יוונים פונטים

יוונים פונטים
Έλληνες του Πόντου
אוכלוסייה
	4.5 מיליון (הערכה)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
	יוון: 3 מיליון; טורקיה; אוקראינה; רוסיה
שפות
	יוונית פונטית; יוונית מודרנית; רוסית; טורקית;
דת
	יוונית אורתודוקסית; אסלאם
קבוצות אתניות קשורות
	תת-קבוצה של העם היווני

המונח יוונים פונטים, יוונים פונטיאנים, פונטיאנים או יוונים מפונטוס (ביוונית: Πόντιοι, Ποντιακός Ελληνισμός או Έλληνες του Πόντου; בטורקית: Pontus Rumları) מתייחס ליוונים ספציפית מאזור פונטוס, המקום שבו שכנה האימפריה של טרפזונטס על חוף הים השחור במזרח טורקיה של היום, או במקרים אחרים באופן כללי ליוונים מחופי הים השחור או פונטוס. באופן מסורתי הם דוברים יוונית פונטית.

היסטוריה קדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור פונטוס נזכר לראשונה בהקשר של יוון העתיקה בסיפור יאסון והארגונאוטים וחיפושיהם אחרי גיזת הזהב, לפי תיאורו של אפולוניוס מרודוס, לפיו התרחש הסיפור בשנת 1200 לפנה"ס לערך. המושבה היוונית הראשונה הוקמה בשנת 800 לפנה"ס בסינופ, לחוף הים השחור על ידי סוחרים ממילטוס. יוונים נוספים באו בעקבותיהם והקימו מושבות נוספות לחופי הים השחור, בהן העיר המודרנית דהיום טרבזון, המוזכרת על ידי קסנופון ביצירתו "אנבסיס".

במרוצת השנים, למרות כיבושים של האזור על ידי מעצמות זרות, בהן האימפריה האחמנית וביזנטיון, תושבי המקום שמרו על צביונם ועל תרבותם היוונית-אורתודוקסית. לאחר נפילת האימפריה של טרפזונטס בשנת 1461 עברה השליטה באזור לידי האימפריה העות'מאנית.

רדיפות וחילופי אוכלוסין בימי האימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רצח העם היווני-פונטי

כמו עמים שכנים אחרים כגון הארמנים והאשורים, הפונטים סבלו מרדיפות ורצח עם על רקע אתני-דתי מידי העות'מאנים בתחילה^[1] ומידי טורקים כמאליסטים לאחר נפילת האימפריה. בשנת 1923 נחתם הסכם לוזאן, ועל פיו נערכו חילופי אוכלוסין בין מדינות טורקיה ויוון.