקיד על ידי מדיסון בשנת 1816 ובשנת 1820 על ידי הנשיא ג'יימס מונרו.
בשנת 1822 מונה קלארק למפקח על ענייני האינדיאנים על ידי הנשיא מונרו. קלארק כיהן בתפקיד זה עד מותו. בין השנים 1824 ל-1825, הוא מונה בנוסף למפקד הכללי של אילינוי, מיזורי וטריטוריית ארקנסו. בתפקיד זה, קלארק קיבל סמכויות נוספות: הוא הוציא רישיונות והעניק דרכונים לסוחרים ולתיירים; סיפק פיצויים בגין פגיעות ועוולות; הפעיל כוח צבאי למעצר פורעי חוק; מנע או הביא לסיום פעולות איבה בין שבטים; חילק קצבאות, ועוד.
קלארק הפגין הזדהות והתחשבות רבה בילידים האמריקנים והשתדל לעזור להם. הוא הכיר בלאומיות של האינדיאנים, בהיסטוריה שלהם, בשפה, בתרבות ובטריטוריה שלהם ובמקרה הצורך ניהל משא ומתן ביניהם. הוא ניסה להגן על האינדיאנים ולשמר את תרבותם בכך שסיפק להם חיסונים מצילי חיים, צייר את דיוקנאותיהם והקים מוזיאון לחפצים אינדיאנים, אך במקביל, הוא עודד תוכניות לשינוי אורחות החיים, האמונות הדתיות והתרבות שלהם על מנת לקדם את הציוויליזציה.
חיים אישיים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-5 בינואר 1808 התחתן קלארק עם ג'ודית׳ (יהודית) הנקוק. לזוג נולדו ארבעה ילדים:
- לואיס, על שמו של חברו ושותפו של קלארק למסע, מריווד'ר לואיס (1809-1881)
- מרי מרגרט (1814–1821)
- ג'ורג' רוג'רס הנקוק, על שמו של אחיו הגדול של קלארק (1816–1858)
- ג'ון יוליוס (1818–1831)
לאחר מותה של ג'ודית׳ ( יהודית) בשנת 1820, התחתן קלארק עם בת דודתה, הרייט קנרי רדפורד. לזוג נולדו שלושה ילדים:
- ג'פרסון קירני, על שמו של הנשיא ג'פרסון (1824–1900)
- אדמונד, על שמו של אחיו הבכור של קלארק (1826–1827)
- הרייט, על שם אמה (תאריכים לא ידועים; נפטרה בילדותה).
הרייט נפטרה בשנת 1831.
ויליאם קלארק נפטר בסנט לואיס ב-1 בספטמבר 1838, בגיל 68. הוא נקבר בבית הקברות או'פאלון. מסע ההלוויה ארך יותר מקילומטר ותותחים ירו הצדעה צבאית. מאוחר יותר נקבר קלארק יחד עם כמה מבני משפחתו בבית העלמין בבלפונטיין, שם נבנתה אנדרטה לזכרו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם קלארק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ויליאם קלארק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ויליאם קלארק בפרויקט גוטנברג (באנגלית)