ידיד נפש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מילות הפיוט[1]

יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן
מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ
יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל[2]
יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרָךְ
כִּי יֶעְרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ
מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טָעַם

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם
נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ
אָנָּא אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ
בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ
אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא
וְהָיְתָה לָךְ שִׁמחת עוֹלָם

וָתִיק, יֶהְמוּ רַחֲמֶיךָ
וְחוּס נָא עַל בֵּן אוֹהֲבָךְ
כִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף
לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ
אָנָּא אֵלִי, מַחְמַד לִבִּי
חוּשָׁה נָּא, וְאַל תִּתְעַלָּם

הִגָּלֵה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב
עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ
תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ
נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ
מַהֵר, אָהוּב, כִּי בָא מוֹעֵד
וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם

יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי[3], ממקובלי צפת. בנוסח ספרד נהוג לאמרו לפני תפילת מנחה בערב שבת ובנסוח אשכנז לפני קבלת שבת או לעיתים נדירות יותר, בסעודה שלישית. בהשפעת מנהג זה, חלק גדול מהציבור הדתי לאומי נוהג לשיר אותו לאחר תפילת מנחה של ערב שבת, לפני אמירת קבלת שבת. כמו כן, הפיוט הוכנס ברוב תפוצות ישראל, לחלק מזמירות השבת לסעודה שלישית. בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות.

מחבר הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שייחסו בטעות את הפיוט לרבי יהודה הלוי או לרבי ישראל נג'ארה, אך למעשה נכתב על ידי יליד צפת, רבי אלעזר אזכרי (15331600), שהיה דרשן ומקובל ונמנה עם חכמי הדת שהסתופפו באותה תקופה בצפת, דוגמת רדב"ז, שלמה אלקבץ, רמ"ק, יוסף קארו, חיים ויטל, האר"י ורבי ישראל נג'ארה.

הפיוט נדפס לראשונה בשנת 1600 בספרו המפורסם של הרב אזכרי, "ספר חרדים", שם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה".

הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז, שהראשון שהביא אותו הוא היעב"ץ בסידורו "בית יעקב", ושם העיר על הפיוט כי הוא "זמר לעורר הנפש לאהבת השם יתברך".

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיוט הולחנו עשרות לחנים. הלחן המפורסם הוא ניגון חסידי עממי (המושר בין היתר בחצרות וורקא, קרלין, לעלוב ותולדות אהרן). נהוג לסיים את שירת הפיוט בלחן חב"די. לחנים נוספים מפורסמים הם לחן עממי (המופיע בין היתר בתקליט "הכל שרים זמירות שבת"), לחנה של חסידות ברסלב ולחנו של יוסי גרין שיצא לאור בביצוע זמר המוזיקה החסידית אברהם פריד, הופיע באוסף "הלהיטים הגדולים". לחן נוסף הוא לחנה של חסידות מעליץ, שקטע מפורסם ממנו הוא השיר "אלה חמדה לבי" שהושר בתנועות הנוער בקום המדינה. בקרב קהילות יהודי גאורגיה פיוט זה מושר בלחן עתיק, במסגרת פיוטי הבקשות הנאמרים לפני תפילת שחרית של שבת.

לחן מוכר נוסף הולחן על ידי שרה ואהוד צוויג, והשתתף בפסטיבל הזמר החסידי לשנת 1970 בביצוע עדנה לב.

כמו כן ישנם לחנים לקטעים מתוך הפיוט, כמו לבית הרביעי, "הגלה נא", עליו הלחינו בין היתר בחסידות חב"ד ומשה גולדמן.

לחנים רבים נוספים, הולחנו בידי זמרים בני זמננו כדוגמת יוסף קרדונר, ביני לנדאו, מאיה בלזיצמן, אברהם אבוטבול (בביצועו של אהוד בנאי) ומרדכי גרנביץ. הרב יצחק גינזבורג הלחין אף הוא לחן לניגון זה, והוא מבוצע על ידי יוסף קרדונר בדיסק "שמחת עולם".

מבנה הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט בנוי בארבעה בתים, בכל בית שלושה טורים וכל טור מתחלק לשתי צלעות. הטורים חרוזים במבנה א-א-ב א-א-ב, שני הטורים הראשונים בחרוז "ָךְ" והשלישי בחרוז "ָם". כל צלע שקולה לפי שמונה תנועות לרבות שוואים וחטפים. בראשי הבתים אקרוסטיכון של השם המפורש.

שינויים ושיבושים בפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל תפוצתו הרבה של הפיוט נפלו בו שינויים ושיבושים רבים, שהבולט והמפורסם שבהם הוא החלפה של המשפט "והייתה לך שפחת עולם" ל"והייתה לה שמחת עולם". שינויים נוספים היו במשפט "אנא אלי מחמד לבי", שכן בחלק מסידורי נוסח אשכנז מופיע "אלה חמדה לבי" (שהפך לאחר מכן לשיר בתנועות הנוער), ובחלק מנוסחי עדות המזרח שונה ל"אנא אלי חמדת לבי".[4] פרופ' מאיר בניהו גילה את כתב היד המקורי של הפיוט כתוב בעצם כתיבת ידו של המחבר בגנזי בית המדרש לרבנים באמריקה. הוא הדפיס אותו בעלה בודד, יחד עם אהרן מירסקי שניקדו. נוסח זה, המוגה מתוך כתב ידו של המחבר עצמו, מופיע בסידור רינת ישראל, ובסידור איש מצליח. אחר כך, הוציא מכון "יד בן צבי" בירושלים מהדורה מדעית שלו, אף היא מתוך כתב יד של המחבר.

נוסח הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח זה מופיע בסידורי הספרדים, וזהו נוסחו בנוסח אשכנז, וכן בסידור רינת ישראל על פי כתב יד המחבר.
יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן,
מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ.
יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל,
יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ,
כִּי יֶעְרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ
מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טָעַם.
הָדוּר נָאֶה, זִיו הָעוֹלָם,
נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ.
אָנָּא אֵל, נָא, רְפָא נָא לָהּ
בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ,
אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא,
וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם.
וָתִיק, יֶהְמוּ רַחֲמֶיךָ,
וְחוּס נָא עַל בֵּן אוֹהֲבָךְ,
כִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף
לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ.
אָנָּא אֵלִי, מַחְמַד לִבִּי,
חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם
הִגָּלֵה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב
עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ,
תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ,
נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ,
מַהֵר אָהוּב, כִי בָא מוֹעֵד,
וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם.
הפיוט בהרבה סידורי נוסח אשכנז וספרד (אבל שייך רק לנוסח ספרד)
יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן,
מְשֹׁךְ עַבְדְּךָ אֶל רְצוֹנֶךָ.
יָרוּץ עַבְדְּךָ כְּמוֹ אַיָּל,
יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרֶךָ,
יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתֶיךָ
מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טָעַם.
הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם
נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ.
אָנָּא אֵל, נָא, רְפָא נָא לָהּ
בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוֶךָ,
אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא,
וְהָיְתָה לָהּ שִׂמְחַת עוֹלָם.
וָתִיק, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ,
וְחוּסָה נָּא עַל בֵּן אֲהוּבֶךָ,
כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי
לִרְאוֹת (יש מוסיפים מְהֵרָה) בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ.
אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי,
וְחוּסָה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם.
הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חֲבִיבִי
עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ,
תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדֶךָ,
נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ,
מַהֵר אֱהֹב, כִּי בָא מוֹעֵד,
וְחָנֵּנוּ כִּימֵי עוֹלָם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט ידיד נפש, באתר ויקיטקסט
  • ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ קיימים הבדלי נוסח בפיוט זה. נוסחאות שונות מובאות בערך עצמו.
    2. ^ שורות אלה "משוך עבדך...ירוץ עבדך" מבוססות על לשון הפסוק במגילת שיר השירים, פרק א', פסוק ד': "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה".
    3. ^ ראו על כך במאמרו של פרופסור יעקב א' אפרתי כאן ובהערה 7 במאמרו.
    4. ^ המזכירות המדעית, אלה חמדה לבי, לשוננו לעם טז, תשכ"ה, עמ' 47–48