חוב חיצוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החוב החיצוני הוא הסכום הכולל שחייבת מדינה כלשהי כלפי בעלי חוב במדינות אחרות. הלכה למעשה מדובר בסכום הכולל שחייבים באופן קולקטיבי כלל אזרחי המדינה - בין בחוב פרטי או בחוב ציבורי - לממשלות זרות, אזרחים זרים, תאגידים זרים או מוסדות זרים[1].

חוב חיצוני נוצר כתוצאה מלקיחת הלוואת חיצונית במטבע חוץ, למשל, כדי לממן ייבוא[2].

בניגוד לחוב פנימי אשר מאזן את העושר של אזרחי מדינה נתונה, חוב חיצוני מכביד באופן קבוע על המדינה החייבת. במקרים של חוב חיצוני גבוה, הוא עלול להכביד על מאזן התשלומים השוטף במדינה, ואף לפגוע באופן עמוק בשגשוג המשק והגברת הסיכון למיתון. חוב חיצוני קבוע עלול לחייב תשלום לאורך דורות[1].

על פי קרן המטבע הבינלאומית, סך החובות הממשלתיים - אחד החלקים המרכזיים בחוב החיצוני העולמי - הוא 65.7 טריליון דולר נכון לסוף שנת 2018. בקרן המטבע קישרו את עלייתם של החובות הממשלתיים בצמיחה של שוקי אג"חים ברחבי העולם, ואת העלייה הכללית בחובות בעולם (כ-250 טריליון דולר) לריביות הנמוכות, המקלות על התאגידים והממשלות ללוות יותר כסף[3].

החוב החיצוני בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2010 עמד החוב במטבע חוץ של ממשלת ישראל על כ-105.7 מיליארד ש"ח (כ-30 מיליארד דולר), שהם כ-17% מכלל החוב הממשלתי. החוב במטבע חוץ של מדינת ישראל נחלק לסוגים הבאים:

1. איגרות חוב שהונפקו בערבוּת ממשלת ארצות הברית, שיתרתן בסוף שנת 2010 הסתכמה ב-44.4 מיליארד ש"ח (כ־12.6 מיליארד דולר ארצות הברית).
2. איגרות חוב סחירות שהונפקו בשוקי העולם ללא ערבוּת ('הנפקות עצמיות'), שיתרתן בסוף שנת 2010 הסתכמה ב-27.7 מיליארד ש"ח (כ־7.8 מיליארד דולר ארצות הברית).
3. איגרות חוב שהונפקו על ידי ארגון הבונדס אשר יתרתן בסוף שנת 2010 הסתכמה ב 27.7 מיליארד ש"ח (כ־7.8 מיליארד דולר ארצות הברית).
4. הלוואות ממשלות זרות ומלוות שונות, שיתרתן בסוף שנת 2010 הסתכמה ב 6.3 מיליארד ש"ח (כ־1.8 מיליארד דולר ארצות הברית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]