טאקוונדו במשחקים האולימפיים
.jpg)
.jpg)
טאקוונדו הוא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת סידני (2000). עוד קודם לכן, נערכו תחרויות ראווה באולימפיאדת סיאול (1988) ובאולימפיאדת ברצלונה (1992).
שיטת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוחמים מתחרים בארבע קטגוריות משקל:
| קטגוריה | גברים | נשים |
|---|---|---|
| זבוב | עד 58 ק"ג | עד 49 ק"ג |
| קל | עד 68 ק"ג | עד 57 ק"ג |
| בינוני | עד 80 ק"ג | עד 67 ק"ג |
| כבד | 80 ק"ג ומעלה | 67 ק"ג ומעלה |
עד אולימפיאדת לונדון (2012) הורשתה כל מדינה לשלוח לכל היותר שני גברים ושתי נשים. החל מאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), תוכל כל מדינה לשלוח נציג או נציגה לכל אחת מקטגוריות המשקל.
הטורניר נערך בשיטת נוקאאוט בת ארבעה שלבים. המנצח בשלב הגמר זוכה במדליית זהב, והמפסיד במדליית כסף. לוחמים שהפסידו לאורך הדרך לשני הלוחמים שהגיעו לשלב הגמר, מקבלים הזדמנות לזכות במדליית ארד בטורניר ניחומים, שנערך אף הוא בשיטת נוקאאוט. מאז אולימפיאדת בייג'ינג (2008) מחולקות שתי מדליות ארד: המפסידים לזוכה במדליית הזהב מתחרים זה נגד זה ולאחר מכן בקרב הסופי נגד מי שהפסיד בחצי הגמר לזוכה במדליית הכסף, ולהפך.
מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחמי טאקוונדו מ-38 מדינות שונות זכו במדליות בארבעת הטורנירים האולימפיים שנערכו עד כה. בראש טבלת המדליות ניצבת קוריאה הדרומית, מולדת הטאקוונדו.
| זהב | כסף | ארד | סך הכל | ||
|---|---|---|---|---|---|
| 1. |  קוריאה הדרומית |
12 | 2 | 5 | 19 |
| 2. |  סין |
7 | 1 | 2 | 10 |
| 3. |  ארצות הברית |
2 | 2 | 5 | 9 |
| 4. |  מקסיקו |
2 | 2 | 3 | 7 |
| 5. |  |
2 | 1 | 5 | 8 |
| 6. |  איראן |
2 | 1 | 3 | 6 |
 בריטניה |
2 | 1 | 3 | 6 | |
| 8. |  ספרד |
1 | 4 | 1 | 6 |
| 9. |  טורקיה |
1 | 3 | 3 | 7 |
| 10. |  יוון |
1 | 3 | 0 | 4 |
| 11. |  קובה |
1 | 2 | 2 | 5 |
| 12. |  איטליה |
1 | 1 | 1 | 3 |
| 13. |  אוסטרליה |
1 | 1 | 0 | 2 |
 סרביה |
1 | 1 | 0 | 2 | |
| 15. |  אזרבייג'ן |
1 | 0 | 2 | 3 |
| 16. |  חוף השנהב |
1 | 0 | 1 | 2 |
| 17. |  ארגנטינה |
1 | 0 | 0 | 1 |
 ירדן |
1 | 0 | 0 | 1 | |
| 19. |  צרפת |
0 | 3 | 4 | 7 |
| 20. |  תאילנד |
0 | 2 | 3 | 5 |
| 21. |  רוסיה |
0 | 2 | 2 | 4 |
| 22. |  נורווגיה |
0 | 2 | 0 | 2 |
| 23. |  גרמניה |
0 | 1 | 1 | 2 |
 קנדה |
0 | 1 | 1 | 2 | |
 הרפובליקה הדומיניקנית |
0 | 1 | 1 | 2 | |
| 26. |  גבון |
0 | 1 | 0 | 1 |
 וייטנאם |
0 | 1 | 0 | 1 | |
 ניז'ר |
0 | 1 | 0 | 1 | |
| 29. |  קרואטיה |
0 | 0 | 3 | 3 |
| 30. |  אפגניסטן |
0 | 0 | 2 | 2 |
 ברזיל |
0 | 0 | 2 | 2 | |
 ונצואלה |
0 | 0 | 2 | 2 | |
 מצרים |
0 | 0 | 2 | 2 | |
| 34. |  יפן |
0 | 0 | 1 | 1 |
 ניגריה |
0 | 0 | 1 | 1 | |
 קולומביה |
0 | 0 | 1 | 1 | |
 קזחסטן |
0 | 0 | 1 | 1 | |
 תוניסיה |
0 | 0 | 1 | 1 | |
 ישראל |
0 | 0 | 1 | 1 |
לוחמי טאקוונדו ישראלים במשחקים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארבעה לוחמי טאקוונדו ישראלים השתתפו עד כה במשחקים האולימפיים, כאשר אחת זכתה במדליית ארד ושלושה הודחו בסיבוב הראשון. מאיה ערוסי התחרתה בקטגוריית משקל זבוב באולימפיאדת אתונה (2004), בת אל גטרר התחרתה בקטגוריית משקל קל באולימפיאדת בייג'ינג (2008) ורון אטיאס התחרה בקטגוריית משקל זבוב באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016). הלוחמת הרביעית הייתה אבישג סמברג, שזכתה במדליית ארד בקטגוריית משקל עד 49 ק"ג אולימפיאדת טוקיו (2020), בכך הפכה לישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית בטאקוונדו, וגם לישראלית הראשונה שניצחה יריב בטאקוונדו באולימפיאדה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טאקוונדו במשחקים האולימפיים
