יוחנן פלסנר

יוחנן פלסנר
לידה	17 בינואר 1972 (בן 52); א' בשבט ה'תשל"ב; לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת הרווארד
מפלגה	קדימה
	28 בספטמבר 2007 – 5 בפברואר 2013; (5 שנים ו־18 שבועות)
כנסות	17 - 18
	מנכ"ל קדימה;
	מנכ"ל קדימה;

יוחנן פלסנר (נולד ב-17 בינואר 1972) הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה החל משנת 2014, לשעבר חבר הכנסת מטעם סיעת קדימה ומנכ"ל המפלגה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלסנר נולד באנגליה וגדל בירושלים. הוא בנם של חוקרת התקשורת פרופ' תמר ליבס, ואולריק פלסנר, אדריכל ישראלי ממוצא נוצרי-דני^[1], נצר למשפחת כמרים.

פלסנר למד בבית הספר הניסויי ירושלים, היה שחיין מקצועי מגיל 9 ועם גיוסו לצה"ל, שירת בסיירת מטכ"ל. לאחר טירונות של חטיבת הצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה^[2]. עם תום המסלול יצא לקורס קצינים, ובסיומו שב לסיירת מטכ"ל כמפקד צוות.

לאחר שחרורו מצה"ל החל בלימודים לתואר ראשון בכלכלה והשתתף ב"תוכנית אמירים למצטיינים" באוניברסיטה העברית. את לימודיו סיים בהצטיינות. במהלך הלימודים, בין 1995 ל-1996, שימש כעוזרו של נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. בהמשך, השלים תואר שני מבית הספר לממשל של אוניברסיטת הרווארד, במסלול שכלל התמחות בכלכלה פוליטית ובלימודי ביטחון. במהלך שהותו בארצות הברית, עסק החל משנת 2001 בפעילות הסברתית מטעם הקונסוליה הישראלית בבוסטון ובייעוץ אסטרטגי.

בשנת 2004 מונה ליועץ חיצוני לראש המכון לחשיבה אסטרטגית במשרד ההגנה האמריקני, אנדי מרשל.

בשנת 2005 מונה לראש תחום פרויקטים מיוחדים במשרד ראש הממשלה, ושקד על גיבוש רפורמה במשטרה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת ה-17 הוצב במקום ה-32 ברשימת קדימה. המפלגה זכתה ב-29 מנדטים, והוא נותר מחוץ לכנסת. זמן קצר אחר כך, ביוני 2006, מונה למנכ"ל המפלגה. כמנכ"ל, עסק בביסוס התשתית הארגונית של המפלגה, שהוקמה פחות משנה קודם לכך, ובהקמת סניפיה ומוסדותיה השונים.

ב-25 בספטמבר 2007 הגיש חבר הכנסת שלמה ברזניץ את התפטרותו, ופלסנר נכנס לכנסת במקומו^[3]. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-18 ברשימת קדימה, ונבחר מחדש לכנסת. היה חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועמד בראש הצוות לבחינת יישום חוק טל. כחבר הכנסת יזם, יחד עם דוד רותם, תיקון לחוק העונשין, המחמיר את הענישה בעבירות של תקיפת שוטר ותקיפת עובד ציבור, הוא גם יזם תיקון לחוק המים המחייב התקנת חסכמים במבני ציבור.

לאחר המשט לעזה תקף מעל בימת הכנסת את חברת הכנסת חנין זועבי, ובעקבות שימוש שעשה בפריטים אישיים מתוך הביוגרפיה של ח"כ זועבי^[4], ספג ביקורת מצד האגודה לזכויות האזרח וגורמים נוספים, שטענו כי בדבריו גילה שוביניזם.

בשנת 2012 מונה לראש "הוועדה לקידום השוויון בנטל", שנודעה בציבור בשם "ועדת פלסנר". חרף החלטתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפרק את הוועדה בעקבות פרישת אחדים מחבריה^[5], הציג פלסנר דו"ח משלו שהתבסס על טיוטת הדו"ח של הוועדה.

פלסנר הוצב במקום השלישי ברשימת קדימה לכנסת ה-19 ולא נבחר לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה בשני מנדטים בלבד. לאחר התפטרותו של ישראל חסון, ביקש לוותר על מקומו ברשימת קדימה ולא להיכנס לכנסת. במקום חסון נכנס יובל צלנר.

במרץ 2014 מונה לנשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה^[6].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלסנר מתחרה בשחייה מגיל תשע, וזכה מספר פעמים באליפות ישראל לגילאים ובאליפויות המאסטרס, תחת הדרכתו של המאמן האולימפי מנו מאי. כיום הוא עדיין משמש שחיין מאסטרס פעיל.

פלסנר מתגורר בהוד השרון. היה נשוי לעו"ד מתת פלסנר ולהם שתי בנות מנישואים אלה. נישא בשנית לשמרית^[7] ולו שלושה ילדים מנישואים אלו.