וילם איינטהובן

וילם איינטהובן
Willem Einthoven
	איינטהובן ב-1906
	איינטהובן ב-1906
לידה	21 במאי 1860; סמראנג, איי הודו המזרחיים ההולנדים
פטירה	29 בספטמבר 1927 (בגיל 67); ליידן, הולנד
ענף מדעי	רפואה
מקום מגורים	הולנד ; גרמניה
מקום קבורה	אוחסטחאסט
מקום לימודים	אוניברסיטת אוטרכט
מנחה לדוקטורט	פרנסיסקוס קורנליס דונדרס
מוסדות	אוניברסיטת ליידן (1886–28 בספטמבר 1927)
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1924); היכל התהילה הלאומי לממציאים (2008); חבר זר של החברה המלכותית (29 באפריל 1926) ;
בן או בת זוג	Frédérique Jeanne Louise de Vogel
תרומות עיקריות
	המצאת האלקטרוקרדיוגרם המודרני

וילם איינטהובן (בהולנדית: Willem Einthoven;‏ 21 במאי 1860 בסמרנג, ג'אווה, אינדונזיה, האימפריה ההולנדית – 29 בספטמבר 1927 בליידן, הולנד) היה רופא ופיזיולוג הולנדי. עיקר פרסומו בא מהמצאת האלקטרוקרדיוגרם המודרני ב-1903, שבעקבותה זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-1924.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איינטהובן נולד ב-21 במאי 1860 בסמרנג (אנ') שבאי ג'אווה שבאיי הודו המזרחיים ההולנדיים (היום אינדונזיה). בילדותו נפטר אביו, שהיה רופא, וממשפחה נוצרית-הולנדית ויהודית. אימו הייתה ממשפחה נוצרית ממוצא הולנדי ושווייצרי. ב-1870 עברה אימו יחד איתו ועם אחיו לאוטרכט.

ב-1885 קיבל איינטהובן תואר רופא מאוניברסיטת אוטרכט. ב-1886 התמנה לפרופסור באוניברסיטת ליידן.

ב-1902 התקבל כחבר לאקדמיה המלכותית ההולנדית למדע ואומנויות (אנ').

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני איינטהובן, ידעו שהלב פועם ומייצר זרם חשמלי, אבל הכלים באותה תקופה לא היו יכולים למדוד במדויק את התופעה אלא בעזרת מיקום אלקטרודות הישר מעל הלב. החל מ-1901, איינטהובן הכין סדרה של אבות טיפוס לגלוונומטר חוטי, אשר השתמשו בחוט להט דק שנע בין שני אלקטרומגנטים חזקים. כאשר זרם עבר דרך החוט, השדה האלקטרומגנטי גרם לחוט לנוע. לאחר מכן האירו את החוט והוא הטיל צל על קו נע של נייר מיוחד, שהשאיר קו מתמשך על הנייר, שהראה את תנודות החוט. האבטיפוס הראשון שקל 270 קילוגרם, ונזקק לצינון קבוע בעזרת מים למניעת התחממות יתר של האלקטרומגנטים וכדי להפעילו נדרשו 5 אנשים. מכונה זו הגבירה את הרגישות הרגילה של הגלוונומטר והייתה יכולה למדוד את קצב הלב בקלות למרות הבידוד הנגרם מהבשר והעצמות.

על אף שפיתוחים טכנולוגיים מאוחרים שיפרו מאוד את מכשירי האלקטרוקרדיוגרם ואת טכניקות מדידת קצב הלב, הטרמינולוגיה המשמשת לתיאור תוצאות של אלקטרוקרדיוגרם נשארה מתקופתו של איינטהובן, ואת רובה קבע הוא בעצמו. לאחר פיתוח הגלוונומטר החוטי, פנה איינטהובן לחקר מחלות קרדיווסקולריות, ואת השפעתן על קצב הפעימות של הלב. ב-1924 קיבל פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על המצאת מערכת האלקטרוקרדיוגרם הראשונה שנעשה בה שימוש רפואי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקטרוקרדיוגרם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא וילם איינטהובן בוויקישיתוף

וילם איינטהובן, באתר פרס נובל (באנגלית)
וילם איינטהובן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
וילם איינטהובן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
וילם איינטהובן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)