יהושע בר-הלל
 | |
| לידה |
8 בספטמבר 1915 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
25 בספטמבר 1975 (בגיל 60) ירושלים, ישראל |
| ענף מדעי | בלשנות, פילוסופיה |
| מקום מגורים | גרמניה, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט | רודולף קרנפ |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תלמידי דוקטורט | אבישי מרגלית, אסא כשר, מרסלו דסקל, יצחק שלזינגר, משה קרוי |
| צאצאים |
מיה בר-הלל |
| תרומות עיקריות | |
| במחקרו החלוצי בתחום תרגום באמצעות מכונה | |
  | |
יהושע בר-הלל (8 בספטמבר 1915 – 25 בספטמבר 1975) היה פילוסוף ישראלי שנודע בעיקר במחקרו החלוצי בתחום תרגום באמצעות מכונה. עסק גם ביסודות המתמטיקה ובבלשנות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בר-הלל נולד בווינה בשם אוסקר יהושע וסטרייך (Oskar Westreich), וגדל בברלין. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל עם גרעין של תנועת הנוער בני עקיבא. הוא גר תקופה קצרה בקיבוץ טירת צבי, ומשם עבר לירושלים. במלחמת העולם השנייה התגייס לבריגדה העברית במסגרת הצבא הבריטי. במלחמת העצמאות לחם בשורות "ההגנה" ואיבד עין. למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה, על עבודה שכותרתה "תורת הקטגוריות התחביריות". עם מוריו נמנו שמואל הוגו ברגמן ואברהם הלוי פרנקל. ב-1949. בשנות ה-40 החל את קשריו עם הפילוסוף רודולף קרנפ, ובשנת 1950 עשה פוסט דוקטורט בהנחייתו באוניברסיטת שיקגו. השניים פרסמו יחד את הספר An Outline of the Theory of Semantic Information.
בר-הלל הצטרף לסגל של MIT, שם היה הראשון שעסק במשרה מלאה בנושא תרגום מכונה[1], ובשנת 1952 הוביל את הכנס הבינלאומי הראשון בנושא זה. מאוחר יותר הביע ספק האם תרגום אוטומטי באיכות גבוהה יהיה אפשרי אי פעם[2]. כן היה חלוץ בתחום הקיברנטיקה[3].
בשנת 1953 הצטרף לסגל המחלקה לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית, בה חקר ולימד עד למותו[4].
בשנת 1958 פרסם בר-הלל יחד עם אברהם הלוי פרנקל ועזריאל לוי את הספר Foundations of Set Theory, העוסק ביסודות המתמטיקה.
בשנת 1962 פעל בשיתוף פעולה גם עם הבלשן נועם חומסקי.
ב-1963 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בר-הלל היה ממייסדי הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון, ארגון שפעל במטרה לקדם יצירת אזור חופשי מנשק גרעיני במזרח התיכון, לאחר שנחשף שמדינת ישראל מפתחת פצצות אטום[5].
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרף לתנועה לשלום וביטחון, שהייתה מהתנועות הראשונות שקראו לנסיגה מהשטחים ולהכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ולהקמת ישות פלסטינית עצמאית לצד ישראל[6].
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על-שמו של בר-הלל קרוי קולוקוויום בר-הלל להיסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של המדע, המתקיים בישראל מדי שנה מאז 1981.
למת בר-הלל, העוסקת בתכונות השפות חסרות ההקשר, קרויה על שמו.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תלמידיו לתואר דוקטור נמנים הפילוסופים אסא כשר, אבישי מרגלית, מרסלו דסקל, יצחק שלזינגר.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה שולמית (לבית אשכנזי). בתו, מיה בר-הלל, היא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ובתה היא המתרגמת גילי בר-הלל. בת נוספת שלו היא מירה בר-הלל (Mira Bar-Hillel), עיתונאית בריטית.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (Foundations of Set Theory (1958, יחד עם אברהם הלוי פרנקל. מהדורה שנייה, 1972, יחד עם אברהם הלוי פרנקל, עזריאל לוי ודירק ון דאלן.
- (1964) Language and Information
- אוטומטים - סיכויים וסייגים, ספרית פועלים, 1964.
- Aspects of Language: Essays and Lectures on Philosophy of Language, Linguistic Philosophy and Methodology of Linguistics 1970
- הגיון לשון ושיטה - מסות בפילוסופיה של הלוגיקה, של הלשון ושל המדע, ספרית פועלים, 1970[7].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "יהושע בר-הלל, ביבליוגראפיה", עיון: רבעון פילוסופי, כ"ז: 340–347, תשל"ו/ז 1976.
- אסא כשר, זיכרון לראשונים: יהושע בר-הלל, קתרסיס 8, סתיו תשס"ח-2007, 105–136.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהושע בר-הלל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- יהושע בר-הלל, באתר dblp
- קולוקוויום בר-הלל להיסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של המדע, באתר של מכון ון ליר
- יהושע בר-הלל באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- ב. ברשאי, פרופ' יהושע בר-הלל: מנושאי דגלה החשובים של הקיברנטיקה בעולם, דבר, 19 בינואר 1959
- שרגא הר-גיל, רשימה חד־פעמית, מעריב, 30 ביולי 1969
- יהושע בר-הלל, איך משוחחים עם מחשב?, מחשבות 28, אוקטובר 1969, עמ' 17–22
- שיחה עם יהושע בר-הלל, מבט חדש על מותר האדם מן המחשב, מחשבות 21, יולי 1967, עמ' 11–18
- רשימת הפרסומים של יהושע בר-הלל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- Sergei Nirenburg, Bar-Hillel and Machine Translation: Then and Now
- Translation Trouble, Time Magazine, April 5, 1954
לאחר מותו
- אבישי מרגלית, יהושע בר־הלל פרקי־חיים, עמדה, 1 בינואר 1976
- צבי ינאי ואסא כשר, עלייתו וירידתו של האמפיריציזם הלוגי - דברים על רקע הפעילות הפילוסופית של פרופסור יהושע בר-הלל המנוח, מחשבות 44, אוגוסט 1976, עמ' 24–28
יהושע בר הלל (1915-1975), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלמה סנה, מכונות נרתמות למלאכת התרגום, למרחב, 10 ביוני 1960
- ^ אהרון האופטמן, חזון התרגום הממוחשב, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2001
- ^ ב ברשאי, פרופ' יהושע בר־הלל - מנושאי דגלה החשובים של הקיברנטיקה בעולם, דבר, 19 בינואר 1959
משה אלחנתי, קיברנטיקה: שוברים את המחיצות בין רוח לחומר, באתר הארץ, 23 בפברואר 2010 - ^ פרופ' יהושע בר-הלל, תמורות ובעיות בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, הַבֹּקֶר, 7 בפברואר 1964
- ^ אדם רז, ויהודים יפים מצטרפים לתנועה זו, באתר "העוקץ", 9 בנובמבר 2015
קריאה לממשלה ליזום פירוז האזור מנשק גרעיני, למרחב, 28 בפברואר 1963 - ^ הוקמה רשימת "שלום ובטחון", על המשמר, 10 בספטמבר 1969
- ^ ראו ביקורת: רונית עשת, לוגיקה בשרות לשון ומדע, מעריב, 18 בדצמבר 1970.
- לוחמי הבריגדה היהודית
- ישראלים ילידי אוסטריה
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- בלשנים ולשונאים ישראלים
- פילוסופים ישראלים
- פילוסופים של המאה ה-20
- פילוסופים של הלשון
- אנשי העלייה החמישית
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: פילוסופיה
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1915
- ישראלים שנפטרו ב-1975