חיים יוסף דוד אזולאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב חיים יוסף דוד אזולאי
חיים יוסף דוד אזולאי
חיים יוסף דוד אזולאי
לידה 1724
ה'תפ"ד
האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1 במרץ 1806 (בגיל 82 בערך)
י"א באדר ה'תקס"ו
ממלכת אטרוריה ליבורנו, ממלכת אטרוריה
מקום קבורה ישראלישראל הר המנוחות, ירושלים
מדינה האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות ? – 1 במרץ 1806 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18
רבותיו רבי חיים בן עטר, רבי שלום שרעבי, רבי יצחק הכהן רפפורט, רבי יונה נבון ועוד
תלמידיו אברהם אליעזר הלוי עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שם הגדולים, ברכי יוסף ועוד
אב רפאל יצחק זרחיה אזולאי עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאיראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"די"א באדר ה'תקס"ו; 17241 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל מגדולי האחרונים. חיבר עשרות ספרים בתחומים תורניים מגוונים, וכן חיבור ביבליוגרפי וחיבור אוטוביוגרפי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו, שרה, הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף ביאלר, שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד.

למד בישיבת "יפאר ענוים" אצל רבי יונה נבון (מחבר "נחפה בכסף") שהיה רבו המובהק. רבו זה הרגילו לכתוב תשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו. בישיבת כנסת ישראל אצל רבי חיים בן עטר מחבר הספר אור החיים, בישיבת "בית יעקב" אצל רבי יצחק הכהן רפפורט, ובישיבת המקובלים בית אל יחד עם רבי יום טוב אלגאזי למדו בחבורתו של רבי שלום שרעבי (הרש"ש).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב נסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לו שני בנים (שאף הם היו שד"רים) ושלוש בנות:

בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון קיבל את ההודעה שנפטרה אשתו בחברון שבעה חודשים קודם לכן. הוא הסתיר זאת מאנשי המקום כדי שלא ידחקו בו ויציעו לו אישה מקהילתם. הוא מתאר שהוא התאבל רבות לבד, אך לדבריו כאב האובדן יחד עם הצורך להתאבל לבד ולהסתיר את הבשורה הקשה גרמו לו לחלות במרה שחורה המתבטאת בעצבות חוזרת ונשנית שתקפה אותו לאורך שנים רבות.[1] בכמה מקרים הוא מתאר שסירב להצטרף לסעודות עם מארחיו והעדיף להישאר לבדו, ואף נרדם והפסיד תפילות ערבית ושחרית בשל כך.[2] עם העצבות ניסה להתמודד בעזרת טיולים.[3] לאחר שעבר לגור בליבורנו בסוף שנת תקל"ח נשא לאישה את מרת רחל בת הרב משה הלוי מפיזה[4].

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מסעותיו הארוכים תיעד החיד"א ביומן מסע שכתב לעצמו בשם "מעגל טוב". בד' בשבט ה'תקי"ג (20 בינואר 1752) יצא אל מסעו הראשון לטובת הקהילה בחברון, שנמשך שש שנים, וחזר לירושלים ביום ד' ניסן ה'תקי"ח (12 באפריל 1758). בשנת ה'תקכ"א (1761) הוצעה לחיד"א משרת ה'חכם' בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, החשובה והעשירה מבין הקהילות הספרדיות בעולם, אך הוא סירב להצעה ונשאר כמה שנים בירושלים וכיהן בה כדיין.

בין שתי השליחויות מטעם קהילת חברון יצא החיד"א לקושטא כשליח יהודי ירושלים, כדי לנסות ולשכנע את השלטונות העות'מאניים לבטל מינוי לא ראוי של מנהיג לקהילה, אך נכשל במשימתו. בשבט ה'תקכ"ד (ינואר 1764) עבר למצרים והיה רב ואב בית הדין בנא אמון היא אלכסנדריה במשך חמש שנים עד ה' באדר ב' ה'תקכ"ט (14 במרץ 1769). בכ"ד בסיוון (29 ביוני) בעקבות אירועים פוליטיים במצרים, חזר לארץ והתיישב בחברון.

בערב ר"ח חשוון ה'תקל"ג (26 באוקטובר 1772) יצא למסעו האחרון לטובת הקהילה היהודית בחברון ממנו לא שב. בכ"ח אלול ה'תקל"ח (20 בספטמבר 1778) הוא סיים את שליחותו בליבורנו ולבקשתה של הקהילה היהודית המקומית השתקע בעיר עד פטירתו. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת חיבוריו והדפסתם, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר. בכל התקופה שבה היה החיד"א קבור בעירם, זכרו יהודי ליבורנו את פעלו: הכיסא שעליו ישב החיד"א בישיבת פירירא הוצג בבֵּית הנְכוֹת (מוזיאון) של הקהילה,[דרוש מקור] ובערבי ימים נוראים הלכו להשתטח על קברו.

במסעותיו כשליח (שד"ר) הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשט"ז, כאשר מלאו מאה וחמישים שנה לפטירת החיד"א, יזם הרב יצחק נסים, הרב הראשי לישראל, שחיבה מיוחדת הייתה לו לחיד"א, לפועלו ולכתביו, את העלאת עצמותיו מאיטליה לארץ ישראל, יחד עם בנו פרופ' מאיר בניהו, וידידו איש ליבורנו ד"ר שלמה אומברטו נכון.

בשנת ה'תשי"ט הקימו הרב נסים וד"ר נכון את אגודת נאמני 'יד החיד"א'. זו השיגה אישור מקהילת ליבורנו, ומרבה של ליבורנו הרב אליהו טואף, להעברת עצמות החיד"א לישראל, דאגה למקום הקבורה בהר המנוחות, לטקס ההלוויה, להעלאת דמותו של החיד"א בבתי הספר ולהקמת 'יד החיד"א' - מבנה על קברו של החיד"א כדי לאפשר עלייה המונית לקברו.

בשנת ה'תש"ך (1960) הועלו עצמותיו לירושלים עיר הולדתו, ושם הוא נקבר בכ' באייר. מכיוון שהר הזיתים, מקום קבורתם של חבריו ורבותיו של החיד"א, היה נתון באותה העת בשליטת הירדנים, נקבר החיד"א בהר המנוחות. הרב נסים מינה את הרב מרדכי אליהו לעסוק בקבורתו. הרב אליהו סיפר כי לא ידע כיצד לסדר בארון את העצמות, ולכן "ביקש" זאת מהן, והסתדרו בעצמן[5]. לימים, נקבר הרב אליהו בעצמו בסמוך לקבר החיד"א, ואוהל משותף הוקם מעל ציוני קבריהם.

על שמו של החיד"א נקראו מספר רחובות בישראל.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ספרי שם הגדולים, ועד לחכמים", חיים יוסף דוד אזולאי ואהרון בן משה פולד בעריכת יצחק אייזיק בן יעקב, דפוס אנטון שמיד, 1864 וינה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

ברשימה מעודכנת של ספרי החיד"א משנת תש"ע נמנו 122 חיבורים[6]. כחמישים מהם הוא הדפיס בחייו. השתמרו כמה מחיבוריו בכתב-יד, וחלקם יצא-לאור בדפוס במשך הזמן.

הרב אזולאי עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה, מדרש, קבלה, תנ"ך, היסטוריה וביבליוגרפיה. עבודתו ההיסטורית-ביבליוגרפית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים ”וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ”[7]. ספר תיאור מסעותיו קרוי "מעגל טוב". רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א התפרסמה בספר רשימת יוא"ל.

מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור קיים בירושלים.

ספרי שו"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמרא וסוגיות הש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מראית העין - חידושים וביאורים על הש"ס
  • יעיר אזן - על כללי הש"ס
  • זיכרון משה - שלושה חלקים ( א', ב', ג') על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי
  • אחורי תרעא - על מסכת הוריות
  • שער יוסף - פירוש על מסכת הוריות עם פירושי גדולי הראשונים מכתבי יד
  • העלם דבר - מאה ארבעים ושתים קושיות על גדולי עולם
  • זרע אנשים - פסקים וחידושים ממחברים אחרים

מוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כסא דוד - תוכחות מוסר
  • חדרי בטן - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, בירושלים תש"ן
  • לב דוד - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק מכתב יד של ר' חיים ויטאל.

פרשנות ודרוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדה של פסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת אבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרי תפילות וסדרי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירושים על תנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה וביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ערוכים מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" - החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:

  • סידור החיד"א – ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
  • פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח – 4 כרכים.
  • פרדס החיד"א – ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
  • תורת החיד"א – פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים.
  • אגרות והסכמות רבינו חיד"א – עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו.
  • חומש החיד"א – 10 כרכים, חמישה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י ופירושי החיד"א מלוקטים מתוך ספריו ומתוך כתבי יד שטרם הודפסו.
  • פניני החיד"א – 2 כרכים, אוסף פנינים, משלים ודרשות על פרשות השבוע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי (שני כרכים), ירושלים: מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, תשי"ט-1959.
  • חיים רוזנברג, חבורי רב חיד"א וכתביו שלא ראו עדיין אור הדפוס, ירושלים 1928.
  • יעל לוין, הכמיהה לבניין המקדש בכתבי חיד"א, קובץ הציונות הדתית, ב, תשנ"ט-1999, עמ' 160–175.
  • אברהם מאיר ועקנין, עוללות בספרי החיד"א ותולדותיו, מוריה, 18, א-ב, תשנ"ב-1992, עמ' קח-קטז.
  • גרשון קיציס, לשונות עינוי, צער וכאב בכתבי החיד"א (פרק מתוך אוצר לשונו של החיד"א), שמעתין, 71, תשמ"ג-1983, עמ' 61–69.
  • שלמה מ.ד. ועקנין, אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו
  • עודד כהן, סבב הולך הרוח - מרחבים תרבותיים בעולמו של החיד״א, הוצאת מאגנס, 2023.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם אזולאי
 
 
רבי יצחק אזולאי
 
 
רבי ישעיה אזולאי
 
 
הרב חיים יוסף דוד אזולאירבי דוד חיים פארדו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי רפאל ישעיה אזולאישמחה
 
אברהם פארדו
 

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "וזה גרם לי שהחלתי בחולי [המרה] השחורה, שלא הייתי יכול להשיח, ולא האמנתי להגיד לשום אדם. והייתי ימים רבים בצער זה" מעגל טוב השלם, הוצאת מקיצי נרדמים, עמ' 61
  2. ^ מעגל הטוב, מקיצי נרדמים, עמ' 94 וכן 96
  3. ^ מעגל הטוב, שם, עמ' 67
  4. ^ חיד"א, מעגל טוב, אהרן פריימן, אלול, תרצ"ד, "מתולדות חייו" על ידי המו"ל, נכתב על ידי ? אחרי שנת תשכ"א.
  5. ^ הרב מרדכי אליהו, העלאת עצמות החיד"א הקדוש מאיטליה לירושלים, באתר YouTube
  6. ^ נערך על ידי הרב שמעון גוטמן, פרדס החיד"א, ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד, תש"ע
  7. ^ דברי הימים א יז ח
  8. ^ מחזיק ברכה, באתר HebrewBooks
  9. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: עבודת הקודש -- חיים יוסף דוד אזולאי, באתר www.hebrewbooks.org
  10. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: מורה באצבע -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  11. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: צפורן שמי"ר -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  12. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: קשר גודל -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  13. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: כף אחת -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  14. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: יוסף בסדר -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  15. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: שומר ישראל -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org


תקופת חייו של הרב חיים יוסף דוד אזולאי על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן