יום המשפחה
יום המשפחה, שנקרא בעבר "יום האם", הוא יום מודעות המצוין בישראל ובמדינות נוספות בעולם, ומתמקד בציון המשפחתיות בכלל, האימהות בפרט ומקומן בחברה.
בהרבה ממדינות העולם מצוין יום האם ביום ראשון השני בחודש מאי. בישראל מצוין יום המשפחה בחורף, בל' בשבט, יום פטירתה של הנרייטה סאלד שהקימה את ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות, וכונתה "אם הילדים".
יום האם בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
יום האם נחגג לראשונה ביוון העתיקה, והיה החג של האלה הרה, אם כל האלים. עם התפשטות הנצרות חגגו את "יום אם הכנסייה".
ב-1600 ציינו לכבוד אמהות בריטניה את "יום ראשון של האמהות". ביום ראשון זה קיבלו העבדים חופשה על מנת שיגיעו לבתיהם לחגוג את המועד. בחג נאכלה עוגה מיוחדת שנקראה "עוגת האם".
בארצות הברית התפתח מושג "יום האם" במחצית השנייה של המאה ה-19. החג המודרני הייתה יוזמה של אנה ג'ארביס, שהחלה בשנת 1905[1], לאחר מות אמה, לפעול לקביעת יום האם. מאמציה נשאו פרי בשנת 1908, עת צוין היום בכנסייה במדינת וירג'יניה המערבית. באותה שנה, דחה הקונגרס של ארצות הברית את הבקשה לקבוע את יום האם כיום חג לאומי. עם זאת, ברבות ממדינות ארצות הברית, החלו לציין את יום ראשון השני בחודש מאי כ"יום האם"[2] ובחלק מהמדינות, אף נקבע כחג מקומי רשמי. המדינה הראשונה לעשות זאת הייתה וירג'יניה המערבית, בשנת 1910. ב-1914 הכריז הנשיא וודרו וילסון על יום האם כעל חג לאומי, והוא נקבע ליום ראשון השני בחודש מאי. פרח הציפורן הלבן, המסמל את הטוהר וכוח הסבל של האם, נקבע כסמלו של היום.
בגרמניה צוין יום האם לראשונה ב-1923, בתקופתה של רפובליקת ויימאר, כיוזמה פרסומית של איגוד מגדלי הפרחים הגרמני. גם בווינה הותקן יום האם, יחד עם יום הילד, במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20[3].
בשנות ה-30 ארגנה ההסתדרות הציונית הדסה לכבוד יום האם מסע לגיוס כספים באמריקה למען הקרן הקיימת לצורך נטיעת עצים בארץ ישראל[4].
בצרפת הוחל לציין את יום האם בשנת 1949[5].
יום האם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצעות מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד לפני קום המדינה עלתה הצעה לציון האם העברית. בשנת 1927 התפרסם בעיתון "דבר" מכתב של אישה בשם "בת שרה" שהציעה לקבוע יום מיוחד לכבוד האם בתאריך כ' תמוז, יום פטירתו של בנימין זאב הרצל. בשנות ה-30 חיברה קק"ל בין "יום האם" לבין נטיעת עצים וגייסה תרומות לנטיעות בארץ ישראל לכבוד יום האם.
גם בשנת 1944 ניסה ועד ההורים המרכזי להנהיג יום אם ייחודי לישראל, אך הניסיון לא צלח[6]. יוזמה נוספת שייכת לאגודת "עזרה", אגודה לעזרת נשים יולדות, שבראשה עמדו הרבנית שרה הרצוג ומ. הופיין. יום האם נחגג על ידן ב-6 באפריל 1947 בירושלים "בדומה לימים כאלה הנהוגים בארצות אחרות"[7]. מספר שבועות לאחר מכן, פורסם ב"הבקר" שהתאחדות הסוחרים מבקשת לארגן "שבוע האם" לעידוד רכישת מתנות תוצרת הארץ[8].
בפברואר 1950 ציינה עליית הנוער את "יום הילד היהודי"[דרושה הבהרה] ביום פטירתה של הנרייטה סאלד. כיוון שא' באדר, יום פטירתה, חל בשבת, צוין היום למחרת בב' באדר[9]. ביוני 1950 פורסמה בדבר קריאה של שרה טאובס להנהגת יום האם בישראל[10].
יוזמת עיריית חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1951 הופק החג ביוזמה מחודשת של חנה חושי, רעייתו של ראש עיריית חיפה. בישיבת הנהלת עיריית חיפה שנערכה ב-31 באוקטובר 1951 הציע אבא חושי:[11][12][13]
מתוך מגמה לשנות במידת מה את המצב החברתי ביישוב ולרומם את מצב הרוח בעיר עלה בדעתי לערך אימפרזה נאה שתתבטא ב"יום האם". התייעצתי לשם זה עם חוגים שונים וארגוני נשים, מחנכים, מנהלי בתי ספר וכו'. כוונתי היא שנקבע יום מסוים בשנה, למשל: יום חנה ושבעת ילדיה, שישמש "יום האם". באותו יום ישותפו הבנים והגברים בהנהלת משק הבית ויגישו מתנות לאימהות... כציר מרכזי תשמש חנוכת גן ציבור בהר הכרמל שיקרא "גן האם". האמהות תטענה באותו יום עצים, ובערב יתקיימו בכל רחבי העיר מסיבות ונשפים.
התאריך נקבע על ידי אבא חושי לכ"ז בכסלו, היום השלישי של חנוכה. חושי קישר את המועד (חג החנוכה) לסיפור "חנה ושבעת בניה". אגדה אורבנית בחיפה מספרת שיום האם נקבע ביום השני של חנוכה משום שזהו יום הולדת של ליבה, אמו של אבא חושי[14]. על פי גרסה אחת, הרעיון לציון יום האם הגיע מאשתו של אבא חושי, חנה חושי. על פי גרסה אחרת, הרעיון נולד בעת ביקור של חושי במעברה בו ראה גברים יושבים בטלים בעוד האשה עובדת קשה[15].
ציון יום האם כלל לימודים על הנושא בבתי הספר, קישוט העיר[15], מופע מיוחד לאמהות וחלוקת תעודות של יום האם לאמהות בבתי חולים[16]. ציון יום האם בחג החנוכה נמשך בחיפה לכל אורך שנות ה-50[17] וה-60[18].
קביעת התאריך בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלהי 1951 הציגו בעיתון הילדים "הארץ שלנו" לקוראים את השאלה האם ראוי לציין בישראל את יום האם. בתגובה ששלחה למערכת העיתון, הציעה הקוראת נחמה פרנקל (לימים בידרמן) בת ה-12, לציין את יום פטירתה של הנרייטה סאלד בתור "יום האם"[19][20]. בעקבות מכתב זה, קבע העיתון את ב' באדר, כ"יום האם"[21]. אף על פי שלהנרייטה סאלד לא היו ילדים, היא היוותה דמות אם לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרות השונות, ואף כונתה "אם הנוער". זו הייתה הסיבה לבחירה ביום פטירתה כיום האם.
עם השנים חלחל הרעיון של יום האם בתאריך ב' אדר בציבור[22], הגם שציונו היה מינורי[23]. יום האם אומץ על ידי ערים שונות בישראל, בהן אשקלון[24], כפר סבא[25], עפולה[26] וטבריה[27], אולם באופן כללי היום נודע בישראל כחג חיפאי מקומי[28]. בשנת 1960 ציינו בפתח תקווה את יום האם ביום האחרון של השליש בבית הספר[29], שחל בסמיכות לחג החנוכה. היו שחגגו את יום האם בט"ו בשבט[דרוש מקור].
בסוף 1960 פורסם שמשרד החינוך קבע את יום האם לח' בטבת, יום הולדתה של הנרייטה סאלד[30], אך בפועל צוין היום ביום פטירתה[31].
בתחילת 1964 הוחל בחגיגת יום האם בתל אביב[32] והוא צוין באותה שנה ב-13 בפברואר, ל' שבט, שחל ביום חמישי[33]. התאריך נבחר כסמוך ליום פטירתה של הנרייטה סאלד[34]. שנה לאחר מכן צוין היום ביום חמישי, ל' אדר א'[35]. בשנת 1966 צוין יום האם בתל אביב ב-כ"ד אדר[36]. בשנת 1969 צוין יום האם בל' שבט[37] ובשנת 1970 צוין בי"ח אדר א'[38]. בשנת 1972 צוין יום האם ב-כ"ח אדר[39] ובשנת 1973 צוין ב-כ"ו אדר א'[40].
בתחילת שנות ה-70 שונה התאריך לל' בשבט על ידי משרד החינוך. למעשה, נפטרה סאלד בא' באדר (לאחר שקיעה החמה), וכך מצוין התאריך על מצבתה. בשנת 1974, ביוזמת משרד החינוך, לאחר ביקורת ציבורית על שיום האם מצוין בזמנים שונים ברחבי ישראל[41], הונהג יום האם כלל ארצי ב-ל' שבט. באותה שנה, משום ש-ל' שבט חל ביום שישי, הוקדמו רוב האירועים ליום חמישי[42].
יום האם לעומת יום המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת הנטייה לשוויון בין המינים החלו מדינות רבות לציין גם את יום האב.
כבר בעת קביעת "יום האם" בישראל קמה הדרישה לשוויון ולקביעת "יום הורים"[43]. בשנות התשעים הוחלט בישראל לשנות את "יום האם" ל"יום המשפחה". יום זה בא להדגיש את הקשר בין בני המשפחה, ואת מחויבותם ותרומתם המשותפת לתא המשפחתי. עם זאת, בשנת 2016 הועלתה יוזמה המבקשת לציין שוב ברחבי ישראל את "יום האם של ישראל", כחג נוסף, שיבוא לציון נושאים חשובים לאמהות בקהילה בה הן נמצאות[44].
מנהגי יום המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-50 עיתון הילדים "הארץ שלנו" ניסה לקשר בין הרקפת לאם העברייה והשתמש באיור הרקפת כלוגו לציון יום האם וקרא לילדים לענוד על הדש את פרח הרקפת לכבוד האם ולקטוף רקפות - אחת לכל בן משפחה.
נהוג לתת מתנות להורים, לאחים ולילדים, כגון כרטיסי ברכה ופרחים. בחלק מהמדינות היה עידוד הילודה חלק ממהות יום המשפחה. כך היה למשל באיטליה של מוסוליני[45].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "האמא של יום האם" - סיפורה של אנה מארי ג'רוויס, מייסדת יום האם, בפודקאסט "מינהר הזמן", תאגיד השידור הישראלי
- תמר רותם, הילדה שהמציאה את יום האם כבר בת 72, באתר הארץ, 19 בפברואר 2012
- ליטל לוין, היום לפני 40 שנה | 24.3.1971 / תקווה מאוחרת ליום האם הישראלי, באתר הארץ, 24 במרץ 2011
- יום המשפחה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חג האם ואם החג, שערים, 16 ביולי 1951
- ^ ראו למשל: editorial, בני ברית מסנג'ר, 16 באפריל 1909
- ^ מ. אונגרפלד, יום האם ויום הילד בוינה, הצפירה, 11 ביוני 1928
- ^ אופן חדש באופן כספים השנה על ידי הדסה באמריקה, דואר היום, 3 במאי 1931
יום האם באמריקה לנטיעת עצים בא"י, דבר, 20 במאי 1935
נטיעת עצים בארץ ישראל, דבר, 10 במאי 1937 - ^ חג האם בפאריס, קול העם, 14 ביוני 1949
- ^ מרים שיר, יום האם, דבר, 6 בנובמבר 1951
ארגון ההורים ומפעליו, דבר, 14 באוקטובר 1946 - ^ "יום האם", עיתון "הארץ", 21 במאי 1947
- ^ "שבוע האם" ותוצרת הארץ, הַבֹּקֶר, 17 ביוני 1947
- ^ "יום הילד היהודי" בא"ב באדר, חרות, 13 בפברואר 1950
- ^ שרה טאובס, הדים ותגובות - לקביעת יום האם בישראל, דבר, 7 ביוני 1950
- ^ צדוק אשל,אבא חושי, איש חיפה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2002, עמ' 155
- ^ יום האם יונהג בחיפה, דבר, 8 בנובמבר 1951
- ^ בתיה דורנר, חיפה, 1948 - 1958: מילון עיר ההווה, מוזיאון העיר חיפה, 2008, עמ' 57
- ^ צדוק אשל, אבא חושי, איש חיפה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 156
- ^ 1 2 תה הוא יום האם שיוחג בחיפה?, מעריב, 13 בדצמבר 1951
- ^ יום האם בחיפה, דבר, 4 בינואר 1952
- ^ קבלות פנים וחגיגות נערכו ב"יום האם" בחיפה, דבר, 3 בדצמבר 1953
יום האם הרביעי בחיפה, דבר, 22 בדצמבר 1954
אלפי אמהות בחגיגות "יום האם" בחיפה, דבר, 15 בדצמבר 1955
יום האם בחיפה, הצופה, 24 בדצמבר 1957
יום האם בחיפה ביום ד' הבא, דבר, 3 בדצמבר 1958 - ^ יום האם חוגג בר מצווה, מעריב, 5 בדצמבר 1963
יום האם במרכז אירועי החנוכה בחיפה, מעריב, 7 בדצמבר 1966
יום האם נחוג בחיפה, על המשמר, 28 בדצמבר 1967
יום האם יוחג מחר בחיפה, הצופה, 7 בדצמבר 1969
הערב פתיחת יום האם בחיפה, דבר, 28 בדצמבר 1970 - ^ תמר רותם, הילדה שהמציאה את יום האם כבר בת 72, באתר הארץ, 19 בפברואר 2012
- ^ נתי גבאי, כך נולד "יום האם" בישראל, באתר מגזין הספרייה הלאומית, 20.2.2023
- ^ ישראל אלדד, מר שוקן והמדונה בשערי הארץ שלנו, סלם, 11 במאי 1952
- ^ א. רמבה, יומה של אמא, חרות, 21 בפברואר 1958
- ^ סוניה קרוי, מצוות כיבוד אם, דבר, 6 במרץ 1959
- ^ יום האם הוחג במגדל אשקלון, שערים, 16 בדצמבר 1952
- ^ כפר סבא, דבר, 19 בדצמבר 1952
- ^ "יום האם" בעפולה, דבר, 26 בדצמבר 1956
מועצת עפולה גורמת חילול שבת מחפיר ביום האם, הצופה, 12 בדצמבר 1960 - ^ נחוג "יום האם", למרחב, 10 בדצמבר 1958
- ^ מקנאה אני בבנות חיפה, דבר, 25 בדצמבר 1956
- ^ יום האם בבתי הספר בפתח תקווה, הצופה, 17 בנובמבר 1960
- ^ יום האם יוקדש להנריאטה סאלד, על המשמר, 28 בדצמבר 1960
- ^ ר. חוה, להורים, דבר, 6 במרץ 1961
- ^ יום האם יוחג לראשונה בתל אביב, על המשמר, 10 בפברואר 1964
- ^ הרהורים אפיקורסיים ליום האם, דבר, 7 בפברואר 1964
- ^ מחר - יום האם, הַבֹּקֶר, 12 בפברואר 1964
- ^ יום האם נחוג, הַבֹּקֶר, 5 במרץ 1965
- ^ יום האם בת"א ביום רביעי הבא, הצופה, 10 במרץ 1966
- ^ יום האם בת"א יוחג מחר, מעריב, 17 בפברואר 1969
- ^ ביום ג' - יום האם בתל אביב, דבר, 22 בפברואר 1970
- ^ נעמי בן גור, אירועי יום האם בת"א, מעריב, 5 במרץ 1972
- ^ יגאל יששכרוב, יום האם ללא תיאום, דבר, 26 בפברואר 1973
- ^ מיכל צקלג, מי יחוג את יום האם, דבר, 17 במרץ 1971
- ^ יום האם - כלל ארצי, מעריב, 21 בפברואר 1974
- ^ חיותה בוסל, לקביעת יום האם בישראל, דבר, 9 ביולי 1950
יצחק ירד, יום ההורים ולא יום האם, הצופה, 24 בנובמבר 1960 - ^ ליאת עיני, יוזמה: יוחזר יום האם, באתר ynet, 9 במאי 2016
- ^ ל-94 אמהות 912 ילדים, דבר, 22 בדצמבר 1934
המרצת הלידה באיטליה, דבר, 25 בדצמבר 1935
