זבולון המר

זבולון המר
	זבולון המר, 1996
לידה	31 במאי 1936; ט' בסיוון ה'תרצ"ו; חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	20 בינואר 1998 (בגיל 61); כ"ב בטבת ה'תשנ"ח; ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות הר הזיתים, ירושלים
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
מפלגה	מפד"ל
סיעה	מפד"ל, גשר - מרכז ציוני דתי
	16 בינואר 1973 – 20 בינואר 1974; (שנה)
תחת ראש הממשלה	גולדה מאיר
	→ יוסף בורג משה ברעם ←
	20 ביוני 1977 – 13 בספטמבר 1984; (7 שנים ו־12 שבועות)
תחת ראשי הממשלה	מנחם בגין, יצחק שמיר
	→ אהרן ידלין יצחק נבון ←
	11 ביוני 1990 – 13 ביולי 1992; (שנתיים ו־4 שבועות)
תחת ראש הממשלה	יצחק שמיר
	→ יצחק שמיר שולמית אלוני ←
	18 ביוני 1996 – 20 בינואר 1998; (שנה ו־30 שבועות)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ אמנון רובינשטיין יצחק לוי ←
	7 באוקטובר 1986 – 11 ביוני 1990; (3 שנים ו־35 שבועות)
תחת ראש הממשלה	יצחק שמיר
	→ יוסף בורג אבנר שאקי ←
	22 באוגוסט 1997 – 20 בינואר 1998; (21 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ בנימין נתניהו בנימין נתניהו ←
	18 ביוני 1996 – 20 בינואר 1998; (שנה ו־30 שבועות)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	17 בנובמבר 1969 – 20 בינואר 1998; (28 שנים)
כנסות	7 - 14

זבולון המר (ט' בסיוון תרצ"ו – כ"ב בטבת תשנ"ח, 31 במאי 1936 – 20 בינואר 1998) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זבולון המר נולד בחיפה למשפחה שהייתה מזוהה פוליטית עם מפלגת הפועל המזרחי, הוריו היו מנחם, עובד בחברת שמן תעשיות, ומלכה שעלו לארץ ישראל מפולין. המר למד בבית ספר דתי ולאחר מכן למד בתיכון "יבנה" בחיפה,^[1] היה חבר בתנועת בני עקיבא, קומונר וחבר ההנהלה הארצית. שירת בחיל השריון של צה"ל במסגרת הנח"ל.

בוגר תואר ראשון ביהדות וחינוך מאוניברסיטת בר-אילן. בוגר המכללה לביטחון לאומי במחזור השלישי^[2] ובעל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן, ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, טורו קולג' והאוניברסיטה הפתוחה.

את דרכו הפוליטית החל כיו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1957 נכנס לעבוד כמרכז בשכר של "המשמרת הצעירה" של המפד"ל^[3]^[4], שפעלה להקמת סניפים לצעירים של הפועל המזרחי ברחבי ישראל, שיהוו מקום בילוי עבורם ויקרבו אותם אל התנועה^[5]^[6]^[7]. המר הועמד בראש מחלקת הנוער והקים את "רשות הנוער" של המפד"ל כדי לקרב את הנוער אל התנועה^[8]. במקביל הטיח המר ביקורת במפלגה על חוסר פעילות^[9] ומבלי לחלוק על דרך התנועה דרש שהמפלגה תעסוק יותר בענייני חברה, חוץ וביטחון ולא תמקד את עיקר פעילותה בנושאים דתיים^[10]. בבחירות לכנסת השישית הוא הוצב במקום ה-15 ברשימת המפד"ל^[2].

לקראת הבחירות לוועידת המפד"ל בשנת 1967, הבחירות הראשונות המשמעותיות מאז החל המר בפעילותו עשור קודם לכן, התאחדו אנשי כלל הסיעות הוותיקות, חיים משה שפירא, יוסף בורג, זרח ורהפטיג ויצחק רפאל, למרות היריבויות ביניהם, כדי להתמודד עם הכוח הצעיר העולה של המר. בבחירות אלו זכו הצעירים בכ-25% מהקולות ובעקבות זאת דרשו ייצוג הולם של 3 מושבים ברשימה לכנסת בבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969. משלא נענו דרישותיהם^[11], איימו שיתמודדו ברשימה נפרדת שבראשה יעמוד הרב משה צבי נריה. בעקבות זאת, הושגה פשרה על פיה הוצבו הרב נריה והמר במקומות ריאליים ברשימה ונציג שני של הצעירים, יהודה בן מאיר, הוצב בשולי הרשימה ונכנס לכנסת בעקבות מותו של אביו, בשנת 1971. בנוסף, הביאו המר וחבריו לציון שלימות הארץ במצע המפלגה^[3].

המר נבחר לכנסת השביעית ומאז כיהן כח"כ עד יום מותו. בפברואר 1974 היה ממקימי "גוש אמונים", אך בהמשך דרכו הפוליטית ובמיוחד מאז מונה לשר בממשלה התמתנו דעותיו לכיוון הפלג המרכזי המתון בתנועה.

שימש כסגן שר החינוך ובנובמבר 1975, מספר חודשים לאחר פטירת השר יעקב מיכאל חזני, נבחר המר למלא את מקומו, ונכנס לראשונה לממשלה כשר הסעד. הוא פוטר יחד עם שרי המפד"ל ב-22 בדצמבר 1976 במסגרת התרגיל המבריק.

ב-20 ביוני 1977, כחודש לאחר הבחירות לכנסת התשיעית, מונה המר לכהונת שר החינוך. בתפקידו זה, בו כיהן במשך 7 שנים, הוביל המר יוזמות רחבות היקף במערכת החינוך הישראלית. הבולטות שבהן היו החלת חינוך חינם עד כיתה י"ב, עוד בקדנציה הראשונה שלו, ובהמשך אף הביא למימון ממשלתי של שכר הלימוד בתיכון. מן ההישגים שנזקפו לזכותו של השר המר היו הגידול המשמעותי שחל במספר התלמידים בכיתות י' עד י"ב: מכ-50 אחוזים מקרב בני השנתון לכ-70 אחוזים מקרב בני השנתון, וכן עליית שיעור הזכאים לתעודת בגרות: מ-21 אחוזים ל-34 אחוזים. המר קידם את המגמות המקצועיות-טכנולוגיות שטיפחו קודמיו בתפקיד, כך שבסוף ימי כהונתו של המר, הגיע שיעור הלומדים בנתיב המקצועי לכ-60 אחוזים מכלל התלמידים בחינוך העל-יסודי - נתון אשר עלה על השיעור בברית המועצות באותה תקופה.^[12]

ב-1984 פרש יחד עם יהודה בן-מאיר מהמפד"ל עמו הקים סיעה בשם גשר - מרכז ציוני דתי, אך הסיעה שבה והתאחדה עם המפד"ל לאחר זמן קצר. המר כיהן 4 שנים כשר הדתות (1986-1990), ולאחר התרגיל המסריח, בשנת 1990, שב לכהונה נוספת בת שנתיים במשרד החינוך.

במרץ 1979 שימש למשך שבוע בתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה על רקע נסיעת מנחם בגין לחתימה על הסכם השלום עם מצרים בארה״ב.

בשנת 1996 נבחר המר לכהן כהונה שלישית כשר החינוך. בשנת 1997 פנה חנן פורת להמר, בהיותו שר החינוך, בבקשה למנוע שידור פרק בתוכנית "קלפים פתוחים" שעסק בהומוסקסואליות. המר הורה לעכב את שידור התוכנית, בנימוק שמעשה כזה יכול להתפרש כמתן לגיטימציה להומוסקסואליות. בעקבות עתירה לבג"ץ ("בג"ץ קלפים פתוחים") בוטלה החלטת שר החינוך ונקבע שיש לשדר את התוכנית כפי שתוכנן במקור, ללא שינוי כלשהו.

נוסף על היותו שר החינוך, כיהן המר כסגן ראש הממשלה, ובחלק מהקדנציה גם כשר הדתות. המר כיהן בתפקידים אלו עד יום פטירתו. לפי אתר משרד החינוך, המר כשר חינוך ביצע מספר רב של פעולות לעיצוב סדר היום החינוכי של תלמידי ישראל: הוא יזם לקראת סוף כהונתו את יום הלימודים הארוך, הכניס לספרי הלימוד את תולדות מורשת יהדות המזרח, החינוך היהודי בתפוצות והקשר לישראל; הוא הקים תנועה של בתי-ספר קהילתיים, האמין וטיפח מתן אוטונומיה חינוכית לבתי-ספר, יזם הקמת רשת של מוסדות חינוך ותרבות יהודיים במדינות חבר-העמים והניח את היסודות לפרויקט נעל"ה ("נוער עולה לפני הורים").

המר נפטר ממחלת הסרטן ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

היה נשוי למנחמיה משנת 1960^[13] ונולדו להם ארבעה ילדים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת משכנות זבולון במזרח נתניה קרויה על שמו, כמו גם בית הספר הממלכתי-דתי מורשת זבולון אשר בשכונה.
שכונת "משכנות זבולון" במעלה מכמש קרויה על שמו.
מספר בתי ספר נקראו על שמו, ביניהם קריית החינוך אמי"ת המר רחובות, קריית חינוך בבית שאן, תיכון דתי לבנות בעיר נתיבות, חטיבת הביניים הדתית "המר" בכפר סבא, בית-הספר הממלכתי-דתי "אור זבולון" באריאל, בית-הספר הממלכתי-דתי תורני "מורשת זבולון" בגבעת שמואל, הישיבה התיכונית בפתח תקווה, בית ספר יסודי "זבולון המר" בלוד, בית ספר יסודי בראשון לציון, בית הספר התיכון הדתי טכנולוגי "המר" בבת-ים, בית הספר היסודי "נתיב זבולון" במודיעין-מכבים-רעות, בית ספר יסודי בשם "זבולון המר" בטירת כרמל ובית הספר הממ"ד "אור" בבאר שבע.
מספר סניפי בני עקיבא קרויים על שמו.
בית המדרש לנשים במכון לנדר^[14].
על שמו מספר רחובות בישראל – בשכונת מגוריו (שיכון ה') בבני ברק ("שדרות זבולון המר"), גבעת שמואל, גדרה, פתח תקווה וקריית מוצקין. ב-2013 נקרא רחוב על שמו בקריית הלאום בירושלים^[15].
בית הכנסת "משכן זבולון" בקריית אתא.
"המרכז הפדגוגי על שם זבולון המר" בשכונת מרום נווה ברמת גן.
כיכר מרכזית בקריית שמואל בחיפה.
כיכר מרכזית בשכונת רמת בית שמש א' בבית שמש.
נכון ל-2016, המועצה להשכלה גבוהה מעניקה מלגות ע"ש זבולון המר, מלגות אלו מוענקות לסטודנטים אשר ימשיכו את לימודיהם באחת מהאוניברסיטאות בארץ וזאת לאחר שסיימו בהצטיינות במוסדות אשר אינם נחשבים כאוניברסיטאות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א' (10), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 239–258 (הספר בקטלוג ULI)
אהרון (רוני) קמפינסקי, זבולון המר - ביוגרפיה פוליטית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2021.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא זבולון המר בוויקישיתוף

זבולון המר, באתר הכנסת
זבולון המר, באתר כנסת פתוחה
על פועלו אתר אוח
זבולון המר, נושא דברים במרכז רוחני-קהילתי שאולי באשדוד, באתר YouTube
אהרון קמפינסקי, יחסו החצוי של השר זבולון המר לתהליך השלום עם מצרים, עיונים 33, 2020, עמ' 40–61
כרטיס הקבר של זבולון המר באתר הר הזיתים
זבולון המר (1936-1998), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אהרון (רוני) קמפינסקי, זבולון המר - ביוגרפיה פוליטית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2021, עמ' 19.
^ ¹ ² מנחם מתלמי, זבולון המר: המאבק נגד המנגנון, מעריב, 14 באפריל 1967
^ ¹ ² המורד הצעיר לכנסת, מעריב, 16 באוקטובר 1969
^ נפתחה ועידת המשמרת הצעירה, הצופה, 11 בדצמבר 1958
^ חיים פיקרש, המשמרת הצעירה מרחיבה פעולותיה, הצופה, 19 במאי 1959
^ זבולון המר: "המשמרת הצעירה" הגשר לתנועה הבוגרת, הצופה, 26 ביוני 1963
^ המשמרת הצעירה לפעולה ארגונית, הצופה, 19 בדצמבר 1963
^ "רשות הנוער" שליד המפד"ל לפעולותיה הראשונות, הצופה, 23 במרץ 1964
^ זבולון המר, ידריכונו המחשבה והמצפון, הצופה, 20 בינואר 1964
^ מ. דליה, לאן הם רוצים להגיע?, מעריב, 6 באפריל 1965
^ יהושע ביצור, שינוי, שינוי, ואין שינוי – במפד"ל, מעריב, 4 באפריל 1969
^ צבי צמרת, "מערכת החינוך בעשור הרביעי", העשור הרביעי: תשל"ח-תשמ"ח, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2016, עמ' 250-237
^ נרשמו לנישואין, הצופה, 31 ביולי 1960
^ בן שאול, בית מדרש לנשים ע"ש זבולון המר ז"ל, באתר ערוץ 7
^ יונתן אוריך, ‏ירושלים: נחנך רחוב על שם זבולון המר ז"ל, באתר כיפה, 2 ביולי 2013

זבולון המר - תבניות ניווט

[1] אהרון (רוני) קמפינסקי, זבולון המר - ביוגרפיה פוליטית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2021, עמ' 19.

[תלמי-2] ¹ ² מנחם מתלמי, זבולון המר: המאבק נגד המנגנון, מעריב, 14 באפריל 1967

[המורד-3] ¹ ² המורד הצעיר לכנסת, מעריב, 16 באוקטובר 1969

[4] נפתחה ועידת המשמרת הצעירה, הצופה, 11 בדצמבר 1958

[5] חיים פיקרש, המשמרת הצעירה מרחיבה פעולותיה, הצופה, 19 במאי 1959

[6] זבולון המר: "המשמרת הצעירה" הגשר לתנועה הבוגרת, הצופה, 26 ביוני 1963

[7] המשמרת הצעירה לפעולה ארגונית, הצופה, 19 בדצמבר 1963

[8] "רשות הנוער" שליד המפד"ל לפעולותיה הראשונות, הצופה, 23 במרץ 1964

[9] זבולון המר, ידריכונו המחשבה והמצפון, הצופה, 20 בינואר 1964

[10] מ. דליה, לאן הם רוצים להגיע?, מעריב, 6 באפריל 1965

[11] יהושע ביצור, שינוי, שינוי, ואין שינוי – במפד"ל, מעריב, 4 באפריל 1969

[12] צבי צמרת, "מערכת החינוך בעשור הרביעי", העשור הרביעי: תשל"ח-תשמ"ח, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2016, עמ' 250-237

[13] נרשמו לנישואין, הצופה, 31 ביולי 1960

[14] בן שאול, בית מדרש לנשים ע"ש זבולון המר ז"ל, באתר ערוץ 7

[15] יונתן אוריך, ‏ירושלים: נחנך רחוב על שם זבולון המר ז"ל, באתר כיפה, 2 ביולי 2013

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]