יוהאן גאורג השני, נסיך אנהלט-דסאו
 | |||||||||
| לידה |
17 בנובמבר 1627 דסאו, נסיכות אנהלט-דסאו   | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 באוגוסט 1693 (בגיל 65) ברלין, ברנדנבורג-פרוסיה  | ||||||||
| מדינה |
האימפריה הרומית הקדושה | ||||||||
| בת זוג | הנרייטה קתרינה מנסאו | ||||||||
| שושלת בית אסקניה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
יוהאן גאורג השני, נסיך אנהלט-דסאו (בגרמנית: Johann Georg II. von Anhalt-Dessau; 17 בנובמבר 1627 – 7 באוגוסט 1693) היה נסיך גרמני מבית אסקניה, אשר שלט בנסיכות אנהלט-דסאו בין השנים 1660–1693. כמו כן, הוא היה חבר באגודה מניבת הפירות, ואף שימש כגנרל-פלדמרשל של ברנדנבורג-פרוסיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהאן גאורג נולד ב-17 בנובמבר 1627 בדסאו, ליוהאן קזימיר, נסיך אנהלט-דסאו ולאגנס מהסן-קאסל, בתם של מוריץ, רוזן הסן-קאסל ויוליאנה מנסאו-דילנבורג.
ב-9 בספטמבר 1659 התחתן יוהאן גאורג בחרונינגן עם הנרייטה קתרינה מנסאו, בתם של פרדריק הנדריק, נסיך אורנז' ואמליה מזולמס-בראונפלס, ממנה היו לו עשרה ילדים.
שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1660 מת אביו, ויוהאן גאורג עלה לשלטון במקומו. הוא גם ירש את תביעת המשפחה על אשרסלבן, אשר הייתה בשליטת ברנדנבורג-פרוסיה מאז 1648.
יוהאן גאורג עשה את הקריירה הצבאית שלו בשירות הצבא הפרוסי, ובשנת 1670 העלה אותו פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג לדרגת גנרל-פלדמרשל. אחרי שצרפת פלשה לדוכסות קלווה, שהשתייכה לפרידריך וילהלם, ניהל יוהאן גאורג ביוני 1672, משא ומתן בווינה בין לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ופרידריך וילהלם, שבו התחייב כל אחד לספק 12,000 חיילים לשמור על גבולות שלום וסטפליה מפני תוקפנות הצרפתים. יוהאן גאורג נבחר להוביל את המערכה, אשר ברובה לא הייתה מוצלחת, ואף הובילה את גאורג פון דרפלינגר להתפטר באופן זמני כמחאה.
במהלך המערכה נגד הצרפתים על השליטה אלזס בשנת 1674, רוב הצבא הפרוסי נכנס למחנות חורף בשוויינפורט הפרנקונית. כמשנה לשליט (סטאדהאודר), יוהאן גאורג פיקד על החיילים הנותרים בברנדנבורג. לואי הארבעה עשר, מלך צרפת שכנע את קרל האחד עשר, מלך שוודיה לפלוש לברנדנבורג, אותה לא הצליח יוהאן גאורג למנוע עם כוחותיו הדלים, אולם בקיץ 1675 הוא לחם בקרב פהרבלין, שבו הביסו הפרוסים את השוודים.
בשנת 1683 יוהאן גאורג נסע לפסאו, כביכול על מנת לדון במעורבות ברנדנבורג במלחמה נגד העות'מאנים עם הקיסר לאופולד, למרות שמטרתו העיקרית הייתה לייעץ נגד מלחמה נוספת עם צרפת. בנוסף, הנסיך חזר ואישר את הברית של ברנדנבורג עם אוסטריה.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 באוגוסט 1693 מת יוהאן גאורג בברלין, ובנו לאופולד הראשון, נסיך אנהלט-דסאו עלה לשלטון במקומו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 בספטמבר 1659 התחתן יוהאן גאורג בחרונינגן עם הנרייטה קתרינה מנסאו, בתם של פרדריק הנדריק, נסיך אורנז' ואמליה מזולמס-בראונפלס, ממנה היו לו עשרה ילדים:
- אמליה לודוביקה, נסיכת אנהלט-דסאו (1660)
- הנרייטה אמליה, נסיכת אנהלט-דסאו (1662)
- פרידריך קזימיר, נסיך הכתר של אנהלט-דסאו (1663–1665)
- אליזבת אלברטינה, נסיכת אנהלט-דסאו (1665–1706), התחתנה עם היינריך מסקסוניה-וייסנפלס, רוזן בארבי.
- הנרייטה אמליה, נסיכת אנהלט-דסאו (1666–1726), התחתנה עם היינריך קזימיר השני, נסיך נסאו-דיאץ.
- לואיזה סופיה, נסיכת אנהלט-דסאו (1667–1678)
- מריה אלאונורה, נסיכת אנהלט-דסאו (1671–1756), התחתנה עם הנסיך ייז'י ראדזיוויל, דוכס אוליקה.
- הנרייטה אגנס, נסיכת אנהלט-דסאו (1674–1729)
- לאופולד הראשון, נסיך אנהלט-דסאו (1676–1747)
- יוהנה שרלוטה, נסיכת אנהלט-דסאו (1682–1750), התחתנה עם פיליפ וילהלם, מרקיז ברנדנבורג-שוודט.
