חדר טראומה
חדר טראומה (נקרא לעיתים חדר הלם, חדר החייאה או חדר טיפול נמרץ), הוא האזור הראשי בחדר מיון בבית חולים. בחדר זה מטופלים חולים ופצועים שמצבם מוגדר קריטי ונשקפת סכנה לחייהם או לאיבר מגופם. החדר מצויד במכשירי ניטור, הנשמה והחייאה, ובתרופות למצבי חירום. כמו כן ניתן למצוא בו מכשיר אק"ג ולעיתים אף מכשיר רנטגן לצילומי חזה ואגן ומכשיר אולטרה סאונד.
חדר הטראומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשגרה חדר הטראומה אינו מאוכלס במטופלים, והוא מופעל רק במקרה הצורך, פציעות חמורות, אירועים לבביים קשים ומצבים מסכני חיים אחרים. הצוות המטפל מורכב ממומחי בית החולים והוא זמין בכל שעות היממה. את הטיפול מבצע צוות הטראומה, הכולל צוות משולב של רופאי בית החולים ממגוון תחומי הרפואה הכירורגית (לעיתים בעלי התמחות ייעודית בטראומטולוגיה) ורופאים מרדימים.
לאחר הטיפול הראשוני בחדר הטראומה, הנפגעים מאושפזים באחת ממחלקות האשפוז בחטיבה הכירורגית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי.
במקרה של ילדים פצועים, הם מטופלים במערכת מקבילה (אם קיימת כזו בבית החולים) הכוללת רופאים מומחים בכירורגיית ילדים ורופאי טיפול נמרץ ילדים, כשבהמשך הם מאושפזים במחלקת טיפול נמרץ ילדים או במחלקה אחרת בחטיבת הילדים.
קבלת החולים וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
חולים מגיעים לחדר המיון על ידי אמבולנס, צוות האמבולנס מודיע לחדר המיון מראש על הגעתו ומתאר את מצב החולה, אנשי יחידת הטראומה מוזעקים לחדר הטראומה בהתאם לאופי הפציעה, וכשהפצוע מגיע לבית החולים צוות חדר הטראומה כבר ממתין לבואם. לעיתים, החולים מגיעים לחדר מיון/טראומה ממחלקה אחרת בבית החולים, למשל ממחלקת אשפוז.