וסטה (אסטרואיד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וסטה ⚶
‎4 Vesta
תמונה של וסטה שצולמה על ידי הגשושית "שחר" של נאס"א ב-17 ביולי 2011
תמונה של וסטה שצולמה על ידי הגשושית "שחר" של נאס"א ב-17 ביולי 2011
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג אסטרואיד
סיווג ספקטרלי אסטרואיד מסוג V
קטגוריה חגורת האסטרואידים
מיקום חגורת האסטרואידים
תאריך גילוי 29 במרץ 1807
מגלה היינריך וילהלם אולברס
על שם וסטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום גילוי ברמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
משפחת אסטרואידים Vesta family עריכת הנתון בוויקינתונים
אפואפסיד 384,720,000 ק"מ
(2.572 AU)
פריאפסיד 321,820,000 ק"מ
(2.151 AU)
ציר חצי-ראשי 2.361922083328795±0.0000000015688 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 0.08917
זמן הקפה 1,325.46 ימים
מהירות מסלולית
 ‑ ממוצעת 19.34 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול 7.135°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 262.7±0.1 קילומטר
ממדים 578×560×458 ק"מ
נפח 74,600,000±3,000,000 קילומטר מעוקב
מסה ‎2.67×1020ק"ג
צפיפות ממוצעת 3.42 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 0.22 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי 0.2226 ימים
אלבדו 0.423
בהירות נראית 5.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
בהירות מוחלטת 3.2+
מהירות מילוט 0.35 ק"מ/שנייה
טמפרטורה ממוצעת 255 - 85 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וסטה (שם מלא: 4 וסטה; באנגלית: ‎4 Vesta) הוא האסטרואיד הרביעי שהתגלה, מיד אחרי קרס, פאלאס ויונו. וסטה התגלה על ידי האסטרונום הגרמני היינריך וילהלם אולברס ב-29 במרץ 1807, והוא נחשב לגוף השני בגודלו בחגורת האסטרואידים עם קוטר ממוצע של 530 ק"מ ומסה מוערכת של 9% מהמסה הכוללת של חגורת האסטרואידים בכלל. מסתו והבהירות שלו הופכים אותו לאסטרואיד הבהיר ביותר באזור זה ולגוף היחיד, מלבד קרס, אותו ניתן לראות מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרואיד קרוי על שמה של אלת הבית, המשפחה ואש האח במיתולוגיה הרומית - וסטה. וסטה הייתה אלת המשפחה ומקבילתה של הסטיה במיתולוגיה היוונית אשר הייתה בהתחלה אחת משנים עשר האלים האולימפיים, אך בהמשך הוחלפה על ידי אל היין דיוניסוס. הסטיה נחשבה לעדינה, לרכה ולרחמנית מבין האלים היוונים.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר גילוי האסטרואיד בשנת 1807, לא התגלו אסטרואידים נוספים במשך 38 שנה ולכן וסטה וכן קרס, פאלאס ויונו נחשבו ככוכבי לכת וכל אחר מהם קיבל סמל פלנטרי משלו. וסטה קיבלה את הסמל שמסמל את הלב.

מאוחר יותר באותה המאה, חוקרים שחקרו את האזור הבינו כי האזור בין מאדים לצדק מכיל אלפי גופים המרכיבים את החגורה המרכזית. בעקבות הגילויים, גופים אלה סווגו מחדש כאסטרואידים ולא ככוכבי לכת.

בשנת 2006, בעקבות סיווגו מחדש של קרס ככוכב לכת ננסי, הפך וסטה לאסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים. ייתכן שבעתיד גם וסטה יסווג מחדש ככוכב לכת ננסי במידה ויוכח כי צורתו כדורית כך שהוא יענה לתנאים הבסיסיים להגדרת כוכב לכת ננסי.

יחס גדלים: הירח, 1 קרס, 4 וסטה

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסטה האסטרואיד השני במסתו בחגורת האסטרואידים, צורתו היא ספרואיד אובלי. מדידות של הגשושית שחר מראות כי כרגע וסטה לא נמצא בשיווי משקל הידרוסטטי.[1]

הערכות שבוצעו כאשר וסטה היה בפריהיליון במאי 1996 קבעו כי הטמפרטורה על פני השטח היא בין 20°C- כשהשמש בדיוק מעל ועד 190°C- בחורף. טמפרטורות ממוצעות של יום ולילה הם בין 60°C- ו-130°C- בהתאמה.[2]

מחקר רובוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בספטמבר 2007 שוגרה הגשושית "שחר" אשר נכנסה למסלול סביב וסטה ב-17 ביולי 2011. הגשושית עזבה את וסטה ב-9 ביולי 2012. משם היא המשיכה לחקור את כוכב הלכת הננסי קרס, ונכנסה למסלול סביבו במרץ 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וסטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה גאולוגית של וסטה. האזורים העתיקים ביותר בעלי המכתשים הרבים הם באדום. אזורי המכתשים Veneneia ו-Rheasilvia הם בסגול וסגול בהיר, בהתאמה. אזורי מכתשים יותר חדשים הם בצהוב, כתום או ירוק