זאב בוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב בוים
לידה 30 באפריל 1943
ניסן ה'תש"ג
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במרץ 2011 (בגיל 67)
אדר ב' ה'תשע"א
מילווקי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית העלמין, בנימינה
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה קדימה, הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה הליכוד-גשר-צומת, ליכוד-צומת, הליכוד, קדימה
שר הבינוי והשיכון ה־19
18 בינואר 20064 במאי 2006
(15 שבועות ויומיים)
תחת ראשי הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט
4 ביולי 200731 במרץ 2009
(שנה ו־38 שבועות)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
שר החקלאות ופיתוח הכפר ה־24
18 בינואר 20064 במאי 2006
(15 שבועות ויומיים)
תחת ראשי הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט
שר העלייה והקליטה ה־17
4 במאי 20064 ביולי 2007
(שנה ו־8 שבועות)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
חבר הכנסת
17 ביוני 19967 ביוני 1999
(3 שנים)
31 ביולי 200018 במרץ 2011
(10 שנים)
כנסות 14, 15 - 18
ראש עיריית קריית גת ה־4
19861996
(כ־10 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב דוד (זאביק) בוים (30 באפריל 194318 במרץ 2011) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוים נולד ב-1943 בירושלים לחנה ויוסף בוים ונקרא על שם זאב ז'בוטינסקי ודוד רזיאל[1]. משפחתו הייתה מראשוני המושב נחלת ז'בוטינסקי (כיום חלק מבנימינה)[2]. בילדותו היה חבר של אהוד אולמרט שגם גדל בנחלת ז'בוטינסקי[3]. בצעירותו היה חניך ומדריך במעו"ז בית"ר. הוא היה ספורטאי מצטיין[4] ששיחק כדורגל בקבוצת בית"ר בנימינה בליגה ב'[5] וטניס שולחן[6] וכן השתתף בתחרויות קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק[7]. שירת בנח"ל והיה מ"פ בשריון. השתחרר בדרגת רב-סרן. למד היסטוריה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. בשנת 1970 קיבל תעודת הוראה[8].

בשנת 1967 עבר לקריית גת לשמש כמורה אחר כך כסגן מנהל, מנהל בפועל לפחות משנת 1972[9] ומנהל[10] בבית ספר המקיף בעיר[11]. בשנים 19801982 יצא עם משפחתו בשליחות והיה מנהל בית הספר היהודי-ספרדי במקסיקו.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 נכנס לפעילות פוליטית בקריית גת, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות כאשר ראש העירייה דוד מגן הזמין אותו לשמש ראש מטה הליכוד, והוא הוצב במקום השני ברשימת הליכוד למועצת העיר[12]. לאחר הבחירות מונה לסגן ראש העירייה[11]. במקביל המשיך לשמש כמורה בבית ספר המקיף[13]. בנוסף חיבר יחד עם ישראל זינגרוב ספר על תולדות הציונות ("להיות עם חופשי") וספר על תולדות המלחמה הקרה ("ההיסטוריה של ארצות הברית בשנות המלחמה הקרה", 1998).

בספטמבר 1986 מונה לראש העירייה, בעקבות פרישתו של דוד מגן[14]. בבחירות לרשויות המקומיות בישראל ב-1989 זכה ב-55% מהקולות[15]. הוא שימש כראש העירייה של קריית גת ועמד בראשה עשר שנים, עד בחירתו לכנסת ה-14.

נבחר לראשונה לכנסת בשנת 1996 מטעם סיעת הליכוד והיה מצליף הסיעה. לכנסת החמש עשרה נכנס לאחר בחירתו של משה קצב לכהונת נשיא מדינת ישראל וכיהן כיושב ראש הסיעה ויושב ראש הקואליציה.

ב-5 במרץ 2003 לאחר הקמת ממשלת שרון השנייה, מונה לכהן בתפקיד סגן שר הביטחון[16]. עם הקמתה של מפלגת קדימה, בסוף נובמבר 2005, פרש מהליכוד והצטרף למפלגה החדשה.

ב-18 בינואר 2006 מונה בוים לשר הבינוי והשיכון ולשר החקלאות, וזאת לאחר שב-7 בנובמבר 2005 כשל ניסיון למנותו לשר בממשלת ישראל השלושים לאחר שהכנסת דחתה את הודעה הממשלה על צירוף השרים, וזאת בשל הפילוג בליכוד[17].

בשנת 2007 נטען בעיתונות כי קורות החיים של בוים, שהוצגו באתר האינטרנט של הכנסת ובאתרים נוספים, כללו תואר שני שלא היה לו, ומיד לאחר חשיפת התואר הכוזב של אסתרינה טרטמן הוסר מהאתרים גם התואר של בוים[18]. בדיעבד הודתה יושבת ראש הכנסת דליה איציק כי נפלה טעות ברישום באתר הכנסת ואין מדובר בהטעיה מצד בוים[19].

נבחר מטעם קדימה לכנסת ה-17 במקום ה-15 ברשימתה, ומונה לתפקיד השר לקליטת עלייה[20]. ב-4 ביולי 2007, במסגרת סבב תיקים בממשלה, מונה לתפקיד שר הבינוי והשיכון, הממונה על מינהל מקרקעי ישראל[21].

לאחר שזכה במקום הרביעי בפריימריז שובץ בוים במקום ה-6 ברשימת קדימה לכנסת ה-18. בכהונה זו היה חבר ועדת החוץ והביטחון ויושב-ראש ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף במצבי חירום.

זמן קצר לפני שנפטר, נענה בוים להצעתו של צבי אבישר, מו"ל ועורך הספר "שרון חמש שנים קדימה", וחיבר ממיטת חוליו בבית החולים את מאמרו האחרון בו ביקר בחריפות את מפלגתו קדימה והעומדת בראשה באותה העת, ציפי לבני, על כך שהפקירו, לדבריו, את חבר ילדותו אהוד אולמרט[22] בפרשת מעטפות הכסף.

בוים נפטר ב-18 במרץ 2011 ממחלת הסרטן בבית חולים בעיר מילווקי שבארצות הברית[23].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי ואב לארבעה. בנו אמיר התאבד במאי 1992, במהלך שירותו הצבאי[24].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב בוים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להולדת הבכור זאב רזיאל, המשקיף, 10 במאי 1943
  2. ^ עופר אדרת, חקלאית במחתרת: 103 שנות חייה של חנה בוים, באתר הארץ, 18 במאי 2018
  3. ^ שחר אילן, חבר ילדות של רה"מ, באתר הארץ, 5 ביולי 2007
  4. ^ יום הספורט הארצי של בית"ר ארץ־ישראל - בחנוכה, חרות, 4 בדצמבר 1960
  5. ^ ירמיהו אולמרט, הקבוצה שייצגה את בית"ר במשחקי הסיבוב השמיני בגביע המדינה בכדורגל, חרות, 27 בספטמבר 1959
    משנה מקום משנה מזל?, חרות, 6 באוקטובר 1963
  6. ^ גביע אפרים גרוס הי"ד - לבית"ר נס ציונה, חרות, 21 בנובמבר 1960
  7. ^ ימי הספורט הארציים לבית"ר יסתיימו הערב, חרות, 20 בדצמבר 1960
  8. ^ היום - חלוקת תעודות לבוגרי ביה"ס לחינוך, דבר, 12 באפריל 1970
  9. ^ א. גזית, קרית גת, מעריב, 10 בנובמבר 1972
  10. ^ מורים לנגב, מעריב, 14 באפריל 1978
  11. ^ 1 2 עזרא ינוב, "מי שנכנס לפוליטיקה חייב להיות בעל שאיפות פוליטיות נוספות", מעריב, 6 באוקטובר 1986
  12. ^ תוצאות הבחירות למועצת עירית קרית גת, ילקוט הפרסומים 2991, עמוד 686–687
  13. ^ אבי כצמן ודוד אוחנה, בוים, כותרת ראשית, 15 בפברואר 1984
  14. ^ עזרא ינוב, ח"כ דוד מגן פורש מתפקידו כראש עירית קרית גת, מעריב, 15 בספטמבר 1986
  15. ^ קלוד אפללו, מסתמן נצחון לבוים מהליכוד, חדשות, 1 במרץ 1989
  16. ^ גדעון אלון, סגן שר הביטחון: 22 מאחזים לא חוקיים בשטחים, באתר הארץ, 5 ביולי 2004
  17. ^ זאב קליין, ‏בעקבות התנגדות מזוז: מינויי השרים החדשים בממשלת שרון נדחו ל-8 בדצמבר, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2005
  18. ^ שני מזרחי, גם בוים "התבלבל" והצהיר כי יש לו תואר שני, באתר nrg‏, 2 במרץ 2007
  19. ^ איציק: בוים עידכן כבר ב-2002 נתוני השכלתו, באתר גלובס, 6 במרץ 2007
  20. ^ איינאו פרדה סנבטו, שר הקליטה: בתי הספר בישראל כשלו בקליטת ילדי העולים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2007
  21. ^ משה ליכטמן, ‏שר השיכון הנכנס, זאב בוים: "אמי סימנה אותי כבן ממשיך במשק בבנימינה", באתר גלובס, 8 ביולי 2007
  22. ^ בועז שפירא, יומן, ערוץ 1, 18.3.2011
  23. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏ח"כ זאב בוים מקדימה נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן, באתר גלובס, 18 במרץ 2011
  24. ^ נפתלי אדרי, בנו של ראש עיריית קרית גת הסתגר בחדר וירה בראשו, חדשות, 4 במאי 1992
זאב בוים – תבניות ניווט