חואן פרננדס
חואן פרננדס (בספרדית: Juan Fernández; 1526 – 12 ביוני 1567) אח חילוני ישועי ספרדי בן המאה ה-16 שהיה אחד מראשוני המיסיונרים הנוצרים ביפן. הוא נולד בקורדובה שבספרד ונפטר בהיראדו שביפן. פרננדס היה האירופאי הראשון שהכין ספר דקדוק ומילון של השפה היפנית.
תמצית קורות חייו עד לנסיעה ליפן (1549-1526)[עריכת קוד מקור | עריכה]
חואן פרננדס נולד בקורדובה ב-1526. על נעוריו ובחרותו אין הרבה מידע, אם כי נטען כי היה סוחר עשיר לפני שהצטרף למסדר הישועים.[2] ב-17 במרץ 1548, בהיותו בן 22, הוא הפליג מליסבון בירת האימפריה הפורטוגזית והגיע לגואה שבהודו, מרכז השלטון הפורטוגזי במזרח, ב-3 בספטמבר אותה שנה. בספינה פגש פרננדס במיסיונרים הישועים הפורטוגזים לואיש פרואיש (Luís Fróis; 1597-1532), ובלתסר גאגו (Balthasar Gago; 1583-1520) שעתידים היו לשחק יחד עם פרננדס תפקיד חשוב בהבאת הנצרות ליפן.[3] בהגיעו לגואה פגש פרננדס במיסיונר הישועי פרנסיסקו חאווייר שתכנן אז את המיסיון ליפן וצירף את פרננדס למסע.
יחד עם חאווייר ביפן (1551-1549)[עריכת קוד מקור | עריכה]
חאווייר ופמלייתו, שכללה גם את הכומר הספרדי קוסמה דה טורס וכמה משרתים הודים, כמו גם שלושה מומרים יפנים שנפגשו עם חאווייר במלאקה ב-1547, הפליגו מגואה ב-17 באפריל 1549. הם הגיעו לקגושימה, עיר בדרום האי קיושו, האי הדרומי ביותר בין ארבעת האיים הראשיים של יפן, ב-15 באוגוסט 1549. חאווייר נהג להטיף ברחובות קגושימה פעמיים ביום כשהוא קורא קטכיזם שחובר על ידי חאווייר, תורגם ליפנית בידי אנג'ירו, אחד המומרים היפנים, ונכתב על פי שמיעה באותיות לטיניות. פרננדס שהחל ללמוד יפנית עוד בדרך ליפן התגלה כאדם המוכשר ביותר בחבורה בלימוד השפה, ולכן העביר אליו חאווייר את תפקיד הקריאה בקטכיזם כשהוא עומד לידו ומתפלל להצלחת מילותיו.[4]
בשלהי 1549 הורה שימאזו טקאהיסה, הדאימיו המקומי של קגושימה, על הפסקת פעילות ההטפה, בשל מחאותיהם של הנזירים הבודהיסטים. משום כך החליט חאווייר להגיע לקיוטו, אז עיר הבירה של הקיסרות היפנית, על מנת להיפגש עם קיסר יפן גו-נארה. פרננדס וטורס נלוו אליו. בספטמבר 1550 הם עצרו בעיר היראדו, והחלו לפעול לנצר את האוכלוסייה. באוקטובר 1550 עזבו חאווייר ופרננדס את היראדו בדרכם לקיוטו, וטורס הושאר מאחור על מנת להמשיך בעבודה המיסיונרית במקום. בין אוקטובר לדצמבר 1550 התגוררו חאווייר ובני לווייתו בימאגוצ'י שבקצה הדרומי של האי הונשו. כדרכו הטיף חאווייר לתושבי העיר מתוך הספר הכתוב באותיות לטיניות כשהאח פרננדס, משמש כמתורגמן לשאלות הקהל.
פרנסיסקו חאווייר כתב באחת מאיגרותיו: ”חואן פרננדס, אף שהוא עמאי פשוט, נתגלה כמועיל ביותר בשל הכרתו השוטפת עם השפה היפנית והבהירות והצורה ההולמת בהם הוא מתרגם כל מה שהאב קוסמו מציע לו”[5]
זמן קצר לפני חג המולד החל חאווייר במסעו צפונה לבירה קיוטו על מנת להיפגש עם הקיסר. חאווייר ופרננדס הלכו במזג אוויר חורפי קשה בדרך ארוכה לנמל הקרוב (ככל הנראה איוואקוני - 岩国市), ומשם הפליגו דרך הים הפנימי סטו לנמל סאקאי הסמוכה לאוסקה. על סמך מכתב המלצה שהביא עמו הם שוּכנו בביתו של אדם בשם קוּדוֹ שגם ארגן את המשך מסעו של חאווייר לקיוטו בחברת אציל יפני. לאכזבתו הגדולה של חאווייר התברר לו שקיוטו היא עיר הרוסה בעקבות סדרה של מלחמות אזרחים, ושהופעתו בבלויי סחבות כתוצאה מהמסע המפרך מונעת ממנו כל מפגש עם הקיסר היפני, שממילא התברר כחסר כל השפעה של ממש על הפוליטיקה של יפן. במרץ 1551 חזרו חאווייר ופרננדס להיראדו, ובאפריל 1551 עקרו חאווייר, פרננדס וטורס לימאגוצ'י.
המיסיון ביפן (1567-1551)[עריכת קוד מקור | עריכה]
חאווייר עזב את יפן ב-1551 במטרה להקים מיסיון ישועי בסין, וקוסמה דה טורס החליף אותו כממונה על המיסיון ביפן. תחת הנהגתו הלך וגדל בהדרגה מספרם של הנוצרים ביפן, על אף היריבות עם הכתות הבודהיסטיות. בתקופה שבה שימש כממונה על המיסיון עוררה הצלחתו בהמרת מספר גדול של יפנים לנצרות איבה עזה מצדם של הנזירים הבודהיסטים. טורס ניהל כמה פעמים ויכוחים עם המשכילים בקהילה הבודהיסטית, שנרשמו על ידי האח פרננדס.
בפברואר 1553 שלח טורס את פרננדס לאויטה בירת מחוז בונגו על מנת שישמש כמתורגמן וכעוזר לאב הישועי בלתסר גאגו (Balthasar Gago) שהגיע בספטמבר 1552 ליפן. שליט המחוז, הדאימיו הצעיר אוטומו יושישיגה היה ידידותי לנוצרים (ואף התנצר בערוב ימיו). גאגו, שלא ידע אז יפנית, נעזר בפרננדס במהלך הוויכוחים רבים שניהלו בחצר הדאימיו עם הנזירים הבודהיסטים. בספטמבר 1555 שלח טורס את גאגו ופרננדס לטפל בקהילה הנוצרית בהיראדו, וב-1558 הם נשלחו שוב, והפעם להקאטה (כיום פוקואוקה) להקים מיסיון על שטח אדמה שתרם להם אוטומו יושישיגה. ב-1559 הם נמלטו מהעיר לאחר שפרץ מרד. פרננדס הצליח להגיע להיראדו, אבל גאגו נפל בשבי המורדים.[6]
ב-1562 עקרו טורס ופרננדס ליוקסאורה (Yokoseura), עיר נמל בקרבת נגסאקי של ימינו שהדאימיו ששלט עליה, אומורה סומיטדה (大村 純忠, Ōmura Sumitada), הזמין את הנוצרים לתחום שלטונו, ואף התנצר שנה אחר כך. ההיסטוריון והמיסיונר הישועי הפורטוגזי לואיש פרואיש (Luís Fróis; 1597-1532), שהגיע ליפן יחד עם קבוצת מיסיונרים ביולי 1563 בספינה שנחתה ביוקוסאורה, פגש בפרננדס שהיה אז אדם זקן וחולה שבקושי עמד על רגליו.[7]
בינתיים גרמה הקנאות הדתית הנוצרית שהפגין אומורה (בין השאר הוא הורה להרוס מקדשים בודהיסטיים ומקדשי שינטו וניסה לכפות על נתיניו את הדת הנוצרית) להתקוממות. בראש ההתקוממות שהחלה באוגוסט 1563 עמד גוטו טקאקי (Goto Takaaki), שהיה בן בלתי חוקי של השליט הקודם, ולכן בעל תביעות לגיטימיות לשלטון. גוטו כבש והרס את יוקסאורה. המיסיון הישועי נדד במשך תקופה לפוקודה (Fukuda) ואז לקוצ'ינוצו (口之津町, Kuchinotsu) עד שהתיישב בנגסאקי, שהייתה אז כפר דייגים קטן והפכה במהרה תודות לישועים לאחד הנמלים הפעילים ביותר ביפן.[8]
לואיש פרואיש וחואן פרננדס נשלחו לטקושימה, אי בקרבת היראדו שכל 350 תושביו היו קתולים. הן פרואיש והן פרננדס חלו בקדחת ואז פרצה אש בכנסייה ומכיוון שפרואיש ופרננדס היו חולים הם לא יכלו להציל דבר וכל הספרים, בגדי הקודש והמתנות שהביא פרואיש מהודו, כמו גם הטקסטים שכתב בפרננדס ביפנית: דרשות והוראות מתוך הקטכיזם עלו באש. השניים השקיעו את כל זמנם החופשי בלימוד יפנית ובמשך שמונת החודשים הבאים חיברו ספר דקדוק יפני ושני מילונים: פורטוגזית-יפנית ויפנית-פורטוגזית. באוגוסט 1564 הגיעו מספר ספינות פורטוגזיות להיראדו, והשניים החליטו לעבור להיראדו.[7]
חואן פרננדס מת בהיראדו ב-12 ביוני 1567.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הציור מתאר נס של חאווייר - החייאת נערה שמתה בקגושימה שביפן
- ^ אתר הבולים המוקדשים לישועים
- ^ Urs App, The Cult of Emptiness. The Western Discovery of Buddhist Thought and the Invention of Oriental Philosophy, UniversityMedia, 2012, ISBN 3906000095, page 24
- ^ Ikuo Higashibaba, Christianity in Early Modern Japan: Kirishitan Belief and Practice, BRILL, 2001, ISBN 9004122907, page 5
- ^ הערך חואן פרננדס באנציקלופדיה הקתולית
- ^ Balthasar Gago and Japanese Christian Terminology
- ^ 1 2 Father Lois Frois: Historian of the Mission
- ^ The Opening of the Port of Nagasaki: A Political Analysis
- ^ Olof G. Lidin Tanegashima: the arrival of Europe in Japan, NIAS Press, 2002 ISBN 8791114128 Page 258
