חוסה קסטיינוס קונטררס

חוסה קסטיינוס קונטררס
José Arturo Castellanos Contreras
	קולונל חוסה קסטיינוס קונטררס תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	23 בדצמבר 1893; San Vicente, אל סלוודור
פטירה	18 ביוני 1977 (בגיל 83); סן סלוודור, אל סלוודור
מדינה	אל סלוודור
מקצוע	איש צבא, דיפלומט
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה	חסיד אומות העולם (3 במאי 2010)
קישורים חיצוניים
יד ושם	חוסה קסטיינוס קונטררס

חוסה ארטורו קסטיינוס קונטררס (בספרדית: José Castellanos Contreras,‏ 23 בדצמבר 1893, סן ויסנטה, אל סלוודור – 18 ביוני 1977, סן סלוודור) היה קולונל ודיפלומט אל סלוודורי, אשר בזמן הביניים שבמלחמת העולם השנייה, בעת ששימש כקונסול הכללי של רפובליקת אל סלוודור בז'נבה, סייע בהצלתם של כ-40,000 יהודים מרביתם מהונגריה, בכך שבשיתוף עם איש העסקים היהודי-רומני ג'ורג'ה מנדל, יליד טרנסילבניה, הנפיק להם מסמכי אזרחות אל סלוודורים מזויפים, ומנע את גירושם אל מחנות ההשמדה הנאציים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטיינוס נולד בעיר המחוז סן ויסנטה שבאל סלוודור, לאביו הגנרל אדלינו קסטיינוס. בגיל 12, נשלח ללמוד בבית הספר הגבוה הצבאי ללימודים טכניים (Escuela Politécnica Militar), ומאז במשך 26 שנה שירת שירות פעיל בצבא אל סלוודור, שירות שהביא אותו בסופו של דבר, אל הדרגה השנייה הגבוהה בצבא. מהצבא פרש לשירות החוץ של המדינה, ושימש כקונסול כללי של אל סלוודור בליברפול-אנגליה (בשנת 1937), המבורג-גרמניה (בשנת 1938), ובז'נבה-שווייץ (בשנים 1941–1945).

הצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שירותו בז'נבה, התיידד עם איש עסקים יהודי יליד טרנסילבניה, בשם ג'ורג'ה מנדל. בעקבות ידידות זאת התוודע קסטיינוס למצב הבלתי-אפשרי, אליו נקלעו, מנדל, משפחתו, ועוד אין ספור מבני עמו היהודים, תחת השלטון הנאצי. הוא העניק למנדל מינוי של קונסול כבוד, וצייד אותו במסמכים של אל סלוודור, הנושאים את השם חורחה מונטלו. התעודות הללו הצילו את מנדל וחלק ממשפחתו, מגירוש בידי הגסטפו לאושוויץ. בהמשך, מינה קסטיינוס את מנדל לתפקיד פיקטיבי, של מזכיר ראשון בקונסוליה (תפקיד אשר לא היה קיים במערכת הקונסולרית האל סלוודורית). מנדל-מונטלו לא הסתפק בניסיון להצלת בני משפחתו (לבסוף מסמכי הוריו ובני משפחה אחרים אחירו להגיע אליהם והם נשלחו לאושוויץ), והציע לקסטיינוס להנפיק תעודות אל סלוודוריות, לעוד יהודים.

עם פלישת הנאצים להונגריה, הוגבר קצב השמדת היהודים. לאחר שבתחילה, עסקו הנאצים בגירוש למחנות המוות, של מאות אלפי יהודים, מהאזורים הכפריים של הונגריה, בהמשך, הם תכננו את גירושם של מאות אלפי היהודים שחיו בבודפשט.

בעוד שמדינות דרום אמריקניות נוספות מכרו תעודות כאלו בכסף רב, מונטלו וקסטיינוס מסרו את התעודות בחינם או תמורת סכום פעוט. ההנפקה שהתחילה בטפטוף קל, המשיכה בזרם אדיר. קלדניות אשר ישבו בקונסוליה בז'נבה, עבדו יומם ולילה, הדפיסו את התעודות, ושלחו אותן באמצעות בלדרים להונגריה. כאשר היו חסרות תמונות או פרטים, התעודות נשלחו כשהן חסרות, על מנת שמקבליהם היהודים ימלאו את הפרטים החסרים. עד שנת 1944 הונפקו ונמסרו ליהודי מרכז אירופה, כ-13,000 תעודות אזרחות אל סלוודוריות. באמצעות התעודות התאפשר לנושאיהם לקבל את הגנת ארגון הצלב האדום הבינלאומי, ובאופן מעשי, את התערבותו למענם, של הקונסול השווייצרי בבודפשט, קרל לוץ. בפועל, בזכות המסמכים הללו, ייתכן כי ניצלו מהשמדה, בין 40,000-10,000 (לפי הערכות שונות) "אזרחים אל סלוודורים" (לכאורה), יהודים שמוצאם מהונגריה, בולגריה, צ'כוסלובקיה, פולניה, ורומניה.

הליך ההצלה החל בכך שממשלת אל סלוודור, פנתה לממשלת שווייץ בבקשה כי בתוקף הנייטרליות שלה, תגן על אזרחי אל סלוודור החדשים, החיים בהונגריה, בכך שתשכן אותם בבתים בעלי חסינות דיפלומטית כמו בית הזכוכית בבודפשט.

קסטיינוס פעל על אף ההתנגדות מצד ממונים עליו.

במאי 2010 הוכר קסטיינוס על ידי "יד ושם" כחסיד אומות העולם ^[1], בהתבסס על עדותו של פרופ' יצחק מאיר, שהוא והוריו היו בין מקבלי התעודות.