יוזמת החגורה והדרך

יוזמת החגורה והדרך
一带一路

פעילות	לקדם פיתוח כלכלי וקישוריות בין-אזורית
מדינה	הרפובליקה העממית של סין
תקופת הפעילות	2013–הווה (כ־11 שנים)
www.yidaiyilu.gov.cn

חגורה אחת, דרך אחת - הכלכלות

  סין היבשתית

  כלכלות החגורה האחת

  כלכלות הדרך האחת

יוזמת החגורה והדרך או בכינויים אחרים נפוצים חגורת דרך המשי הכלכלית של המאה ה-21 או חגורה אחת, דרך אחת (באנגלית: Belt and Road Initiative ובקיצור: BRI) היא אסטרטגיית פיתוח, שהועלתה בידי מנהיגה של סין שי ג'ינפינג. האסטרטגיה מתמקדת בקשרים ובשיתוף פעולה בין מדינות, ובמיוחד בקשרים בינן לבין הרפובליקה העממית של סין ושאר אירואסיה. התשתית הכלכלית מבוססת על הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, בו חברה גם ישראל.

התוכנית כוללת שני נתיבים עיקריים:

• נתיב יבשתי, המכונה "חגורת דרך המשי הכלכלית".
• נתיב ימי, המכונה "דרך המשי הימית".

בנובמבר 2014 הודיעה סין כי תקים קרן של 40 מיליארד דולר לקידום המיזם.

האסטרטגיה מדגישה ומקדמת את חזונה של סין למלא תפקיד משמעותי יותר בנושאים גלובאליים, בתחומים כגון ייצור פלדה.

התוכנית נחשפה בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2013, עם מספר פרסומים המפרטים את חזון ה-SREB ו-MSR, בהתאמה. התוכנית גם קודמה על ידי ראש הממשלה לי קצ'יאנג, במהלך ביקורים מדיניים באסיה ואירופה.

עד יולי 2022 בנו חברות סיניות 1,118 פרויקטים במסגרת המיזם ב-150 מדינות, כשיוזמת החגורה והדרך התרחבה מאסיה, לאפריקה, דרום אמריקה ואפילו אירופה.

המדינות המשתתפות כוללות כמעט 75% מאוכלוסיית העולם ומהוות יותר ממחצית מתמ"ג העולם.

התומכים ביוזמה משבחים אותה על הפוטנציאל שלה להגביר את תמ"ג העולם, במיוחד במדינות מתפתחות. עם זאת, יש גם ביקורת על הפרות זכויות אדם והשפעה סביבתית, כמו גם חששות של דיפלומטיה של מלכודת חובות שגורמת לנאו-קולוניאליזם ואימפריאליזם כלכלי. נקודות מבט שונות אלו הן נושא לוויכוח פעיל.

יעדים

רקע

המדיניות של סין לתעל את חברות הבנייה שלה התחילה עם מדיניות היציאה החוצה של ג'יאנג דזה-מין. ה-BRI של שי ג'ינפינג  מתבסס על מדיניות זו.

שי ג'ינפינג הכריז על הרעיון כ"חגורת דרך המשי הכלכלית" ב-7 בספטמבר 2013 באוניברסיטת נזרבייב באסטנה שבקזחסטן . באוקטובר 2013, במהלך נאום שנשא באינדונזיה, שי ג'ינפינג הצהיר כי סין מתכננת לבנות " דרך המשי הימית של המאה העשרים ואחת" כדי לשפר את שיתוף הפעולה בדרום מזרח אסיה ומחוצה לה.  ראש הממשלה לי קצ'יאנג קידם את תפיסת ה-BRI המתפתחת במהלך ביקורים ממלכתיים באסיה ובאירופה. היוזמה זכתה לסיקור אינטנסיבי בתקשורת הממלכתית הסינית, ומ-2016 ואילך הופיעה לעיתים קרובות ב-יומון העם.

המטרות המוצהרות של ה-BRI הן "לבנות שוק גדול מאוחד ולעשות שימוש מלא בשווקים הבינלאומיים והמקומיים כאחד, באמצעות חילופי תרבות ואינטגרציה, כדי לשפר את ההבנה ההדדית והאמון של המדינות החברות, וכתוצאה מכך יאפשר דפוס חדשני של זרימת הון, מאגרי כישרונות, ומאגרי מידע טכנולוגיים". יוזמת החגורה והדרך מטפלת ב"פער תשתיות" ובכך יש לה פוטנציאל להאיץ את הצמיחה הכלכלית ברחבי אסיה /האוקיינוס השקט, אפריקה ומרכז ומזרח אירופה. דו"ח של מועצת הפנסיה העולמית (WPC) מעריך כי אסיה, למעט סין, דורשת עד 900 מיליארד דולר של השקעות תשתית בשנה במהלך העשור הבא, בעיקר במכשירי חוב, 50% מעל שיעורי ההוצאה הנוכחיים על תשתיות. הצורך בגישור על הפער התשתיות הזה על ידי הון לטווח ארוך מסביר מדוע ראשי מדינות אסיה ומזרח אירופה רבים "הביעו בשמחה את התעניינותם להצטרף למוסד פיננסי בינלאומי חדש זה המתמקד אך ורק ב'נכסים ריאליים' ובצמיחה כלכלית מונעת על ידי תשתיות".

המוקד הראשוני היה השקעות בתשתיות, חינוך, חומרי בנייה, רכבת וכביש מהיר, רכב, נדל"ן, רשת חשמל וברזל ופלדה. כבר עכשיו, כמה הערכות מציינות את יוזמת החגורה והכביש כאחד מפרויקטי התשתית וההשקעות הגדולים בהיסטוריה, המכסה יותר מ-68 מדינות, כולל 65% מאוכלוסיית העולם ו-40% מהתוצר המקומי הגולמי העולמי נכון ל-2017. הפרויקט מתבסס על נתיבי הסחר הישנים שחיברו פעם את סין ממערב, הנתיבים של מרקו פולו ואבן בטוטה בצפון ועל נתיבי המשלחת הימית של אדמירל שושלת מינג ג'נג הא בדרום. יוזמת החגורה והדרך מתייחסת כעת לכל האזור הגאוגרפי של נתיב הסחר ההיסטורי "דרך המשי", שהיה בשימוש מתמשך בעת העתיקה.

ה-BRI מפתח שווקים חדשים עבור חברות סיניות, מתעל קיבולת תעשייתית עודפת מעבר לים, מגדיל את הגישה של סין למשאבים ומחזק את קשריה עם מדינות שותפות. עמ' 34

עבור מדינות מתפתחות, ה-BRI מושך בגלל ההזדמנויות שהוא מציע להקל על החסרונות הכלכליים שלהן ביחס למדינות המערב. עמ' 49

בעוד שמדינות מסוימות, במיוחד ארצות הברית, רואות בביקורתיות את הפרויקט בגלל השפעה סינית אפשרית, מדינות אחרות מצביעות על יצירת מנוע צמיחה עולמי חדש על ידי חיבור וקירוב אסיה, אירופה ואפריקה זו לזו.

המדינה התעשייתית היחידה של G7 - איטליה - הייתה שותפה בפיתוח הפרויקט מאז מרץ 2019, אך הצהירה על כוונתה ביולי 2023 לפרוש מה-BRI. ראש הממשלה ג'ורג'יה מלוני הצהירה כי הפרויקט אינו מהווה תועלת ממשית לכלכלת איטליה.

על פי הערכות, הפרויקט כולו משפיע כיום על יותר מ-60% מאוכלוסיית העולם וכ-35% מהכלכלה העולמית. הסחר לאורך דרך המשי עשוי להוות בקרוב כמעט 40% מסך הסחר העולמי, כאשר חלק גדול הוא בדרך הים. נראה גם שהתוואי היבשתי של דרך המשי יישאר פרויקט נישה במונחים של נפח תחבורה בעתיד.

בדרך המשי הימית, שמהווה כבר תוואי של יותר ממחצית מכל המכולות בעולם, מורחבים נמלי מים עמוקים, נבנים מוקדים לוגיסטיים ונוצרים נתיבי תנועה חדשים בעורף. דרך המשי הימית עוברת עם חיבוריה מהחוף הסיני לדרום, מקשרת את האנוי, קואלה לומפור, סינגפור וג'קרטה, ואז מערבה מקשרת את עיר הבירה של סרי לנקה - קולומבו, ומאלה - בירת האיים המלדיביים, והלאה למזרח. אפריקה, והעיר מומבסה, בקניה. משם החיבור נע צפונה לג'יבוטי, דרך הים האדום ותעלת סואץ לים התיכון, ובכך מקשרת את חיפה, איסטנבול ואתונה, לאזור הים האדריאטי העליון למרכז טריאסטה שבצפון איטליה, עם הנמל החופשי הבינלאומי שלו וחיבורי רכבת למרכז אירופה ולים הצפוני.

כתוצאה מכך, פולין, המדינות הבלטיות, צפון אירופה ומרכז אירופה גם מחוברות לדרך המשי הימית ומקושרות לוגיסטית למזרח אפריקה, הודו וסין דרך הנמלים האדריאטיים ופיראוס. בסך הכל, צמתי הנתיבים ימיים להובלות מכולות בין אסיה לאירופה יאורגנו מחדש. בניגוד לתנועה הארוכה יותר ממזרח אסיה דרך צפון מערב אירופה, הנתיב הימי הדרומי דרך תעלת סואץ לכיוון צומת טריאסטה מקצר את הובלת הסחורות בארבעה ימים לפחות.עמ' 112

בקשר לפרויקט דרך המשי, סין מנסה גם לעצב רשת פעילויות מחקר עולמיות.

סיימון שן וילסון צ'אן השוו את היוזמה לתוכנית מרשל שלאחר מלחמת העולם השנייה.

סין מעצבת בכוונה את ה-BRI בצורה גמישה על מנת להתאים אותו לצרכים או למדיניות המשתנים, כגון הוספת "דרך המשי הבריאותית" במהלך מגפת הקורונה. עמ' 147

שם הפרויקט

מפה טופוגרפית של המסדרון הכלכלי של החגורה ודרך ונתיב הערים שלו.

השם הרשמי של היוזמה הוא החגורה הכלכלית של דרך המשי ואסטרטגיית הפיתוח של דרך המשי הימית של המאה ה-21 (Silk Road Economic Belt and 21st-Century Maritime Silk Road Development Strategy) ובסינית (פשוטה): 丝绸之路经济带和21世纪海上丝绸之路发展战略) אשר נקראה בתחילה חגורה אחת דרך אחת^[1] (בסינית: 一带一路) או אסטרטגיית OBOR. התרגום לאנגלית שונה ל"יוזמת החגורה והדרך (Belt and Road Initiative)(BRI) מאז 2016, כאשר ממשלת סין חשבה שהדגש על המילים "אחד" ו"אסטרטגיה" היו מועדים לפרשנות שגויה ולכן הם בחרו במונח הכולל יותר "יוזמה" בתרגומו. עם זאת,"חגורה אחת דרך אחת" (One Belt One Road) הוא עדיין מונח ההתייחסות בתקשורת בשפה הסינית.

יחסים בינלאומיים

חלק מהאנליסטים מאמינים כי יוזמת החגורה והדרך היא דרך להרחיב את ההשפעה הכלכלית והפוליטית הסינית.כמה אנליסטים גאופוליטיים ניתחו את יוזמת החגורה והדרך בהקשר של תאוריית לב הארץ של האלפורד מקנדר. חוקרים ציינו שהתקשורת הרשמית של PRC מנסה להסוות ממדים אסטרטגיים כלשהם של יוזמת החגורה והדרך כמוטיבציה, בעוד שאחרים מציינים שה-BRI משמש גם כתמרורים עבור מחוזות ומשרדים סיניים, ומשקפים בכך את המדיניות והפעולות שלהם. הכותב האקדמי קיו ג'ין כותב שבעוד שה-BRI מקדם אינטרסים אסטרטגיים עבור סין, הוא גם משקף חזון סיני של סדר עולמי המבוסס על "בניית קהילה גלובלית של עתיד משותף".: 281–282

סין כבר השקיעה מיליארדי דולרים במספר מדינות בדרום אסיה כמו פקיסטן, נפאל, סרי לנקה, בנגלדש ואפגניסטן כדי לשפר את התשתית הבסיסית שלהן, עם השלכות על משטר הסחר של סין כמו גם על השפעתה הצבאית. פרויקט זה יכול גם להפוך למסדרון כלכלי חדש עבור אזורים שונים. לדוגמה, באזור הקווקז, סין שקלה שיתוף פעולה עם ארמניה ממאי 2019. הצדדים הסיניים והארמניים קיימו פגישות מרובות, חתמו על חוזים, יזמו תוכנית כבישים צפון-דרום לפתרון אפילו היבטים הקשורים לתשתית.

השלכות צבאיות

מחקר משנת 2023 על ידי AidData מהמכללה של ויליאם ומרי קבע שמיקומי הנמלים בחו"ל אשר נהנים מהשקעה משמעותית של BRI מעוררים שאלות של שימוש כפול צבאי ואזרחי ועשויים להיות נוחים עבור בסיסים ימיים עתידיים.

ב-2023, דיוויד ה. שין והכותב האקדמי ג'ושוע אייזנמן טוענים כי באמצעות ה-BRI, סין מבקשת לחזק את מעמדה ולצמצם את ההשפעה הצבאית האמריקנית, אך נראה שפעילות ה-BRI של סין אינה מקדמת בסיסים צבאיים או נוכחות צבאית עולמית בסגנון אמריקאי.^עמ' 161

אנליסטים אחרים מאפיינים את בניית הנמלים של סין שיכולים להיות בעלי שימושים כפולים כניסיון להימנע מהצורך בהקמת בסיסים צבאיים.^עמ' 273  לפי האקדמית שוה גוויפאנג, לסין אין מוטיבציה לחזור על המודל של בסיס התמיכה של צבא השחרור העממי של סין בבסיס בג'יבוטי.^עמ' 273

מנהיגות

מדינות שחתמו על מזכר הבנות (MOU) ביחס ליוזמת החגורה והדרך

לגבי סין ומדינות אפריקה, הפורום לשיתוף פעולה בין סין לאפריקה (FOCAC) הוא מנגנון שיתוף פעולה רב-צדדי משמעותי להנחיית פרויקטים של BRI. הפורום סין-ערב לשיתוף פעולה (CASCF ) משרת תפקיד מתאם דומה לגבי פרויקטים של BRI במדינות ערב.

חברות

מדינות מצטרפות ליוזמת חגורה ודרך על ידי חתימה על מזכר הבנות עם סין לגבי השתתפותן בה. ממשלת סין מנהלת רשימה של כל המדינות המעורבות בפורטל החגורה והדרך שלה, ואמצעי התקשורת הממלכתיים שינחואה מפרסמת הודעה לעיתונות בכל פעם שנחתם מזכר הבנות עם מדינה חדשה. למעט סין עצמה היו 154 מדינות המזוהות רשמית עם יוזמת החגורה והדרך נכון לאוגוסט 2023 על פי משקיפים במרכז הפיננסים והפיתוח הירוק של אוניברסיטת פודן, וניתוח עצמאי מגרמניה מאותה תקופה מצא גם 148 מדינות חברות מתוך 249 ישויות פוליטיות שנסקרו.המועצה ליחסי חוץ מצאה בנוסף 139 מדינות חברות נכון למרץ 2021; מדינות שתועדו כמצטרפות מאז כוללות את סוריה וארגנטינה. הרשימה המלאה של החברים על פי ממשלת סין היא להלן:

122. צפויים לצאת ה-2024

מימון

בנק להשקעות בתשתיות באסיה (AIIB)

ערך מורחב – הבנק האסייני להשקעות בתשתיות

הבנק האסייני להשקעות בתשתיות

הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, שהוצע לראשונה באוקטובר 2013, הוא בנק פיתוח המוקדש להלוואות לפרויקטי תשתית. נכון לשנת 2015, סין הודיעה כי למעלה מטריליון יואן (160 מיליארד דולר) של פרויקטים הקשורים לתשתית היו בתכנון או בנייה.

המטרות העיקריות של AIIB הן לתת מענה לצורכי התשתית המתרחבים ברחבי אסיה, לשפר את האינטגרציה האזורית, לקדם פיתוח כלכלי ולשפר את הגישה הציבורית לשירותים חברתיים.

תקנון ההסכם (המסגרת המשפטית) של AIIB נחתם בבייג'ינג ב-29 ביוני 2015. לבנק המוצע הון מורשה של 100 מיליארד דולר, 75% ממנו מקורו באסיה ואוקיאניה. סין תהיה בעלת העניין הגדולה היחידה, שתחזיק ב-26.63% מזכויות ההצבעה. מועצת הנגידים היא הגוף הגבוה ביותר המקבל החלטות ב-AIIB. הבנק החל לפעול ב-16 בינואר 2016, ואישר את ארבע ההלוואות הראשונות שלו ביוני.

הלוואות דרך AIIB שקופות לחלוטין ונגישות באתר האינטרנט של AIIB, בניגוד לצורות רבות אחרות של השקעה סינית דרך ה-BRI. עמ' 85.

קרן דרך המשי

בנובמבר 2014, מנהיג הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסינית שי ג'ינפינג הכריז על קרן פיתוח של 40 מיליארד דולר בשם קרן דרך המשי ., שתהיה נפרדת מהבנקים ולא חלק מההשקעה של CPEC . קרן דרך המשי תשקיע בעסקים במקום להלוות כסף לפרויקטים. פרויקט ההידרואלקטרי של קארות, 50 ק"מ (31 מייל) מאיסלמבאד, פקיסטן, הוא הפרויקט הראשון.

תאגיד ההשקעות של סין (CIC)

תאגיד ההשקעות של סין תומך ב-BRI על ידי השקעה בפרויקטי התשתית שלו, השתתפות בקרנות פיתוח אחרות הקשורות ל-BRI, וסיוע לתאגידים סיניים עם מיזוגים ורכישות זרות.^{עמ' 124}

Central Huijin, חברת הבת המקומית של CIC, תומכת בעקיפין ב-BRI באמצעות תמיכתה במוסדות פיננסיים מקומיים, כגון בנקי מדיניות או בנקים מסחריים בבעלות המדינה , אשר בתורם מממנים פרויקטים של BRI.^{עמ' 124}

קיימות החוב

בשנת 2017, סין הצטרפה להנחיות התפעוליות של G20 למימון בר קיימא וב-2019 לעקרונות ה-G20 להשקעה בתשתית איכותית. המרכז לפיתוח גלובלי תיאר את מסגרת קיימות החוב החדשה של סין כ"זהה כמעט" למסגרת קיימות החוב של הבנק העולמי ושל קרן המטבע הבינלאומית. לדברי האקדמאי ג'רמי גארליק, עבור מדינות עניות רבות, סין היא האופציה הזמינה הטובה ביותר למימון פיתוח וסיוע מעשי.^{עמ' 6}  משקיעים מערביים והבנק העולמי נרתעו מהשקעה במדינות בעייתיות כמו פקיסטן, קמבודיה, טג'יקסטן, ומונטנגרו, שסין מוכנה להשקיע בה באמצעות ה-BRI.^{עמ' 146-147} בדרך כלל, ארצות הברית והאיחוד האירופי לא הציעו למדינות של הדרום הגלובלי השקעות ברות השוואה למה שסין מציעה דרך ה-BRI.^{עמ' 147}

סין היא המלווה הבילטרלי הגדול בעולם. ההלוואות מגובות בביטחונות כגון זכויות על מכרה, נמל או כסף.

ממשלת ארצות הברית טענה שמדיניות זו היא צורה של דיפלומטית מלכודת חובות . עם זאת, המונח עצמו נכנס לבדיקה מעמיקה כאשר אנליסטים וחוקרים הצביעו על כך שאין ראיות המוכיחות שסין שואפת לדיפלומטיה של מלכודת חובות בזדון. מחקר של דבורה בראוטיגם , פרופסור לכלכלה פוליטית בינלאומית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ומג רית'מיר, פרופסור חבר בבית הספר לעסקים בהרווארד, ערערו על ההאשמות על דיפלומטיה של מלכודת חובות על ידי סין והצביעו על כך ש"בנקים סינים מוכנים לבנות מחדש את התנאים של הלוואות קיימות ומעולם לא תפסו בפועל נכס מאף מדינה, על אחת כמה וכמה מנמל המבנטוטה ". הם טענו כי זה מזמן האנשים היו צריכים לדעת את האמת ושלא יעמידו פנים שאינם מבינים בכוונה.

בהשוואה שלו בין הלוואות BRI להלוואות קרן המטבע הבינלאומית והלוואות מועדון פריז, אשר לא הצליחו במיוחד בהפחתת החוב של מדינות מתפתחות, מגיע האקדמי ג'רמי גארליק למסקנה שאין סיבה להאמין שמסגרת ה-BRI גרועה יותר עבור החוב של מדינות מתפתחות מאשר מסגרות הלוואות מערביות. ^{עמ' 69}

לגבי סין עצמה, דו"ח של סוכנות הדירוג פיץ' מטיל ספק ביכולתם של הבנקים הסיניים לשלוט בסיכונים, מכיוון שאין להם מוניטין טוב של הקצאת משאבים ביעילות בסין עצמה. זה עשוי להוביל לבעיות חדשות באיכות הנכסים עבור בנקים סיניים שמהם צפוי רוב המימון להגיע. בנוסף, שני בנקים בבעלות המדינה מפקחים על ההלוואות והפיתוח הזרות של סין.

הוצע על ידי כמה חוקרים שדיונים ביקורתיים המתפתחים על BRI וצרכי המימון שלה צריכים להתעלות מעל הדיון על "מלכודת החובות". זה נוגע לאופי הרשתי של מרכזים פיננסיים ולתפקיד החיוני של שירותים עסקיים מתקדמים (כגון משפט וחשבונאות) הבאים לידי ביטוי על ידי סוכנים ואתרים (כגון משרדי עורכי דין, רגולטורים פיננסיים ומרכזי offshore) שבדרך כלל נראים פחות בניתוח גאופוליטי, אך חיוניים במימון BRI.

באוגוסט 2022 הודיעה סין כי תמחק ל-17 מדינות אפריקאיות חובות על 23 מהלוואות ללא ריבית. ההלוואות הסתיימו בסוף 2021.

רשתות תשתית

יוזמת החגורה והדרך עוסקת בשיפור התשתית הפיזית דרך מסדרונות יבשתיים הדומים בערך לדרך המשי הישנה. דרך המשי, או דרכי המשי, הוכיחו את עצמם כמושג פרודוקטיבי אך בו-זמנית חמקמק, המשמש יותר ויותר כמטאפורה מעוררת. עם 'יוזמת החגורה והדרך' של סין, המטאפורה הזאת מצאה קריאות וקהלים חדשים. אלו החגורות בשם היוזמה, ויש גם דרך משי ימית. מסדרונות התשתית המשתרעים על כ-60 מדינות, בעיקר באסיה ובאירופה, אך כוללות גם את אוקיאניה ומזרח אפריקה, יעלו על פי הערכות של 4–8 טריליון דולר. היוזמה הועמדה בהשוואה לעומת לשני הסדרי המסחר המתמקדים בארצות הברית, השותפות הטרנס-פסיפיק ושותפות הסחר וההשקעות הטרנס-אטלנטית . פרויקטי היוזמה זוכים לתמיכה כספית מקרן דרך המשי ומבנק ההשקעות בתשתיות אסיה בזמן שהם מתואמים טכנית על ידי פורום פסגת B&R. המסדרונות היבשתיים כוללים:

• גשר היבשה האירו-אסייתי החדש , העובר ממערב סין למערב רוסיה דרך קזחסטן, וכולל את מסילת רכבת דרך המשי דרך האזור האוטונומי שינג'יאנג של סין, קזחסטן, רוסיה, בלארוס, פולין וגרמניה.
• מסדרון נוסף יעבור מצפון סין דרך מונגוליה למזרח הרחוק הרוסי . קרן ההשקעות הישירה הרוסית שהוקמה על ידי ממשלת רוסיה ו-China Investment Corporation, קרן הון ריבונית סינית, שותפו בשנת 2012 ליצירת קרן ההשקעות רוסיה-סין , שמתרכזת בהזדמנויות באינטגרציה דו-צדדית.
• מסדרון סין-מרכז אסיה-מערב אסיה , שיעבור ממערב סין לטורקיה.
• המסדרון הכלכלי של סין - חצי האי הודו-סין , שיעבור מדרום סין לסינגפור.
• רשת הקישוריות הרב-ממדית חוצת הימלאיה , שתהפוך את נפאל ממדינה ללא קרקע למדינה צמודה יבשתית.
• רשת הקישוריות הרב-ממדית חוצת הימלאיה שמסווג כמצוי ביחס קרוב ל-BRI, הינה אוסף של פרויקטי תשתית ברחבי פקיסטן בעלות של 62 מיליארד דולר שמטרתם מודרניזציה מהירה של רשתות התחבורה, תשתיות האנרגיה והכלכלה של פקיסטן.ב-13 בנובמבר 2016, CPEC הפכה לפעילה חלקית כאשר מטען סיני הועבר יבשתית לנמל גוואדר לצורך משלוח ימי לאפריקה ומערב אסיה. תשתית נמל CPEC ו-Gwadar היא משמעותית במיוחד מכיוון שהיא פותחת נתיבים בלתי תלויים במצר מלאקה.^{עמ'  99}

סוג זה של קישוריות הוא המוקד של מאמצי BRI מכיוון שצמיחה הכלכלית המשמעותית של סין, תלויה ביצוא וייבוא יבשתי של כמויות גדולות של חומרי גלם ורכיבי ביניים.^{עמ'  98} עד 2022, סין בנתה כבישים עיליים חוצי גבולות ורשתות כבישים מהירים כמעט לכל אזור סמוך.^{עמ'  99}  היא גם בנתה שירות רכבות ישיר, שהשימוש בו גבר לאחר שמגפת COVID-19 יצרה גודש בשילוח האווירי והימי, והעיקה על הגישה לנמלים.^{עמ'  99}

חגורה כלכלית של דרך המשי

מנהיג סין שי ג'ינפינג ביקר באסטנה בירת קזחסטן ודרום מזרח אסיה בספטמבר ואוקטובר 2013, והציע לבנות במשותף אזור כלכלי חדש, "החגורה הכלכלית של דרך המשי" (SREB) (בסינית: 丝绸之路经济带). ה"חגורה" כוללת מדינות על דרך המשי המקורית דרך מרכז אסיה, מערב אסיה, המזרח התיכון ואירופה. היוזמה תיצור אזור כלכלי מגובש על ידי בניית תשתיות קשות כגון רכבת וכבישים ותשתיות רכות כמו הסכמי סחר ומבנה משפטי מסחרי משותף עם מערכת בתי משפט לאכיפת ההסכמים. אזור כזה יגביר את חילופי התרבות וירחיב את המסחר.

בנוסף לאזור המקביל במידה רבה לדרך המשי ההיסטורית, הרחבה כוללת את דרום אסיה ודרום מזרח אסיה. ה-BRI חשוב מנקודת המבט של דרום מזרח אסיה מכיוון שלמעט סינגפור, מדינות דרום מזרח אסיה דורשות השקעת תשתית משמעותית כדי לקדם את פיתוחן. 210

רבות מהמדינות בחגורה זו חברות גם בבנק להשקעות בתשתיות באסיה (AIIB) בראשות סין.[דרוש ציטוט]

שלוש חגורות מוצעות. החגורה הצפונית תעבור דרך מרכז אסיה ורוסיה לאירופה. החגורה המרכזית עוברת דרך מרכז אסיה ומערב אסיה אל המפרץ הפרסי והים התיכון. החגורה הדרומית עוברת מסין דרך דרום מזרח אסיה ודרום אסיה ועד לאוקיינוס ההודי והלאה אל פקיסטן. האסטרטגיה תשלב את סין עם מרכז אסיה באמצעות תוכנית התשתית Nurly Zhol של קזחסטן.

דרך המשי הימית של המאה ה-21

נמל יאנגשאו בסין

טרמינל מכולות בקוואי צ'ומג, הונג קונג

"דרך המשי הימית של המאה ה-21 " (בסינית:21世纪海上丝绸之路), או רק "דרך המשי הימית", היא 'המסדרון' של נתיב הים. זוהי יוזמה משלימה שמטרתה השקעה וטיפוח שיתוף פעולה בדרום מזרח. אסיה, אוקיאניה ואפריקה דרך מספר גופי מים רציפים: ים סין הדרומי, דרום האוקיינוס השקט ואזור האוקיינוס ההודי הרחב יותר. הוא הוצע לראשונה באוקטובר 2013 על ידי שי ג'ינפינג בנאום בפני הפרלמנט האינדונזי. כמו ביוזמת החגורה הכלכלית של דרך המשי, רוב המדינות החברות הצטרפו לבנק להשקעות בתשתיות באסיה.

דרך המשי הימית עוברת עם הקישורים שלה מהחוף הסיני לדרום דרך האנוי לג'קרטה, סינגפור וקואלה לומפור דרך מיצר מלאקה מערבה לקולומבו שבסרי לנקה הנמצאת מול הקצה הדרומי של הודו ודרך מאלה, בירת האיים המלדיביים אל מומבסה המזרח אפריקאית, משם לג'יבוטי, ואז דרך הים האדום ותעלת סואץ אל הים התיכון, ומשם דרך חיפה, איסטנבול ואתונה אל הים האדריאטי העליון ועד לצומת טריאסטה שבצפון איטליה עם הנמל החופשי הבינלאומי שלו וחיבורי הרכבת שלו למרכז אירופה ולים הצפוני. על פי הערכות בשנת 2019, התוואי היבשתי של דרך המשי נותר פרויקט נישה ועיקר הסחר בדרך המשי ממשיך להתבצע דרך הים. הסיבות נובעות בעיקר מעלות הובלת במכולות. דרך המשי הימית נחשבת גם לאטרקטיבית במיוחד למסחר מכיוון שבניגוד לדרך המשי היבשתית המובילה דרך מרכז אסיה הדלילה, יש מצד אחד הרבה יותר מדינות בדרך לאירופה ומצד אחד מאידך השווקים, הזדמנויות הפיתוח והאוכלוסיות שלהם גדולים בהרבה. בפרט, ישנם קישורים יבשתיים רבים כמו מסדרון בנגלדש-סין-הודו-מיאנמר (BCIM). בשל האטרקטיביות של נתיב ימי מסובסד זה וההשקעות הנלוות לכך, חלו שינויים גדולים ברשתות הלוגיסטיקה של מגזר הספנות. בשל מיקומה הגאוגרפי הייחודי, מיאנמר נחשבת כממלאת תפקיד מרכזי כציר בפרויקטי BRI של סין.

מנקודת המבט הסינית, אפריקה חשובה כשוק, ספק חומרי גלם וכפלטפורמה להרחבת דרך המשי החדשה – ולכן יש לכלול את חופי אפריקה. בנמל מומבסה של קניה, סין בנתה חיבור רכבת וכביש לפנים הארץ ולבירה ניירובי. מצפון מזרח למומבסה, נבנה נמל גדול עם 32 מקומות עגינה עם אזור תעשייה צמוד כולל תשתית למסדרונות תעבורה חדשים לדרום סודן ולאתיופיה. נמל מודרני של מים עמוקים, עיר לוויין, שדה תעופה ואזור תעשייה נבנים בבגאמויו ,טנזניה. בהמשך לכיוון הים התיכון, נבנה האזור הכלכלי המיוחד טדה במצרים ליד עיירת החוף המצרית עין סוצ'נה כפרויקט סיני-מצרי משותף.

• 
  תעלת סואץ
• 
  אונית מכולות עוברת ב-תעלת סואץ
• 
  מומבסה הנמל של קניה באוקיינוס ההודי

כחלק מאסטרטגיית דרך המשי שלה, סין משתתפת באזורים נרחבים באפריקה בבנייה ותפעול של נתיבי רכבת, כבישים, שדות תעופה ותעשייה. בכמה מדינות כמו זמביה, אתיופיה וגאנה, נבנו סכרים בסיוע סינית. בניירובי, סין מממנת את בניית הבניין הגבוה ביותר באפריקה, מגדלי Pinnacle. עם ההשקעות הסיניות של 60 מיליארד דולר באפריקה שהוכרזו בספטמבר 2018, נוצרים נוצרים מצד אחד שוקי מכירות ומקודמת הכלכלה המקומית, ומצד שני, חומרי גלם אפריקנים זמינים לסין.

אחד מראשי הגשר הסינים באירופה הוא נמל פיראוס. בסך הכל, חברות סיניות אמורות להשקיע סך של 350 מיליון יורו ישירות במתקני הנמל עד 2026 ועוד 200 מיליון יורו בפרויקטים קשורים כגון מלונות. באירופה, סין רוצה להמשיך ולהשקיע בפורטוגל עם נמל המים העמוקים שלה בסינס , ובמיוחד באיטליה במרכז הלוגיסטי האדריאטי סביב טריאסטה. לוונציה, נקודת הקצה האירופית החשובה מבחינה היסטורית של דרך המשי הימית, יש היום פחות ופחות חשיבות מסחרית בשל העומק הרדוד או הסחף של הנמל שלה.

אזור החופשי הבינלאומי של טריאסטה מספק במיוחד אזורים מיוחדים לאחסון, טיפול ועיבוד וכן אזורי מעבר לסחורותץ. במקביל, חברות לוגיסטיקה ושילוח משקיעות בטכנולוגיה ובמיקומים שלהן על מנת להפיק תועלת מהפיתוחים המתמשכים. זה חל גם על הקשרים הלוגיסטיים בין טורקיה לנמל החופשי של טריאסטה , החשובים לדרך המשי, ומשם ברכבת לרוטרדם וזיברוז'. יש גם שיתוף פעולה ישיר, למשל בין טריאסטה, בטמבורג והמחוז הסיני סצ'ואן. בעוד שקישורי רכבת ישירים מסין לאירופה, כגון מצ'נגדו לוינה יבשתית, נעצרו בחלקם או מופסקים, ישנם (נכון לשנת 2019) קישורי רכבת שבועיים חדשים בין וולפורט או נירנברג לטריאסטה או בין טריאסטה, וינה ולינץ על דרך המשי הימית.

הנמל של טריאסטה

ישנם גם פרויקטי תשתית פנים-אירופיים נרחבים כדי להתאים את זרמי הסחר לצרכים הנוכחיים. פרויקטים קונקרטיים (כמו גם מימונם), אשר אמורים להבטיח את החיבור של נמלי הים התיכון עם העורף האירופאי, מוכרעים בין היתר בפסגה השנתית של סין-מרכז-מזרח אירופה, שהושקה ב-2012. למשל, להרחבת קו הרכבת בלגרד-בודפשט, בניית הרכבת המהירה בין מילאנו, ונציה וטריאסטה וחיבורים בציר הים האדריאטי-הבלטי והים הצפוני. פולין, המדינות הבלטיות, צפון אירופה ומרכז אירופה מחוברות גם הן לדרך המשי הימית באמצעות קישורים רבים, ובכך מרושתות לוגיסטית דרך נמלי הים האדריאטי ופיראוס למזרח אפריקה, הודו וסין. באופן כללי, חיבורי הספינות להובלת מכולות בין אסיה לאירופה יאורגנו מחדש. בניגוד לתנועה הארוכה יותר ממזרח אסיה דרך צפון מערב אירופה, נתיב הים הפונה דרומה דרך תעלת סואץ לכיוון ראש הגשר של טריאסטה מקצר את הובלת הסחורות בארבעה ימים לפחות.

על פי מחקר של אוניברסיטת אנטוורפן , הנתיב הימי דרך טריאסטה מפחית באופן דרמטי את עלויות התחבורה. הדוגמה של מינכן מראה שההובלה לשם משנחאי דרך טריאסטה אורכת 33 ימים, בעוד שהמסלול הצפוני לוקח 43 ימים. מהונג קונג, המסלול הדרומי מפחית את התחבורה למינכן מ-37 ל-28 ימים. ההובלה הקצרה יותר פירושה מצד אחד ניצול טוב יותר של נתיבי הספנות עבור חברות הספנות ואידך יתרונות אקולוגיים ניכרים, גם בהתייחס לפליטת ה-CO₂ הנמוכה יותר, כי השילוח מהווה נטל כבד על האקלים. לכן, באזור הים התיכון, שבו האזור הכלכלי של ציר ליברפול–מילאנו פוגש קשרי רכבת מתפקדים ונמלי מים עמוקים, נוצרים אזורי צמיחה משמעותיים. הנינג וופל, מנהל המכון הכלכלי העולמי של המבורג, מכיר בכך שהטווח הצפוני (כלומר הובלה דרך נמלי הים הצפוני לאירופה) הוא לא בהכרח זה שיישאר דומיננטי בטווח הבינוני.

משנת 2025, מנהרת בסיס ברנר תקשר גם את הים האדריאטי העליון עם דרום גרמניה. נמל טריאסטה, שיחד עם ג'ויה טאורו הוא נמל המים העמוקים היחיד במרכז הים התיכון המתאים לאוניות מכולות מהדור השביעי, הוא אפוא יעד מיוחד להשקעות סיניות. במרץ 2019, חברת הבנייה של סין תקשורת חתמה על הסכמים לקידום נמלי טריאסטה וגנואה. לפיכך כושר הטיפול השנתי של הנמל תוגדל מ-10,000 ל-25,000 רכבות בטריאסטה (פרויקט Trihub) ותיווצר פלטפורמה הדדית לקידום וטיפול בסחר בין אירופה לסין. מדובר גם בקידום לוגיסטי בין נמל צפון הים האדריאטי לשנגחאי או גואנגדונג. זה כולל גם השקעה מדינת הונגרית של 100 מיליון יורו עבור מרכז לוגיסטי בשטח של 32 דונם ומימון מהאיחוד האירופי של 45 מיליון יורו בשנת 2020 לפיתוח מערכת הרכבות בעיר הנמל. יתר על כן, קבוצת הלוגיסטיקה של נמל המבורג HHLA השקיעה בפלטפורמה הלוגיסטית של נמל טריאסטה (PLT) בספטמבר 2020. בשנת 2020, Duisburger Hafen AG (Duisport), מפעילת המסוף הבין-מודאלי הגדולה בעולם, רכשה 15% ממניות מסוף המטענים בטריאסטה. ישנם גם מגעים נוספים בין המבורג, ברמן וטריאסטה בנוגע לשיתוף פעולה. ישנם גם שיתופי פעולה רבים בים האדריאטי העליון, למשל עם הפלטפורמה הלוגיסטית ב-Cervignano. בפרט, אזור הים האדריאטי העליון מתפתח להצטלבות מורחבת של האזורים הכלכליים הידועים בשם הבננה הכחולה והבננה המוזהבת . חשיבותו של הנמל החופשי של טריאסטה תמשיך לעלות בשנים הקרובות עקב הרחבת הנמל המתוכננת והרחבת ציר הרכבת הבלטי-אדריאטי (מנהרת בסיס זמרינג , מנהרת קורלם ובאזור הרחב יותר מנהרת בסיס ברנר ).

דרך המשי בקרח

בנוסף לדרך המשי הימית, דווח כי רוסיה וסין הסכימו לבנות במשותף "דרך משי בקרח" לאורך נתיב הים הצפוני באזור הארקטי, לאורך נתיב ימי בתוך המים הטריטוריאליים של רוסיה.

חברת הספנות China COSCO Shipping Corp השלימה מספר מסעות ניסיון בנתיבי ספנות הארקטיים, וחברות סיניות ורוסיות משתפות פעולה בחיפושי נפט וגז באזור וכדי לקדם שיתוף פעולה מקיף בבניית תשתיות, תיירות ומסעות מדעיים.

דרך המשי הדיגיטלית

דרך המשי הדיגיטלית היא מרכיב ב-BRI הכולל פיתוח טכנולוגי דיגיטלי, פיתוח סטנדרטים דיגיטליים והרחבת תשתית דיגיטלית.^{עמ' 177–188} מטרתה היא לשפר את הקישוריות הדיגיטלית בין המדינות המשתתפות עם סין כמניע עיקרי לפיתוח התשתית הדיגיטלית המשופרת עם היתרון לסין שמתבטא בהפחתת תלותה בטכנולוגיה דיגיטלית אמריקאית.^{עמ' 205}  כמו ה-BRI באופן רחב יותר, דרך המשי הדיגיטלית אינה מונוליטית, אלא מערבת שחקנים רבים במגזר הציבורי והפרטי של סין.^{עמ' 205}

כחלק מדרך המשי הדיגיטלית, סין בנתה 34 כבלים יבשתיים ותריסרי כבלים תת-מימיים ב-12 מדינות BRI באסיה, אפריקה ואירופה במהלך התקופה 2017–2022.^{עמ' 180}  השקעות הקשורות לדרך המשי הדיגיטלית בפרויקטים מחוץ לסין הגיע לסכום מוערך של 79 מיליארד דולר נכון ל-2018.^{עמ' 205}

בטקס הפתיחה של פורום החגורה והדרך הראשון, שי ג'ינפינג הדגיש את החשיבות של פיתוח דרך משי דיגיטלית באמצעות חדשנות בתפיסות ערים אינטליגנטיות, הכלכלה הדיגיטלית, בינה מלאכותית, ננוטכנולוגיה ומחשוב קוונטי.^{עמ' 77}

חברי האיחוד הכלכלי האירו-אסיאתי משתפים פעולה עם דרך המשי הדיגיטלית ושילבו טכנולוגיות סיניות בתשתית הדיגיטלית שלהם. ^{עמ' 187}

רשת העל

פרויקט רשת העל שואף לפתח שש רשתות חשמל במתח גבוה במיוחד ברחבי סין, צפון מזרח אסיה, דרום מזרח אסיה, דרום אסיה, מרכז אסיה ומערב אסיה. משאבי אנרגיית הרוח של מרכז אסיה יהוו מרכיב אחד ברשת זו.

הוצע בנוסף

המסדרון הכלכלי של בנגלדש–סין–הודו–מיאנמר (BCIM) הוצע שיעבור מדרום סין למיאנמר ובתחילה סווג באופן רשמי כ"קשור באופן הדוק ליוזמת החגורה והדרך". מאז פורום החגורה והכביש השני בשנת 2019, BCIM ירד מרשימת הפרויקטים עקב סירובה של הודו להשתתף ביוזמת החגורה והדרך.

פרויקטים

יוזמת החגורה והדרך. סין באדום. חברי הבנק האסייני להשקעות בתשתיות בכתום.

סין שיתפה ב-149 מדינות ו-30 ארגונים בינלאומיים בפרויקטי תשתית של BRI הכוללים נמלים, רכבות, כבישים מהירים, תחנות כוח, תעופה וטלקומוניקציה. פרויקטי דגל אלה כוללים את המסדרון הכלכלי של סין-פקיסטן, מסילת הרכבת בוטן-ויינטיאן בלאוס ונמל היבשתי של Khorgas .

השקעת BRI במיליארדי $ מ-2014 עד 2018

	בניה		השקעה
	31.9		24.3
	23.2		14.1
	17.5		10.4
	16.8		9.4
	15.8		8.1
	15.3		7.9
	14.7		7.6

בעיות אקולוגיות

יוזמת החגורה והדרך משכה תשומת לב ודאגה מצד ארגוני הסביבה. דו"ח משותף של הקרן העולמית לטבע ו-HSBC טען כי ה-BRI מהווה סיכונים משמעותיים וגם הזדמנויות לפיתוח בר קיימא. סיכונים אלו כוללים שימוש יתר במשאבי טבע, שיבוש מערכות אקולוגיות ופליטת מזהמים. תחנות כוח פחמיות , כמו תחנת הכוח Emba Hunutlu בטורקיה, נבנות כחלק מ-BRI, ובכך מגדילות את פליטת גזי החממה וההתחממות הגלובלית. הפשרת קרחונים כתוצאה מפליטת גזי חממה עודפת, שימור מינים בסכנת הכחדה, המדבור וסחיפת קרקע כתוצאה מרעיית יתר וחקלאות יתר, שיטות כרייה, ניהול משאבי מים וזיהום אוויר ומים כתוצאה מפרויקטי תשתית שתוכננו בצורה גרועה הם חלק מהחששות לאורך זמן ביחס למדינות מרכז אסיה.

נקודת ביקורת על ה-BRI באופן כללי מתייחסת למוטיבציה של זיהום והידרדרות סביבתית הינו מיקור החוץ למדינות עניות יותר, שממשלותיהן יתעלמו מההשלכות. בסרביה, למשל, שם מקרי מוות הקשורים לזיהום כבר נמצאים בראש אירופה, הנוכחות של מפעלי פחם בבעלות סינית הביאה להגברת התלות של המדינה בפחם, כמו גם לזיהום אוויר וקרקע בכמה ערים.

לפי קבוצת הסביבה הגרמנית Urgewald , חברות האנרגיה של סין יהוו כמעט מחצית מהדור החדש של מפעלי הפחם שצפויים להיות מופעלים בעשור הבא. פרויקטי הפחם של BRI היוו עד 42% מההשקעה בחו"ל של סין ב-2018,ו-93% מהשקעות האנרגיה של קרן דרך המשי המקושרת ל-BRI מושקעות בדלקים מאובנים.

פיתוח תשתיות נמלים והגברת הספנות הקשורים ביוזמת החגורה והדרך הימית עלולים להשפיע על מינים רגישים ובתי גידול ימיים כמו שוניות אלמוגים, מנגרובים, כרי עשב ים וביצת מלח.

בפתיחת פורום החגורה והדרך לשיתוף פעולה בינלאומי לשנת 2017, הצהיר המנהיג הסיני שי ג'ינפינג שעל ה-BRI "לרדוף אחר החזון החדש של פיתוח ירוק ודרך חיים ועבודה שהיא ירוקה, דלת פחמן, מעגלית ובת קיימא" בהתאם למטרות האג'נדה של 2030 לפיתוח בר קיימא. דו"ח של תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות והמרכז הסיני לחילופים כלכליים בינלאומיים (CCIEE) ממסגרות את ה-BRI כהזדמנות להגנה על הסביבה, כל עוד היא מקדמת סחר ירוק, מימון והשקעות בהתאמה ליישום יעדי הפיתוח בר קיימא של כל מדינה. הצעות אחרות הן מתן תמיכה פיננסית למדינות החברות ב-BRI שמטרתן למלא את תרומתם להסכם פריז, או מתן משאבים ומומחיות במדיניות כדי לסייע בהרחבת מקורות אנרגיה מתחדשים כגון אנרגיה סולארית במדינות החברות.

הקואליציה הבינלאומית לפיתוח ירוק של יוזמת החגורות והכבישים (BRIGC) הושקה במהלך פורום החגורה והדרך השני לשיתוף פעולה בינלאומי באפריל 2019. ^{עמ' 60}  מטרתה "לשלב פיתוח בר קיימא, בפרט קיימות סביבתית, סטנדרטים בינלאומיים והפרקטיקות הטובות ביותר על פני... סדרי העדיפויות של יוזמת החגורה והדרך". עם זאת, חוקרים רבים אינם בטוחים אם שיטות העבודה המומלצות הללו ייושמו. כל יעדי הגנת הסביבה הספציפיים ל-BRI מתוארים בהנחיות לא רשמיות במקום במדיניות או בתקנות מחייבות מבחינה משפטית. יתרה מכך, המדינות החברות עשויות לבחור לתת עדיפות לפיתוח כלכלי על פני הגנת הסביבה, ובכך להוביל להזנחת אכיפת המדיניות הסביבתית או להורדת הסטנדרטים של המדיניות הסביבתית. זה עלול לגרום למדינות החברות להפוך ל"מקלטי זיהום " בזמן שהגנת הסביבה המקומית הסינית מתחזקת, אם כי העדויות לכך שזה כרגע מתרחש מוגבלות.

בספטמבר 2021, המנהיג העליון של סין שי ג'ינפינג הודיע כי ארצו "תגביר את התמיכה" במדינות מתפתחות אימוץ "אנרגיה ירוקה ודלת פחמן" ולא תממן עוד תחנות כוח פחמיות מעבר לים.

האשמות על הפרת זכויות אדם

על פי דו"ח של ה-NGO האמריקאי משמרת העבודה בסין (China Labor Watch), יש הפרות נרחבות של זכויות אדם ביחס למהגרי עבודה סינים שנשלחו לחו"ל. החברות הסיניות לכאורה "מבצעות עבודת כפייה" ובדרך כלל מחרימות את הדרכונים של העובדים ברגע שהם מגיעים למדינה אחרת, גורמות להם להגיש בקשה לאשרת עסקים לא חוקית ומאיימות לדווח על מעמדם הבלתי חוקי אם יסרבו לציית להם, מסרבים לתת טיפול רפואי הולם ומנוחה, מגבילים את החופש האישי וחופש הביטוי של שלהם, מאלצים אותם לעבוד יתר על המידה, מבטלים חופשות, דוחים את תשלום שכרם, מפרסמים פרסומות והבטחות מטעות, מפחידים את הרוצים לעזוב עם פיצויים גבוהים, מספקים תנאי עבודה ואורח חיים גרועים., מענישים את אלה המובילים הפגנות וכדומה.

תגובות וביקורת

בכלל, חשוב יותר לסין לשכנע את הקהלים המקומיים שלה ביתרונות של BRI מאשר לשכנע קהלים זרים באופן כללי. ^{עמ' 148}  האקדמי ג'רמי גארליק כותב שזו הסיבה לכך שממשלת סין מציגה את ה-BRI בצורה יותר מובנת אינטואיטיבית לקהלים מקומיים מאשר גלובליים. ^{עמ' 148}

תמיכה

ראש ממשלת פולין ביאטה שידלו ונשיא סין שי ג'ינפינג בעת פגישתם ב-2016

הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין והנשיא הסיני שי ג'ינפינג ב-4 בפברואר 2022

נכון לשנת 2020, יותר מ-130 מדינות פרסמו אישורים ליוזמה. מוסקבה הייתה שותפה מוקדמת של סין, ולרוסיה ולסין יש כעת בסך הכל 150 פרויקטים משותפים, כולל צינורות גז טבעי ודרך המשי הקוטבית . [דרוש ציטוט] במרץ 2015, סגן ראש הממשלה הראשון של רוסיה איגור שובאלוב טען כי "אסור לרוסיה לראות את החגורה הכלכלית של דרך המשי כאיום על תחום ההשפעה המסורתי והאזורי שלה […] אלא כהזדמנות לאיחוד הכלכלי האירו-אסיאתי".

ביוני 2016, מנהיג סין שי ג'ינפינג ביקר בפולין ונפגש עם נשיא פולין אנדז'יי דודה ועם ראש הממשלה ביאטה שידלו. דודה ושי חתמו על הצהרה על שותפות אסטרטגית שבה הם חזרו על כך שפולין וסין רואות זו בזו שותפות אסטרטגיות ארוכות טווח.

כמדינה עשירה, סינגפור אינה זקוקה למימון חיצוני מסיבי או לסיוע טכני לבניית תשתיות מקומיות, אך אישרה שוב ושוב את ה-BRI ושיתפה פעולה בפרויקטים קשורים בחתירה אחר רלוונטיות גלובלית ולחיזוק הקשרים הכלכליים עם מקבלי BRI. הוא גם אחד המשקיעים הגדולים בפרויקט. יתר על כן, ישנו גורם הגנתי אסטרטגי: לוודא שמדינה בודדת אינה הגורם הדומיננטי היחיד בכלכלה האסייתית.

עוד שהפיליפינים מבחינה היסטורית היו קשורים קשר הדוק לארצות הברית, סין ביקשה את תמיכתה ב-BRI במונחים של החיפוש אחר דומיננטיות בים סין הדרומי. הפיליפינים התאימו את מדיניותם לטובת תביעות סיניות בים סין הדרומי תחת הנשיא רודריגו דוטרטה.

בשנת 2017, יאניס וארופקיס, שר האוצר היווני לשעבר, כתב ב-Project SyndicateProject Syndicate כי הניסיון שלו עם יוזמת החגורה והדרך היה מעודד ביותר. הוא ציין כי השלטונות הסיניים הצליחו לשלב את תחושת האינטרס העצמי שלהם עם גישה סבלנית להשקעה ומחויבות אמיתית לנהל משא ומתן שוב ושוב, כדי להשיג הסכם עם יתרון הדדי.

באפריל 2019 ובמהלך הפורום הערבי לאיכות סביבה ופיתוח השני, סין עסקה בשורה של שותפויות בשם "בנה את החגורה והדרך, שתף פיתוח ושגשוג" עם 18 מדינות ערביות. העמדה הכללית של מדינות אפריקה רואה ב-BRI הזדמנות אדירה לעצמאות מסיוע והשפעה זרים.

יוון, קרואטיה ו-14 מדינות אחרות במזרח אירופה כבר ביחסים מסחריים עם סין במסגרת ה-BRI. במרץ 2019, איטליה הייתה החברה הראשונה ב-G7 שהצטרפה ל-BRI. השותפים החדשים חתמו על מזכר הבנות בשווי 2.5 מיליארד אירו על פני שורה של מגזרים כגון תחבורה, לוגיסטיקה ותשתיות נמלים.

למרות הביקורת הראשונית כלפיBRI, ראש ממשלת מלזיה לשעבר, מאהאטיר מוחמד, התחייב לתמוך בפרויקט BRI בשנת 2019. הוא הצהיר כי הוא תומך באופן מלא ביוזמת החגורה והדרך וכי ארצו תהנה מ-BRI. "כן, רעיון החגורה והדרך נהדר. הוא יכול לקרב את המדינות הנטולות יבשה של מרכז אסיה קרוב יותר לים. הן יכולות לגדול בעושר ולצמצם את העוני שלהן", אמר מאהאטיר.

מדען המדינה הרוסי סרגיי קרגנוב , הנחשב מקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, תמך באסטרטגיה סין-רוסית מאוחדת לאיחוד גוש אירו-אסיה. הוא טוען שהאיחוד הכלכלי האירו-אסיה (EEU) ויוזמת החגורה והדרך של סין יעבדו יחד כדי לקדם אינטגרציה כלכלית ברחבי האזור.^{[נדרש מקור טוב יותר]}

ההתנגדות

חלק מהמשקיפים והספקנים, בעיקר ממדינות שאינן משתתפות, כולל ארצות הברית, מפרשים את BRI כתוכנית לרשת סחר בינלאומית מאופיינת על ידי סינוצנטריות . כתגובה ל-BRI ארצות הברית, יפן ואוסטרליה הקימו יוזמה נגדית, רשת הנקודה הכחולה ב-2019, ואחריה יוזמת בנה מחדש עולם משופר של ה-G7 ב-2021.

ארצות הברית מציעה יוזמה נגדית בשם "אסטרטגיית הודו-פסיפיק החופשית והפתוחה " (FOIP). פקידים אמריקאים ניסחו את האסטרטגיה כבעלת שלושה עמודי תווך: ביטחון, כלכלה וממשל. בתחילת יוני 2019, חלה הגדרה מחדש של ההגדרות הכלליות של "חופשי" ו"פתוח" לארבעה עקרונות מוצהרים: כיבוד ריבונות ועצמאות; פתרון סכסוכים בדרכי שלום; סחר חופשי, הוגן והדדי; והקפדה על כללים ונורמות בינלאומיות.

פקידי ממשל בהודו התנגדו שוב ושוב ליוזמת החגורה והדרך של סין. בפרט, הם מאמינים שפרויקט "המסדרון הכלכלי של סין-פקיסטן" (CPEC) מתעלם מהדאגות המהותיות של ניו דלהי לגבי ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית.

ראש ממשלת מלזיה לשעבר מאהאטיר מוחמד, מצא בתחילה את תנאי ההתקשרות של BRI קשים מדי עבור רוב המדינות והמליץ למדינות להימנע מהצטרפות ל-BRI, אך שינה מאז את עמדתו.

תגובות מעורבות

מבחינה היסטורית וייטנאם הייתה מסוכסכת עם סין, ולכן היא לא הייתה החלטית לגבי תמיכה או התנגדות ל-BRI. בדצמבר 2023, וייטנאם וסין הסכימו על מספר מסמכי שיתוף פעולה, כולל "תוכנית לשיתוף פעולה בקידום קישוריות בין מסגרת "שני מסדרונות, חגורה אחת" לבין יוזמת "חגורה ודרך"" בין ממשלות וייטנאם וסין.

דרום קוריאה ניסתה לפתח את "יוזמת אירואסיה" (EAI) כחזון שלה לחיבור מזרח-מערב. בקריאה להחייאת דרך המשי העתיקה, המטרה העיקרית של הנשיאה פאק גאון-היי הייתה לעודד זרימה של אינטראקציה כלכלית, פוליטית וחברתית מאירופה דרך חצי האי הקוריאני. יורשו, הנשיא מון ג'יאה-אין הכריז על יוזמת מדיניות חוץ משלו, "המדיניות הדרומית החדשה" (NSP), השואפת לחזק את היחסים עם דרום מזרח אסיה.

בעוד שאיטליה ויוון הצטרפו ליוזמת החגורה והדרך, מדינות אחרות באירופה הביעו דעות אמביוולנטיות. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הכריזה כי ה-BRI "חייב להוביל להדדיות מסוימת, ואנחנו עדיין מתקוטטים על החלק הזה". בינואר 2019 נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר, "דרכי המשי העתיקות מעולם לא היו רק סיניות... כבישים חדשים לא יכולים ללכת רק בכיוון אחד." ראש הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר וראש ממשלת יפן שינזו אבה חתמו על הסכם תשתית בבריסל בספטמבר 2019 כחלופה ליוזמת החגורה והדרך של סין כדי לקשר בין אירופה ואסיה בתיאום תשתיות, תחבורה ופרויקטים דיגיטליים.

בשנת 2018, ראש הממשלה של מדינת ויקטוריה בדרום-מזרח אוסטרליה, דניאל אנדרוז , חתם על מזכר הבנות על יוזמת החגורה והדרך ליצירת קשרי תשתית וקידום היחסים עם סין. שר הפנים פיטר דוטון תיאר את ה-BRI כ"יוזמת תעמולה מסין" שמביאה ל"כמות עצומה של התערבות זרה", תוך שהוא טוען ש"ויקטוריה צריכה להסביר מדוע היא המדינה היחידה במדינה שנכנסה להסכם הזה.". ראש הממשלה סקוט מוריסון אמר שוויקטוריה נכנסת לשטח מדיניות הממשל הפדרלי, והצהיר כי "לא תמכנו בהחלטה הזו בזמן ההוא [כשממשלת ויקטוריה והוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמה של הרפובליקה העממית של סין קיבלו את ההסכם]. נושאי אינטרסים לאומיים בענייני חוץ נקבעים על ידי הממשל הפדרלי, ואני מכבד את סמכות השיפוט שלהם בכל הנוגע לנושאים שהם אחראים להם, וזה תמיד היה הנוהג המקובל עבור מדינות לכבד ולהכיר בתפקיד הממשל הפדרלי בקביעת מדיניות החוץ". באפריל 2021, שרת החוץ מאריס פיין הכריזה כי אוסטרליה תפרוש מיוזמת החגורה והדרך, ביטלה את ההסכמים של ויקטוריה שנחתמו עם סין, ופרשה לחלוטין מיוזמת "חגורה ודרך". החלטת הממשל הפדרלי להטיל וטו על העסקה שיקפה את מערכת היחסים ההולכת ומתערערת בין ממשלות אוסטרליה וסין, זאת לאחר הניסיונות לכאורה של סין להפעיל כפייה כלכלית בתגובה לתמיכת ממשלת אוסטרליה בחקירה על מקורות מגפת ה-COVID-19, וכן החלטת ממשלת אוסטרליה לתמוך בארצות הברית במספר מחלוקות אזוריות המתנגדות לסין, כגון סוגיית טייוואן או ים סין הדרומי.

האשמות של נאו-אימפריאליזם ודיפלומטיה של מלכודת חובות

האשמות

גורמים אחדים, כולל ממשלות מערביות, האשימו את יוזמת החגורה והדרך בהיותה סוג של נאו-קולוניאליזם, בשל מה שלטענתם הוא הנוהג של סין לנקוט ב דיפלומטיה של מלכודת חובות כדי לממן את פרויקטי התשתית של היוזמה. המושג "דיפלומטיה של מלכודת חוב" סינית נטבע לראשונה על ידי צוות חשיבה הודי, מהמרכז לחקר מדיניות שבסיסו בניו דלהי, לפני שנקלט והורחב במאמרים של שני סטודנטים בהרווארד, שזכו לאחר מכן לתשומת לב תקשורתית בזרם העיתונאי המרכזי.

סין טוענת כי היוזמה סיפקה שווקים לסחורות, שיפרה את מחירי המשאבים, ובכך צמצמה את אי השוויון בתמורה, שיפרה תשתיות, יצרה תעסוקה, עוררה תיעוש והרחיבה את העברת הטכנולוגיה, ובכך הועילה למדינות המארחות.

נשיא טנזניה, ג'ון מגופולי, אמר שהסכמי ההלוואה של פרויקטי BRI בארצו היו "מנצלים ומגושמים". לדבריו, אנשי הכספים הסינים הציבו "תנאים קשים שיכולים להתקבל רק על ידי משוגעים", משום שממשלתו התבקשה לתת להם ערבות של 33 שנים וחכירה נרחבת של 99 שנים על בניית נמל. מגופולי אמר כי קבלנים סיניים רצו לקחת את הקרקע כנחלתם, אך ממשלתו נאלצה לפצות אותם על קידוח בניית הפרויקט.

הפרשן ההודי ס. ק. צ'אטרג'י רואה במלכודות חוב ממד כלכלי של אסטרטגיית חיתוך סלמי סינית . לדברי צ'אטרג'י, טקטיקת חיתוך הריבונות של סין מדללת את הריבונות של מדינות היעד בעיקר באמצעות מלכודת החובות. דוגמה לכך היא הלחץ של בייג'ינג על טג'יקיסטן להעביר שטח של 1,158 קמ"ר ועדיין היא חייבת לסין 1.2 מיליארד דולר מתוך חוב כולל של 2.9 מיליארד דולר. מדינות נוספות בעלות סיכון דומה לצמצום ריבונות הן פקיסטן, מדגסקר, מונגוליה, המלדיביים, קירגיזסטן, מונטנגרו, סרי לנקה ולאוס אשר ליוו סכומים גדולים מסין. למרות עומס חובות משמעותי לסין על הנייר ביחס לתוצר לאוס נדרשת רק להחזיר 30% מהחוב שלה לסין. ^{עמ' 102}

במאי 2021, נשיא DRC פליקס טשיסקדי קרא לבחון את חוזי הכרייה שנחתמו עם סין על ידי קודמו ג'וזף קבילה,[223] בפרט את הסכם 'מינרלים תמורת תשתית' של Sicomines בשווי מיליארדי דולרים. התוכניות של סין לקשר את מחוז שינג'יאנג המערבי שלה לגואדאר שבמחוז בלוצ'יסטן בפקיסטן עם השקעתה של 500 מיליון דולר בנמל גוואדר נתקלו בהתנגדות של דייגים מקומיים שהפגינו נגד מכמורות סיניות ודיג לא חוקי .

הפרכות ההאשמות

דבורה בראוטיגם, פרופסור בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, תיארה את תאוריית הדיפלומטיה של מלכודת החוב כ"מם" שהפכה פופולרי עקב "הטיה אנושית שלילית" המבוססת על חרדה מעלייתה של סין. מאמר מחקר משנת 2019 של בראוטיגם חשף כי רוב מדינות החייבות חתמו מרצון על ההלוואות והיו להם חוויות חיוביות בעבודה עם סין, ו"הראיות עד כה, כולל המקרה של סרי לנקה, מראות כי השמעת תופי האזעקה לגבי מימון התשתיות של הבנקים הסיניים ברחבי ה-BRI ומחוצה לו היא מוגזמת" ו"למספר רב של אנשים יש דעות חיוביות על סין כמודל כלכלי ורואים בסין שותפה אטרקטיבית לפיתוחם." היא אמרה שלתיאוריה חסרות ראיות וביקרה את התקשורת על קידום נרטיב ש"מציג באופן שגוי את היחסים בין סין למדינות המתפתחות שאתם היא בקשרי פיתוח", והדגישה את העובדה שסרי לנקה חייבת יותר ליפן, לבנק העולמי ולבנק לפיתוח אסיה מאשר לסין דו"ח של יוזמת המחקר של סין אפריקה משנת 2018, שחובר בשיתוף בראוטיגם, ציין כי "הלוואות סיניות אינן תורם כיום עיקרי למצוקת החוב באפריקה."

לדברי הכלכלנית הניו יורקית אנסטסיה פפאדימיטריו, המדינות השותפות אחראיות באותה מידה כאשר הן עושות עסקאות עם סין. "הכוונות הנאו-קולוניאליסטיות" לכאורה של סין ניתנות להפרכה על ידי פרויקט הנמל הבינלאומי Hambantota של סרי לנקה בחוף הדרום מזרחי של סרי לנקה, אחת הדוגמאות המצוטטות ביותר של "דיפלומטיה מלכודת חובות". לאחר ניתוח של יוזמת החגורה והדרך, פפאדימיטריו מסיקה שזה "לא כל כך נאו-קולוניאליזם, אלא זה אזוריות כלכלית". בנוסף, המכון המלכותי לעניינים בינלאומיים , צוות חשיבה לעניינים בינלאומיים שבסיסו בלונדון, טען כי משבר החובות בסרי לנקה אינו קשור להלוואות סיניות, אלא נגרם בעיקר מ"התנהלות לא נכונה של האליטות המקומיות והשווקים הפיננסיים הנשלטים במערב. ". זה אושר על ידי מכון לואי . דו"ח משנת 2019 של מכון לואי אמר כי סין לא נקטה בפעולות מכוונות באוקיינוס השקט אשר מצדיקות האשמות בדיפלומטיה של מלכודת חובות (בהתבסס על עדויות בנות זמננו), וסין לא הייתה המניע העיקרי מאחורי סיכוני החוב הגוברים באוקיינוס השקט; עם זאת, הדו"ח הביע דאגה לגבי היקף ההלוואות של המדינה ומהחולשה המוסדית של מדינות האוקיינוס השקט, שהיווה את הסיכון שמדינות קטנות יוצפו בחובות. מאמר במכון לואי משנת 2020 כינה את נמל המבנטוטה הבינלאומי של סרי לנקה "המקרה פר אקסלנס" לדיפלומטיה של מלכודת החובות של סין, אך כינה את הנרטיב "מיתוס" מכיוון שהפרויקט הוצע על ידי נשיאת סרי לנקה לשעבר, מהינדה רג'פקסה, ולא בייג'ינג. במאמר הוסיפו כי מצוקת החוב של סרי לנקה מקורה לא בהלוואות הסיניות, אלא מ"הלוואות מוגזמות בשוקי ההון הנשלטים על ידי המערב".

קבוצת Rhodium, חברת מחקר אמריקאית, ניתחה את הסדרי החוב לסין והגיעה למסקנה שהמינוף של סין בהם הוא לרוב מוגזם ומוגבל באופן ריאלי בכוחם. ממצאי המחקר שלהם הראו לעיתים קרובות תוצאה לטובת הלווה ולא המלווה הסיני הדורסני כביכול. הקבוצה מצאה כי "תפיסות נכסים הן אירוע נדיר מאוד" וכי במקום זאת מחיקת חובות הייתה התוצאה הנפוצה ביותר.

דארן לים, מרצה בכיר באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, אמר כי טענת "דיפלומטיית מלכודת החוב" מעולם לא הייתה אמינה, למרות שממשל טראמפ דחף אותה. Dawn C. Murphy, פרופסור למחקרי ביטחון בינלאומיים במכללת U.S. Air War College, מגיע למסקנה כי תיאור התנהגותה של סין כ"נאו-קולוניאליסטית" הוא "הגזמה והטעיה".

לדברי מדען המדינה והחוקר Zhexin Zhang, ההתלהבות העצומה של מדינות מתפתחות מיוזמת החגורה והדרך, כפי שבאה לידי ביטוי לראשונה ב"פורום החגורה והדרך לשיתוף פעולה בינלאומי" שנערך במאי 2017, מספיקה כדי לסתור את טיעון הנאו-קולוניאליזם.

מחקר מחודש מרץ 2018 שפורסם על ידי המרכז לפיתוח גלובלי , צוות חשיבה מוושינגטון, מציין כי בין השנים 2001 ל-2017, סין הסדירה או מחקה חובות ל-51 מדינות חייבות, רוב משתתפי ה-BRI, מבלי להשתלט על נכסי מדינה. המחקר הגיע למסקנה שברוב המקרים, לא סביר שיהיו בעיות חמורות עם החוב.^{עמ' 87}  בספטמבר 2018, W. Gyude Moore, שר לעבודות ציבוריות הליברי לשעבר ועמית מדיניות בכיר במרכז לפיתוח גלובלי, קבע כי "השפה של "דיפלומטיה מלכודת חובות" מהדהדת יותר במדינות המערב, במיוחד בארצות הברית, והיא נטועה בחרדה מפני עלייתה של סין כמעצמה עולמית ולא במציאות של אפריקה." הוא גם הצהיר כי "סין הייתה שותפה חיובית בהחלט עם רוב מדינות אפריקה". על פי Pradumna Bickram Rana ו-Ji Xianbai Jason מהאוניברסיטה הטכנולוגית של נאניאנג בסינגפור, למרות שישנן מספר בעיות יישום העומדות בפני יוזמת החגורה והדרך, בעיקר בשל מגפת COVID-19, הדיפלומטיה לכאורה של מלכודת החובות של סין היא "יותר מיתוס ממציאות". בעוד שהם מכירים בכך שמדינות שונות מתמודדות עם קשיים בתשלום חובותיהן לסין, הם מדגישים את נכונותה של סין לסייע למדינות אלו בהסדר חובן באמצעות מדיניות סלחנית, כגון שמיטת חובות חלקית. באחד עשר מקרים, סין דחתה הלוואות למדינות עם חובות, אחת מהן היא טונגה.

בכתבה בשנת 2023, האקדמאי Süha Atatüre קובע כי התנגדות ארצות הברית ליוזמת החגורה והדרך נובעת מהעובדה שהיא חסרה את היכולת ליישם פרויקט מתחרה.[ ^{עמ' 40}

פרופסור Keyu Jin מבית הספר לכלכלה של לונדון, כותבת שהטענה שסין מובילה לווים למלכודת חוב היא מטעה. ^{עמ' 280}  ג'ין מציינת שרוב החוב של מדינות BRI הוא חוב לארגונים בינלאומיים או למוסדות מערביים פרטיים כמו קרנות גידור, ולא לסין.  ^{עמ' 280-281}  ג'ין כותבת גם כי סין מחקה רבות מהלוואותיה וכן סיפקה שמיטת חובות ללווים. ^{עמ' 281}

קהילה חינוכית ליוזמת החגורה והדרך

יחד עם תיאום מדיניות, קישוריות מתקנים, סחר ללא הפרעה ואינטגרציה פיננסית, קשרים בין אנשים הן בין חמשת המטרות העיקריות של BRI. המרכיב החינוכי של BRI גורר הכרה הדדית בכישורים, ניידות אקדמית וחילופי סטודנטים, תיאום מדיניות החינוך, למידה לכל החיים ופיתוח תוכניות לימוד משותפות. לשם כך, שי ג'ינפינג הודיע על תוכנית להקצות כספים ל-30000 מלגות נוספות לאזרחי SCO ו-10000 מלגות לסטודנטים ולמורים לאורך הדרך. בין סדר העדיפויות של שיתוף הפעולה של BRI הוא גם חיזוק הקשרים בין אנשים באמצעות ניידות אקדמית, שיתוף פעולה מחקרי וחילופי סטודנטים. מאז תחילת ה-BRI, סין תפסה תפקיד מפתח בעיצוב האופן שבו מתפתחת הגירה אקדמית בפרט והגירה מיומנת בכלל לאורך ה-BRI ובהגברת המאמצים למשוך ולשמור כישרונות זרים.

ברית האוניברסיטאות של דרך המשי שמרכזה באוניברסיטת שיאן ג'יאוטונג שמה לה למטרה לתמוך ביוזמת החגורה והדרך במחקר והנדסה, ולטפח הבנה וחילופי אקדמיים. צוות החשיבה הצרפתי, Fondation France Chine (קרן צרפת-סין), המתמקד במחקר של דרכי המשי החדשות, הושק בשנת 2018. הוא מתואר כתומך ביוזמת החגורה והדרך ובסין.

יוזמות חלופיות

מפת תוכניתו של שר התחבורה ישראל כץ לחיבור יבשתי של מדינות המפרץ הפרסי וסעודיה לירדן וישראל

  המסדרון הצפוני דרומי

  המסלול אותו קיצר המסדרון הצפוני הדרומי

• בנה מחדש עולם משופר (B3W) - היא יוזמה של G7 שהושקה ב-12 ביוני 2021, הוא יספק חלופה ליוזמת החגורה והדרך של סין (BRI) לפיתוח תשתיות של מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. היוזמה שואפת לתת מענה לתשתית בשווי 40 טריליון דולר הדרושה למדינות מתפתחות עד 2035. היוזמה נועדה לזרז מימון לתשתיות איכותיות מהמגזר הפרטי ותעודד השקעות במגזר הפרטי התומכות ב"אקלים, בריאות וביטחון בריאותי, טכנולוגיה דיגיטלית, ושוויון בכלל ושוויון מגדרי בפרט". היוזמה מתבססת על רשת הנקודה הכחולה , שיתוף פעולה משותף שמטרתו לבנות רשת גלובלית באמצעות מימון מבוסס הלוואות לבניית כבישים, גשרים, שדות תעופה, נמלים, תחנות כוח. נכון לתחילת 2024, ההשקעה המוצעת של B3W לא פורטה מעבר לעקרונות הכלליים של התוכנית.
• מסילת השלום - היא תוכנית לשינוע סחורות בין תת היבשת ההודית לאירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן, ישראל ויוון, עליה הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בפסגת G-20 בספטמבר 2023. תוכנית זו נעצרה בגלל מלחמת חרבות ברזל והיות ישראל כחלק מרכזי בתוכנית היא צד לוחם ומעוררת התנגדות בקרב מדינות ערב שמשתתפות בתוכנית אף הן (איחוד האמירויות וערב הסעודית)זאת אף שתוכנית זאת מקצרת ביתר שאת הדרך שכן בגין המצור של החותים
• המסדרון הצפוני דרומי - הוא רצף נתיבי תחבורה בינלאומי המורכב מנתיבי ספינות, מסילות רכבות, ומסלולי כבישים. מטרתו היא הפחתת זמן העברת מטענים בין הודו, רוסיה, איראן, אירופה ומרכז אסיה.

ישראל ויוזמת החגורה והדרך

• מיקומה הגאוגרפי הייחודי של ישראל, היותה מקור מובטח להון אנושי ומדינת סטארט-אפ עם תשתית היי-טק המציעה יציבות פוליטית וסביבה עסקית יציבה – בזכות כל אלה ישראל אטרקטיבית ומשמשת רכיב מרכזי ביוזמת החגורה והדרך. מנגד, היריבות המתעצמת לוחצת על ממשלת ישראל להתייצב לצד אחת משתי המעצמות. ארצות הברית וסין נמצאות בנקודה מכרעת במרדף שמנהלות מעצמות גדולות אחר עוצמה חומרית, הרצוף עימותים, יריבות ותחרות. זוהי תחרות שמתרחשת על רקע צמיחה איטית מתמשכת בכלכלה העולמית, סדר עולמי מפוצל, ואתגרים פנימיים כבדי משקל בשתי המעצמות. ערעור מעמדה הדומיננטי של וושינגטון הוא מרכיב במדיניות החוץ הסינית במזרח התיכון שחשיבותו הולכת וגוברת, ואשר תורם להתפתחותה של סין משחקנית אזורית פסיבית לשחקנית קולנית ואגרסיבית יותר. כך הופך המזרח התיכון לאחת הזירות העיקריות לתחרות בין מעצמות גדולות.
• במארס 2017, במהלך ביקורו הרשמי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בבייג'ינג, הכריז נשיא סין שי ג'ין-פינג על 'שותפות כוללת בחדשנות' עם ישראל (Chaziza, 2018a). הגדרת היחסים כשותפות כוללת בחדשנות סימנה מהו האינטרס הלאומי של שתי המדינות (שותפות כלכלית וטכנולוגית, לא אסטרטגית). כפי שניסח זאת הנשיא שי ג'ין-פינג במהלך שיחת טלפון עם הנשיא יצחק הרצוג בנובמבר 2021, "החדשנות הפכה לגולת הכותרת ולמנוע ההאצה של היחסים בין שתי המדינות" (Xinhua, 2021).בעקבות הגדרת היחסים כשותפות כוללת בחדשנות וכתמיכה בה, החלו להתגבש מנגנונים שונים לשיתופי פעולה (כגון כנסים, ועדות משותפות, ירידים ועוד). כך למשל כונסה ועדת החדשנות ישראל-סין, שהיא המנגנון הבין-ממשלתי (G2G) החשוב ביותר עם סין ומי שאחראית לקידום דיאלוג ושיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, תוך שימת דגש על חדשנות. שיתופי הפעולה והפגישות הללו החלו בשנת 2014 והם משמשים ערוץ ישיר וחשוב לדיאלוג עם סין בדרגים הגבוהים ביותר. מנגנון זה מסייע בהסרת חסמים בירוקרטיים, בהגדלת היקף היצוא ובקידום נושאים נוספים החיוניים לכלכלת ישראל, כגון הסכם אזור סחר חופשי, טיסות ותיירות. ישראל היא גם אחת מ-57 החברות המייסדות של הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, המשמש כלי פיננסי לקידום מיזם החגורה והדרך.
• פיתוח ותפעול נמלים - בתחום של פיתוח ותפעול נמלים, הקישוריות חיונית לשילובה של ישראל ביוזמת החגורה והדרך. ישראל ממוקמת בין אירופה לאסיה ובין המזרח התיכון לאפריקה. מבחינת היוזמה הסינית, מיקומה האסטרטגי הוא כמעט מובן מאליו. ישראל יכולה להיות תחנה קטנה אך חיונית בדרך המשי הימית, המחברת את האוקיינוס ההודי והים התיכון דרך מפרץ עקבה ותעלת סואץ, למשל באמצעות מיזם 'מסילות לשלום' או מסילה בין נמל אילת לאשדוד – אם ימומשו. חברות סיניות מעורבות יותר ויותר בנמלי ים, במסילות רכבת, בנתיבי תחבורה ובמיזמי תשתית גדולים נוספים בישראל הנושאים רווחים כלכליים, בשילוב דרך המשי הכלכלית.

יש להבחין בין מיזמי קישוריות חוצת גבולות לבין פעילויות אחרות של יוזמת החגורה והדרך מתוך הבנה כי מיזמי קישוריות, שהם תמצית חזון החגורה והדרך, יחייבו את סין להגביר את המעורבות האזורית שלה – מהלך שממנו היא נמנעה עד כה. חברות ספנות סיניות קיבלו גישה לשני פרויקטים גדולים של בניית נמלי ים בישראל. הראשון שהחל ביוני 2014 הוא פרויקט הנדסי של בניית 'נמל הדרום' באשדוד, שמבצעת PMEC (Pan-Mediterranean Engineering), חברה בת של החברה הסינית China Harbor Engineering Company (נחנך ב-2022). לנמל הדרום תהיה קיבולת לטיפול במיליון מכולות סטנדרטיות, והוא יהפוך לנמל החשוב ביותר בדרומה של ישראל. יתרה מכך, חברת PMEC גם זכתה במכרז בהיקף של מיליארד שקל לשדרוג הרציף הראשי של נמל אשדוד. פרויקט הבנייה הגדול השני הוא המכרז שבו זכתה Bayport Terminal Company, חברה בת של SIPG (Shanghai International Port Group), להפעלת מסוף חדש בנמל חיפה (נחנך ב-2021), בחכירה ל‑25 שנים.

• מגה-פרויקט תחבורתי פוטנציאלי נוסף של סין בישראל הוא הקמת מסילת רכבת מהירה לאילת (Red-Med railway), שתאפשר קישוריות בין נמלי אילת ואשדוד ותהיה תוואי חלופי בטוח לתעלת סואץ. בייג'ינג השקיעה בבניית רשת אזורית של תשתית ימית ומסילות רכבת (כדי להבטיח גישה אמינה לספינות הסחר הסיניות מהים האדום לים התיכון), המחברת את סין עם אירופה דרך אסיה והמזרח התיכון. מסילת הרכבת לאילת תהיה נתיב בטוח המשלים את תעלת סואץ, שבאמצעותו תתאפשר העברת חומרי גלם ומכליות דלק מאירופה לסין. בנתיב יעברו גם המוצרים המוגמרים של סין בחזרה לאירופה דרך מפרץ עדן. למרות זאת לא בטוח שחברות סיניות ייקחו חלק בפרויקט, לא ברור מתי תוקם מסילת הרכבת לאילת, והפרויקט טרם קיבל אישור סופי ולא הובטח מימון עבורו.
• בתחום התעשיות הגדולות, הרכישות וההשקעות הגדלות של סין בתעשיות ישראליות מרכזיות הן אחד מעמודי התווך של חילופי החדשנות הטכנולוגית ושיתופי הפעולה ביוזמת החגורה הדרך. בעשור האחרון רכשו חברות סיניות רכשו אחדות מהתעשיות הישראליות המרכזיות (תנובה, אדמה, שח"ל ואהבה). סין משקיעה מיליארדי דולרים בשוק הישראלי בתחומי אנרגיה מתחדשת, טיפול במים, ציוד רפואי, תקשורת וחקלאות. ההשקעות הסיניות בשוק הישראלי נעות מהשקעה ישירה ועד הסדרים של שיתוף פעולה עם חברות הון סיכון ישראליות, או מאמצים משותפים לגיוס הון עם משקיעים וארגונים אחרים. חלק גדול מהעסקאות הסיניות נועד לשפר את הפרודוקטיביות, לחדור לשווקים מעבר לים ולשפר יכולות טכנולוגיות וכישורי ניהול.
• להדגמת החיכוך עם ארצות הברית בעטיו של שיתוף הפעולה הישראלי ב-BRI - פרויקט הרכבת הקלה. אחד ממיזמי התשתית הגדולים והמורכבים בישראל, מכרזי הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה, נתפס על ידי גורמים רשמיים בוושינגטון כמבחן רציני למדיניות של ממשלת ישראל כלפי סין. כמה חברות מקומיות שחברו לחברות זרות התמודדו על עסקת המיליארדים (מכרזים של 15 מיליארד שקל), כולל חברות סיניות (הצעתן הייתה נמוכה במידה משמעותית מהאחרות). עם זאת, ועדת המכרזים של נת"ע החליטה לבחור בהצעת הקבוצה של אלסטום, דן ואלקטרה לביצוע השלב השני של פרויקט הקו הירוק. קבוצת שפיר ו-CAF הספרדית זכו בהקמת הקו הסגול. פסילתן של החברות הסיניות (CRRC ו-CRCC) במכרז היא לשביעות רצונה של ממשלת ישראל, שנאלצת להתמודד עם לחצים מצד ארצות הברית בנוגע למעורבות סינית בהקמת מיזמי תשתית בישראל.
• ההסלמה שמתחוללת כעת בהתמודדות בין המעצמות מביאה את ממשלת ישראל לקבל החלטות הפוגעות בשיתוף הפעולה הכלכלי-טכנולוגי עם סין. לאחרונה הפסידו חברות סיניות כמה מכרזים גדולים, כגון מכרזי הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה ומכרז מתקן ההתפלה שורק 2. גורם דיפלומטי ישראלי בכיר אמר לאחרונה כי ישראל תעדכן את ממשלת ארצות הברית לגבי כל עסקה גדולה של תשתית וטכנולוגיה עם סין, ותשקול מחדש עסקאות כאלה, לבקשת וושינגטון. ממשלת ישראל מתמודדת עם האתגר המורכב והעדין של ניהול יחסיה עם וושינגטון תוך השתלבות ביוזמת החגורה והדרך, ובפרט במיזמי תשתית ובהעברת טכנולוגיות. בחירה בין ארצות הברית לסין תגבה מחיר יקר מממשלת ישראל – המיזמים במסגרת החגורה והדרך וההזדמנויות הכלכליות הנלוות אליהם גדולים וממשיכים לצמוח. למרות זאת, הבחירה ברורה לירושלים יותר מאשר למדינות אחרות באזור. ארצות הברית היא השותפה האסטרטגית והמסחרית העיקרית של ישראל בעולם (ישראל מקבלת סיוע צבאי אמריקאי בשווי מיליארדי דולרים מדי שנה), והידידות בין ישראל לארצות הברית עמוקה ומלווה בערכים משותפים, בשותפויות כלכליות, בשיתוף פעולה אסטרטגי, בסיוע הומניטרי ובקשרי תרבות. אין תחליף לתמיכה האמריקאית בישראל והדבר הופך אותה לנכס אסטרטגי עליון לביטחונה הלאומי של ישראל.בעידן של תחרות בין מעצמות גדולות, וושינגטון מצפה שבעלות בריתה ברחבי העולם יצטרכו לבחור בחירות קשוחות ואכזריות בין שתי מעצמות גדולות. לכן על ישראל להמשיך את יחסיה עם סין תוך שהיא מתמרנת בין האינטרסים של וושינגטון ובייג'ינג, ולאמץ גישה זהירה אך עצמאית. היא חייבת להמשיך להרחיב את שיתוף הפעולה שלה ביוזמת החגורה והדרך בזהירות הנדרשת (בתבונה, בתחכום ותוך ויתורים מינימליים) ותוך הבנה מלאה לדאגות החמורות של וושינגטון וההגבלות הממשיות והיקרות שהחששות הללו יטילו על הקשרים הגיאו-כלכליים (שותפויות כלכליות וטכנולוגיות) עם סין. עם זאת, אין זה אומר שישראל חייבת להישאר צלע פסיבית במשולש היחסים עם וושינגטון ובייג'ינג, שכן כניעה לתכתיבים אמריקאיים רק תוביל ללחצים נוספים. במקום זאת צריכה ישראל להבהיר לממשל האמריקאי כי היא קשובה לדאגותיו, אך עליה לפעול לשמירה על האינטרסים שלה. מרחב הפעולה של ישראל אומנם מוגבל אולם עדיף ליזום, לקדם דיאלוג ולהפגין עמוד שדרה בנושא רגיש זה ולא להיכנע מראש ולהיסחף בזרם ההתפתחויות.

ראו גם

• יחסי החוץ של סין
• הבננה הכחולה
• מסילת השלום
• מסילת הברזל הטרנס-אסייתית
• המסדרון הצפוני דרומי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוזמת החגורה והדרך בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יוזמת החגורה והדרך (בסינית מפושטת)
• יוזמת "one-belt-one-road" מדאיגה את ארצות הברית והודו, באתר Modern Diplomany, ספטמבר 2016
• אקונומיסט, פרויקט המאה של סין: התוכנית להשתלטות על העולם, באתר TheMarker‏, 8 באוגוסט 2018
• סין: יש בעיה עם פרויקט החגורה והדרך? מדובר ב"דעות קדומות", באתר כלכליסט, 30 במרץ 2019
• רויטרס, "החגורה והדרך" נוסח אירופה: האיחוד החליט על תוכנית תשתיות לחיבור אירופה לעולם, באתר TheMarker‏, 12 ביולי 2021
• אופיר דור, ‏סין בנתה תשתיות בטריליון דולר מסביב לעולם, האם זה השתלם לה?, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2022
• פורום סין-ערב לשיתוף פעולה (CASCF )

לקריאה נוספת

• Blanchard, Jean-Marc F. (2021). "Belt and Road Initiative (BRI) Blues: Powering BRI Research Back on Track to Avoid Choppy Seas". Journal of Chinese Political Science. 26: 235–255. doi:10.1007/s11366-020-09717-0. S2CID 230718702.
• Cai, Peter. Understanding China's belt and road initiative (Lowy Institute 2017) online Archived 18 August 2021 at the Wayback Machine.
• Calabrese, L. (2019): China and global development: what to read ahead of the Belt and Road Forum. London: Overseas Development Institute.