טלמרקטינג
טלמרקטינג היא שיטה לשיווק ישיר ולמכירות באמצעות הטלפון.
בשיטה זו מתקשרים מוקדנים לביתם או למכשיר הנייד של אנשים ומציעים להם מוצר או שירות. מקבלי השיחה עשויים להיבחר באקראי מספר הטלפונים לצורך איסוף משוב סטטיסטי, או מתוך רשימות שמופקות ממאגרי מידע כדי להעלות את הסיכוי להצלחת המכירה.
טלמרקטינג נחשב למדרגה ראשונית בפרסום. נהוג לבצע בדק שוק באמצעות טלמרקטינג לפני יציאת מותג חדש לשוק. בשני העשורים האחרונים נעשה שימוש רב באנשי טלמרקטינג כדי להעביר מסרים פוליטיים של מפלגות בישראל. חברות רבות מפעילות מחלקות טלמרקטינג פנימיות וחיצוניות לשיווק מוצריהן. ארץ מולדתה של הטלמרקטינג היא ארצות הברית.
לצד השיווק הלגיטימי, נעשה שימוש לא לגיטימי בשיטת שיווק זו לצורכי הונאה או שיווק אגרסיבי, תוך שימוש בשיטות פסולות.[1] תופעה זו הפכה לנפוצה כל כך עד כי בכמה מדינות נעשה שימוש באמצעים להגבלתה.[2][3] גם בישראל נערכו הגבלות על תחום הטלמרקטינג באמצעות תיקון לחוק הגנת הצרכן והקמה של מאגר "אל תתקשר אליי" הכולל מספרי טלפון שאליהם נאסר לבצע שיחות שיווקיות.[4][5]
השימושים השונים לטלמרקטינג[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכירה: יצירת עניין על מוצר או שירות מסוים בקרב נמענים טלפוניים, על-מנת להשיג מהם הזמנה ורכישה למוצרים או שירותים
- הנעה לפעולה: שכנוע נמענים טלפוניים מתוך מטרה להשיג מהם פעולה מסוימת, כגון: הורדת אפליקציה עסקית, הצבעה לרשימה מסוימת, השתתפות בכנס וכו'
- טיוב רשימות (דאטה): התקשרות לנמענים לצורך "ריענון" רשימות קיימות של נמענים (למשל: של חברה עסקית מסוימת) והסרת רשומות שכבר אינן רלוונטיות, או שגויות. כל זאת לצורך פנייה עתידית לרשימה זו
- ביצוע סקרים: עסקיים או פוליטיים. זאת לצורך איסוף מידע, ניתוחו והשגת מסקנות רלוונטיות לאותו סקר
הונאות בעולם הטלמרקטינג כנגד אוכלוסייה מבוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעולם יש מקרים בהם טלמרקטינג מנוצל לרעה למטרות הונאה. לפי ארגון הצרכנים הלאומי בארצות הברית בשנת 2013 כ-36% ממקרי ההונאה בוצעו דרך הטלפון.[6] פעמים רבות אוכלוסיות הנחשבות מוחלשות בחברה הן המטרות להונאה דרך טלמרקטינג, כאשר האוכלוסיות המבוגרות הן מטרות מרכזיות.[7] בארצות הברית ההונאה של גמלאים הוערכה בשנת 2017 במעל 2.9 מיליארד דולר בשנה. אוכלוסיית המבוגרים נוטה להיות חשופה יותר להונאת טלמרקטינג מכמה גורמים, הכוללים חוסר היכרות עם עולם השיווק הטלפוני וסכנותיו, מחלות כגון אלצהיימר ותמימות היכולה לאפיין מבוגרים רבים. לפי סקרים פחות מ-5% מהמבוגרים היו מודעים לכך שיכולים להיות גורמי הונאה בטלמרקטינג ומעל 40% מהם לא יכולים להבדיל בין שיחת מכירה אמיתית לבין זו בעלת כוונת זדון. הפגיעה הכלכלית בעקבות הונאות טלפוניות אצל הגמלאים גבוהה יותר מזו של האוכלוסייה הצעירה. אוכלוסייה זו לא יכולה לחסוך מחדש את הכסף אשר היא הפסידה, וכך היא נקלעת לקשיים כלכלים חריפים במיוחד. בנוסף לכך, הפגיעה הפסיכולוגית הנגרמת ממעשים אלו היא גדולה יותר אצל אוכלוסיות מבוגרות מאשר צעירות. פגיעה זו מתבטאת בחבלה בדימוי העצמי, בביטחון העצמי ובמקרי קיצון יוצרת מצוקה נפשית. הונאה בקרב האוכלוסייה המבוגרת צפויה רק לגבור במהלך השנים, בעיקר בעקבות עליית תוחלת חייהם וכתוצאה מכך בעלייה במשקלם ומשקל הונם בחברה.
טלמיטינג[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא שיטת שיווק ישיר נוספת, שמטרתה היא ליצור פגישות מכירה (פיסיות, בזום או טלפוניות) בין נציג החברה לבין לקוח אפשרי (פוטנציאלי) וזאת על-מנת לגייס בפגישות לקוחות חדשים ולהגדיל את מכירות החברה ואת רווחיה.
גם כאן טלמיטינג מתבצע על-ידי פנייה טלפונית ללקוחות פוטנציאליים אולם מטרת הפנייה היא יצירת פגישה שבה נציג המכירות יציג את המוצר או השירות של חברתו.
שיטת שיווק זו מקובלת הן בתחום המכירה מעסק לצרכן פרטי (B2C) והן מעסק המשווק לעסקים אחרים (B2B).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bayer, Ya'akov M., (2018) Older Adults, Aggressive Marketing, Unethical Behavior: A Sure Road to Financial Fraud? In Gringarten, H. & Fernández - Calienes, R. (Ed.), Ethical Branding and Marketing: Cases and Lessons., New York. Rutledge Publishing., 2018
- ^ ארה"ב: יוטלו הגבלות על הטלמרקטינג, באתר ynet, 18 בדצמבר 2002
- ^ טל שניידר, אל תתקשרו אלי, באתר TheMarker, 16 ביוני 2003
- ^ מגבילים שיחות שיווקיות מרחוק, באתר המשרד לשוויון חברתי, 2020
- ^ חוק הגנת הצרכן - "מאגר אל תתקשר אליי", באתר לשכת המסחר תל אביב, 2020
- ^ יעקב בייאר, שיווק ללא רחמים - הונאת אזרחים ותיקים באמצעות טלמרקטינג, גרונטולוגיה וגריאטריה מו, 2019, עמ' 89–112
- ^ Joanna Bieda, Dr Soo Park, Affluent Senior Citizens and Telemarketing Fraud, Journal of Student Research 10, 2021-03-31 doi: 10.47611/jsrhs.v10i1.1408
