חנה הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנה הרצוג
חנה הרצוג
לידה 1946 (בת 78 בערך)
פלשתינה (א"י), האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס א.מ.ת. (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר הסוציולוגיה של המגדר בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנה הרצוג (נולדה ב-1946) היא פרופסור אמריטה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. כלת פרס א.מ.ת לשנת 2018.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה הרצוג נולדה בארץ ישראל בשנת 1946. בשנים 1965 עד 1969 היא למדה תנ"ך וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בין 1969 ל-1971 למדה לתעודת הוראה. בין 1971 עד 1973 למדה במחלקה לסוציולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב והגישה את התזה שלה בשנת 1975 בנושא: "מערכת העיתון דבר בין אידאולוגיה לפוליטיקה (19251938)".

הגישה עבודת דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב בשנת 1981 בנושא "רשימות אתניות לאספת הנבחרים ולכנסת 1920 עד 1977 - זהות פוליטית אתנית?", בהנחיית פרופ' יונתן שפירא, וחברת החוג מאז שנה זו.

הרצוג כיהנה כראש החוג בשנים 1998 עד 2001 וכנשיאת האגודה ללימודי ישראל (Association for Israel Studies) ‏ (AIS) בין 1999 ל-2001. הרצוג ערכה את כתב העת "סוציולוגיה ישראלית" והיא חברה במערכות כתבי העת האקדמיים Gender & Society, Feminist Media, Israel Studies Forum. הרצוג הייתה ממייסדות ומראשי התוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב, התוכנית הראשונה שהעניקה תואר ראשון בתחום זה במדינת ישראל; עמדה בראש התוכנית בשנים 2009–2014. מנהלת במכון ון ליר בירושלים את "הפורום לחברה ולתרבויות הים התיכון" אות "שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית"[1]. משמשת כראש התוכנית לחברה ופוליטיקה במכללה האקדמית של תל אביב-יפו מאז היווסדה. עומדת בראש פורום נשים ללימודי נשים, המקדם שוויון נשים בקמפוס ובקהילה.

תחום התמחותה של הרצוג כולל סוציולוגיה ותקשורת פוליטית וסוציולוגיה של המגדר. חקר מיעוטים, מפלגות מיעוט, נשים פלסטיניות וניתוח מערכות בחירות.

הרצוג היא חברת מרצ, ברשימתה לכנסת הארבע עשרה הוצבה במקום ה-83, ברשימתה לכנסת התשע עשרה הוצבה במקום ה-61, ברשימה לכנסת העשרים הוצבה במקום ה-93.

נבחרה כאחת מ-11 מדעניות מעוררות השראה באוניברסיטת תל אביב לרגל יום האישה הבינלאומי (2016)[2]. בשנת 2018 הוכרז על חנה הרצוג כזוכה בפרס א.מ.ת בסוציולוגיה[3]. בשנת 2022 קיבלה פרס מפעל חיים מהאגודה הבינלואמית ללימודי ישראל על תרומתה לחקר החברה הישראלית ולקידום לימודי ישראל.

נשואה לפרופסור זאב הרצוג ולהם שלושה ילדים, אחד מהם הוא הכלכלן חן הרצוג.

ספרים ומונוגרפיות שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויצו, ארגון נשים וולנטרי בחברה מתהווה: תרומתה של ויצו לחברה הישראלית /גרינברג עפרה, הרצוג חנה. תל אביב: המכון למחקר חברתי ליד החוג לסוציולוגיה אוניברסיטת תל אביב, תשל"ח 1978.
  • עדתיות פוליטית - דימוי מול מציאות: ניתוח סוציולוגי-היסטורי של הרשימות ה"עדתיות" לאספת-הנבחרים ולכנסת (1920–1984). תל אביב, יד טבנקין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986.
  • הפוליטיקאי הישראלי: פרופיל חברתי ופוליטי של פעילי המרכז במפלגות העבודה וחירות /חנה הרצוג, מיכל שמיר, אלן צוקרמן. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 1989; מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל; מס’ 034.
  • נשים ריאליות - נשים בפוליטיקה המקומית הישראלית. ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1994; מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל; מס’ 051.
  • מין, מגדר, פוליטיקה - נשים בישראל (עם מחברות נוספות). תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1999.
  • Contest of Symbols, Harvard University Press (1981)

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברה במראה: לזכרו של יונתן שפירא /עורכת: חנה הרצוג; ועדת המערכת: זאב סגל, אפרים צדקה, מיכל שמיר. תל אביב: רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשס"א 2000[4].
  • יודעים ושותקים: מנגנוני השתקה והכחשה בחברה הישראלית /עורכות: חנה הרצוג, כנרת להד. ירושלים: מכון ון ליר בירושלים; הקיבוץ המאוחד, תשס"ו 2006[5].
  • דורות, מרחבים, זהויות: מבטים עכשוויים על חברה ותרבות בישראל: לשמואל נח אייזנשטדט בהגיעו לגבורות /עורכים: חנה הרצוג, טל כוכבי, שמשון צלניקר; עורכת משנה: רונה ברייר-גארב. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשס"ז 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנה הרצוג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]