יאן ורטונגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאן ורטונגן
Jan Vertonghen
ורטונגן במדי נבחרת בלגיה, מונדיאל 2018
ורטונגן במדי נבחרת בלגיה, מונדיאל 2018
מידע אישי
לידה 24 באפריל 1987 (בן 36)
סיינט ניקלאס שבבלגיה
שם מלא יאן ורטונגן
גובה 1.89 מטר
עמדה בלם, מגן שמאלי
מועדוני נוער
20002003
2003–2006
בירסחוט
אייאקס אמסטרדם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
20062012
2007
2012–2020
2020–2022
2022–
אייאקס
ואלבייק
טוטנהאם
בנפיקה ליסבון
אנדרלכט
155 (23)
12 (3)
232 (14)
57 (0)
24 (1)
נבחרת לאומית כשחקן**
2007 נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה 148 (9)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-13 ביולי 2023
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-13 ביולי 2023

יאן ורטונגןהולנדית: Jan Vertonghen; נולד ב-24 באפריל 1987 בסיינט ניקלאס, בלגיה) הוא כדורגלן בלגי המשחק בעמדת הבלם והמגן השמאלי באנדרלכט ובנבחרת בלגיה. ורטונגן הוא שיאן ההופעות של נבחרת בלגיה בכל הזמנים.

קריירת קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבר להולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלוש שנים בבירסחוט, עבר ורטונגן, בגיל 16 בלבד, להולנד וחתם במחלקת הנוער של אייאקס אמסטרדם. תחילה שיחק ורטונגן כקשר, אך לאחר מכן עבר לעמדת הבלם. בשנת 2006 התקיים המשחק הראשון בו שיחק ורטונגן באמסטרדם ארנה, במדי קבוצת המילואים של אייאקס, נגד קמבור, במסגרת הגביע ההולנדי. במשחק, שהסתיים בניצחון 1–3 של קבוצת המילואים של אייאקס, כבש ורטונגן שער ביזארי: לאחר שנפצע שחקן קבוצתו, יצא השחקן מתחומי המגרש לקבלת טיפול רפואי. ורטונגן מסר את הכדור לשוער קמבור, אך השוער ההמום לא ראה את הכדור מתקרב ולכן לא עצר אותו, והכדור נכנס לשער. לאחר השער הביזארי התקיימה מחווה ספורטיבית – שחקני קבוצת המילואים של אייאקס נתנו לשחקני קמבור לכבוש שער בתמורה לשער הביזארי.

ההשאלה לוואלבייק והפריצה באייאקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של ורטונגן במדי הקבוצה הבוגרת של אייאקס הייתה ב-23 באוגוסט 2006, במסגרת מוקדמות ליגת האלופות, נגד פ.צ. קופנהגן. הופעת הבכורה של ורטונגן בארדיוויזי הייתה בניצחון 0–6 של אייאקס על וילם II, באמסטרדם ארנה. הוא שיחק באותה עונה בשני משחקי ליגה נוספים. לאחר פגרת החורף, הושאל ורטונגן לוואלבייק. אף על פי שהבקיע שלושה שערים ב-12 הופעות ליגה, לא הצליח ורטונגן לעזור לוואלבייק להישאר בליגה הראשונה.

לקראת עונת 2007/2008 חזר ורטונגן לאייאקס. למרות כישרונו הרב של ורטונגן, הוא לא הצליח לפרוץ באייאקס, בעיקר בשל נוכחות הבלמים ג'ון הייטינחה ותומאס ורמאלן בקבוצה. יוהאן קרויף לא הסתיר את הערצתו לבלם הצעיר, שיכול לשחק גם כמגן שמאלי וקשר הגנתי. ב-26 בספטמבר 2008 האריך ורטונגן את חוזהו באייאקס עד ה-30 ביוני 2013.

עונת 2008/2009 הייתה עונת פריצה לבלם הצעיר. לאחר עזיבתו של הייטינחה לאתלטיקו מדריד, הפך ורטונגן לחלק חשוב במרכז ההגנה של אייאקס, יחד עם ורמאלן. הוא פתח בהרכב ב-23 משחקי ליגה וכבש ארבעה שערים, ב-26 משחקים בהם שותף. ב-28 בספטמבר, בתחילת אותה עונה, כבש ורטונגן צמד נדיר בניצחון אייאקס 0–3 על ויטסה ארנהם. ב-25 בינואר שיחק ורטונגן נגד חרונינגן, אף על פי שהיה פצוע, במשחק בין קבוצות צמרת, בו הייתה חייבת אייאקס לנצח. חוסר המזל הכה גם בבלם וגם בקבוצה: ורטונגן הורחק לאחר שקיבל שני כרטיסים צהובים, ואייאקס הפסידה 0–1. ב-1 במרץ נפצע ורטונגן בניצחון אייאקס על אוטרכט, פציעה אשר השביתה אותו למשך חודש. כשחזר למגרשים, שיחק מספר משחקים בודדים, לפני שנפצע פעם נוספת, פציעה שהשביתה אותו עד סיום העונה.

ורטונגן כשחקן מפתח באייאקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטונגן מתראיין כקפטן אייאקס

תחת המאמן החדש מרטין יול, ביסס ורטונגן את מקומו בהרכב הפותח של אייאקס בעונת 2009/2010. למרות פציעתו בבוהן בתבוסה 0–5 לנבחרת ספרד במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010, כבש את שערו הראשון באותה עונה בליגה, ב-13 בספטמבר, בבעיטה חופשית, בניצחון אייאקס 0–6 על נאק ברדה. עם עזיבתו של תומאס ורמאלן לארסנל בתחילת העונה, הפך ורטונגן, יחד עם טובי אלדרווירלד, עמיתו הבלגי, לצמד החזק במרכז ההגנה של אייאקס, והפכו יחד במהרה לאהובים על אוהדי הקבוצה. עד פגרת החורף באותה עונה הוביל ורטונגן את הגנת קבוצתו, עם ספיגות מעטות והופעות מרשימות של הבלם. בעקבות ההופעות המרשימות שלו, ויכולותיו, שמו נקשר בתקשורת למעבר לקבוצות פאר באירופה, ביניהן ברצלונה, אך השחקן מיהר להכחיש את השמועות, ואף אמר שיישאר באייאקס עד תום חוזהו.

לאחר פגרת החורף לא הפסידה אייאקס בליגה עד סיום העונה, כאשר ניצחה ב-15 מתוך 17 משחקים, בהם ורטונגן היה שחקן מפתח בהרכב הקבוצה. אייאקס רשמה רצף של שישה משחקי ליגה ללא ספיגת שערים, אך הרצף נשבר לאחר פנדל של פ.ס.וו. איינדהובן בניצחון אייאקס 1–4. בחלון העברות הקיץ 2010 נקשר שמו של ורטונגן פעם נוספת לקבוצות פאר באירופה, בהן הייתה מילאן. ורטונגן אף הגיב:"שמעתי שמנהל מילאן, אדריאנו גליאני דיבר עליי לאחר משחק ליגת האלופות בסן סירו, והמילים שלו היו מאוד מחמיאות".

במהלך עונת 2010/2011 הצהיר ורטונגן בהזדמנויות רבות כי הוא שוקל לעזוב את אייאקס בתום העונה. במאי 2011 אישר פרנק דה בור, מאמן אייאקס, כי רוברטו מנצ'יני, מאמן מנצ'סטר סיטי היה נוכח במשחק גמר הגביע ההולנדי וצפה בורטונגן מפסיד עם אייאקס 2–3 לטוונטה.

במהלך עונת 2011/2012 התפתח ורטונגן והיה לאחד השחקנים החשובים ביותר באייאקס, בעיקר בשל יכולתו לשחק בעמדות שונות בהגנה. לאחר עונה מצוינת, בה קיבל שבחים רבים על תפקודו, קיבל את תואר כדורגלן השנה בהולנד. באותה עונה, לאחר שקיבל את סרט הקפטן ממאמן הקבוצה פרנק דה בור, הוביל את אייאקס לתואר האליפות השני שלה ברציפות וכבש שמונה שערי ליגה ב-31 משחקים, מה שהדגיש את יכולתו ההתקפית, יוצאת הדופן ביחס לבלם. בפעם השנייה ברציפות, נשמטה מידיו של ורטונגן צלחת האליפות, ונפלה על רגלו. הבלם הגיב בהומור: "עכשיו זה נופל על הבוהן שלי – הצלחת הזאת פשוט לא אוהבת אותי".

טוטנהאם הוטספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 ביולי 2012 סיכמה טוטנהאם הוטספר עם אייאקס על סכום העברתו של ורטונגן, וב-12 ביולי הודיעה טוטנהאם כי ורטונגן חתם באופן רשמי במועדון לאחר שעבר בהצלחה את הבדיקות הרפואיות. ורטונגן לקח חלק לראשונה במשחק של טוטנהאם במשחק ידידות נגד ברנטפורד, ב-14 ביולי, בניצחון 2–3. הוא כבש את שער הבכורה שלו בטוטנהאם נגד קרליסל, בניצחון 0–3 במסגרת גביע הפוטבול ליג. ורטונגן נכלל בנבחרת העונה בפרמייר ליג לעונת 2012/2013.

ורטונגן כבש את שער הבכורה שלו בפרמייר ליג ב-16 בדצמבר 2012, בניצחון 0–1 על סוונסי סיטי. ב-10 במרץ 2013 כבש צמד בהפסד 2–3 לליברפול. בעקבות הופעותיו המרשימות נבחר ורטונגן לשחקן חודש מרץ בפרמייר ליג, ובכך הפך לבלגי השני ולשחקן טוטנהאם ה-12 שזוכה בתואר. ברבע גמר הליגה האירופית החטיא ורטונגן פנדל בדו-קרב בעיטות עונשין נגד פ.צ. בזל, לאחר שוויון 4-4 בשני המשחקים בסך הכל, וטוטנהאם הודחה לאחר שהפסידה 1–4 בדו-קרב בעיטות העונשין.

בעונת 2014/2015 שיתף פעולה רבות עם פדריקו פאסיו הארגנטינאי. בעונה זו סייע ורטונגן לטוטנהאם להגיע לגמר גביע הליגה האנגלי, אך הפסידה 0–2 ליריבתה העירונית, צ'לסי. בתחילת העונה הבאה הצטרף טובי אלדרווירלד לטוטנהאם. אלדרווירלד, שותפו של ורטונגן למרכז ההגנה בנבחרת בלגיה ובימים בהם שיחקו יחד באייאקס, חזר לשתף עם ורטונגן פעולה בצורה מעולה. עד מהרה הפכו צמד הבלמים למעוז ההגנה של התרנגולים, וסייעו לטוטנהאם לסיים את עשרת המשחקים הראשונים שלה באותה עונה עם הפסד אחד בלבד. אולם, במהלך ינואר 2016 נפצע ורטונגן בברך, והושבת למשך שלושה חודשים. הוא חזר ב-10 באפריל, למשחק הליגה מול מנצ'סטר יונייטד, שהסתיים בניצחון טוטנהאם 0–3, שהיה לניצחון הביתי הראשון של טוטנהאם על יונייטד מאז 2001. שיתוף הפעולה של שני הבלגים התברר כקריטי לטוטנהאם, שספגה כמות שערים מועטה במהלך עונה זו.

ב-2 בדצמבר 2016 חידש ורטונגן את חוזהו בטוטנהאם עד 2019. חודש לאחר מכן נפצע בקרסול, דבר שהשבית אותו לחודש וחצי. בעונה זו סייע ורטונגן לטוטנהאם לקבוע שיא חיובי בספיגות, כאשר ספגה 26 שערים בפרמייר ליג (תשעה בלבד במשחקי בית), הכי מעט שספגה טוטנהאם בתולדותיה. ב-7 בינואר 2018 הבקיע ורטונגן את שערו הראשון עבור טוטנהאם מאז אוקטובר 2013, מבעיטה מ-27 מטרים, בניצחון 0–3 על וימבלדון במסגרת גביע ה-FA. ב-27 ביולי 2020 הודיע ורטונגן כי הוא עוזב את טוטנהאם לאחר שמונה עונות במועדון.

בנפיקה ליסבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 באוגוסט 2020 חתם בבנפיקה ליסבון.[1]

אנדרלכט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בספטמבר 2022 חתם באנדרלכט.

נבחרת בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטונגן (מימין) עם רומלו לוקאקו במדי נבחרת בלגיה

הופעת הבכורה של ורטונגן במדי נבחרת בלגיה עד גיל 21 הייתה ב-2006, והוא הופיע עם נבחרתו באליפות אירופה עד גיל 21 – 2007. הופעת הבכורה שלו בנבחרת בלגיה הבוגרת הייתה ב-2 ביוני 2007, בהפסד 1–2 לפורטוגל. בנוסף, ורטונגן שיחק גם באולימפיאדת בייג'ינג עם נבחרת בלגיה הצעירה, בה סיימה הנבחרת במקום הרביעי.

במוקדמות מונדיאל 2010 ביסס עצמו ורטונגן כבלם המרכזי של נבחרת בלגיה, יחד עם תומאס ורמאלן. הוא כבש את שער הבכורה שלו במדים הלאומיים במשחק ידידות ב-12 באוגוסט 2009, בהפסד בלגיה 1–3 לצ'כיה. ב-7 בספטמבר אותה שנה, במשחק נגד ספרד, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010, נפצע ורטונגן בבוהן ויצא על אלונקה מהמגרש.

ב-10 באוקטובר 2017 ערך את הופעתו ה-97 בנבחרת ובכך שבר את שיאו של יאן קולמאנס והפך לשיאן ההופעות של נבחרת בלגיה.

בשמינית גמר מונדיאל 2018 כבש ורטונגן מול יפן, ובכך סייע לנבחרתו להשלים מהפך, מפיגור 0–2 לניצחון 2–3.

נכלל בסגל נבחרת בלגיה לטורניר מונדיאל 2022.[2]

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייאקס אמסטרדם
טוטנהאם הוטספר
נבחרת בלגיה

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאן ורטונגן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת בלגיהאולימפיאדת בייג'ינג 2008

1 ביילי • 2 דה רובר • 3 קומפני • 4 ורמאלן • 5 פוקוניולי • 6 פלאיני • 7 דה מול • 8 הארון • 9 מיראלס • 10 ורטונגן • 11 מרטנס • 12 מה-קלמבאי • 13 סימאן • 14 מולמו • 15 סימאייס • 16 ואנדן בורה • 17 דה סמט • 18 דמבלה • 19 אודג'ידג'ה-אופואה • 22 דה וינטר • מאמן: דה סארט

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהמונדיאל 2014

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 קומפני • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 לוקאקו • 10 אזאר • 11 מיראלס • 12 מיניולה • 13 בוסו • 14 מרטנס • 15 ואן בויטן • 16 דפור • 17 אוריגי • 18 לומבארטס • 19 דמבלה • 20 יאנוזאי • 21 ואנדן בורה • 22 שאד'לי • 23 סימאן • מאמן: וילמוטס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהיורו 2016

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 ניינגולן • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 ר. לוקאקו • 10 אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 ז'ילה • 14 מרטנס • 15 דנאייר • 16 מנייה • 17 אוריגי • 18 קבאסלה • 19 דמבלה • 20 בנטקה • 21 ג'. לוקאקו • 22 בטשואיי • 23 סימאן • מאמן: וילמוטס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהמונדיאל 2018 (מקום שלישי)

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 קומפני • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 קסטילס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 טיילמאנס • 18 יאנוזאי • 19 דמבלה • 20 בויאטה • 21 בטשואיי • 22 שאד'לי • 23 דנדונקר • מאמן: מרטינס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהיורו 2020

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 בויאטה • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה/קמינסקי • 13 סלס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 פנאקן • 18 דנאייר • 19 דנדונקר • 20 בנטקה • 21 קסטאן • 22 שאד'לי • 23 בטשואיי • 24 טרוסארד • 25 דוקו • 26 פראט • מאמן: מרטינס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהמונדיאל 2022

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 תיאט • 4 פאאס • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 קסטילס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 טרוסארד • 18 אוננה • 19 דנדונקר • 20 פנאקן • 21 קסטאן • 22 דה קטלארה • 23 בטשואיי • 24 אופנדה • 25 דוקו • 26 דבאסט • מאמן: מרטינס

בלגיהבלגיה