טריאריים
טריאריים (בלטינית: Triarii) הם סוג של חיל רגלים בצבא הרומי בתקופת הרפובליקה. השימוש בחיילים אלו החל עם המעבר של הצבא הרומי משיטת הפלאנקס לשיטה המאניפולרית במהלך המאה ה-4 לפנה"ס. הטריאריים הורכבו מהאזרחים המבוגרים האמידים ובעלי הניסיון הרב ביותר.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי פוליביוס, הטריאריים היו החיילים המבוגרים ביותר ובעלי הניסיון הרב ביותר שהיו חייבים בגיוס לצבא הרומי. בהתאם לכך, הם היו מוגנים טוב יותר מיתר החיילים. הם היו מצוידים בחרב קצרה שנקראה "גלאדיוס", וחנית כבדה שנקראה "האסטה" ונועדה לדקירה. את קסדותיהם הם נהגו לעטר בנוצות כדי להיראות גבוהים יותר.[1]
כל לגיון כלל 600 טריאריים, והללו חולקו לעשרה מניפולים.[2] הטריאריים הוצבו אחרונים במבנה המניפולרי, מאחורי הפרינקיפים, והצטרפו לקרב רק במידת הצורך. השימוש בטריאריים הופסק בעיקר בשל שינויים בכלכלת רומא, שבעקבותיהם היו כל החיילים מסוגלים לרכוש לעצמם כלי נשק זהים.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן.