יחזקאל דרור
.jpg) | |
| יחזקאל דרור, 1966 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1928 (בן 95) וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
|---|---|
| ענף מדעי |
מדע המדינה |
| מקום מגורים |
ירושלים |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (2005) |
  | |
יחזקאל דרור (נולד ב-12 באוגוסט 1928) הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאו הראשון של המכון לתכנון מדיניות העם היהודי. חתן פרס ישראל למדעי המנהל לשנת תשס"ה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחזקאל דרור נולד בווינה, אוסטריה, בשנת 1928 כארתור פרימן. עלה ארצה יחד עם משפחתו לחיפה בשנת 1938, ולמד בבית הספר הריאלי. בתקופת מלחמת העצמאות שימש כקצין תכנון כוח אדם במטכ"ל.
לאחר סיום שירותו הצבאי למד באוניברסיטה העברית בפקולטות למדעי החברה ולמשפטים והיה המזכיר הכללי של התאחדות הסטודנטים הארצית[1]. התמחה במשרד המשפטים וקיבל רישיון לעריכת דין בשנת 1954[2]. הוא סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בתחום תכנון ומשפט ציבורי ב-1956. בשנת 1957 זכה בפרס על שם שמואל אלישיב על עבודה שכתב תחת הכותרת "יחסי הגומלין בין משפט וחברה"[3]. עם תום לימודיו החל לעבוד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. בשנת 1958 היה חבר בוועדה לקביעת חובות וכללי ההתנהגות של עובדי ציבור, בראשות השופט צבי ברנזון, ומסקנות הוועדה התבססו בעיקר על מחקר שלו[4]. בשנות ה-60 של המאה ה-20 עמד בראש הוועדה הפדגוגית של המדרשה למינהל של הסתדרות הפקידים[5]. בשנת 1966 הועלה לדרגת פרופסור חבר[6] ובשנת 1972 מונה לפרופסור מן המניין במחלקה למדעי המדינה של האוניברסיטה העברית. בשנת 1968 הוזמן לשנת שבתון במכון ראנד[7].
מחקריו שזכו לפרסום עולמי[8], מתמקדים בתחום המינהל הציבורי, קבלת החלטות ויחסים בינלאומיים.
בשנת 2006 מונה כאחד מחברי ועדת וינוגרד, לחקירת מלחמת לבנון השנייה.
היה נשוי לרחל אלבוים-דרור, פרופסור לחינוך באוניברסיטה העברית, ממנה התאלמן ב-2020.
עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרור הרבה לבקר את תהליך קבלת ההחלטות במדינת ישראל אשר נעשית, לדעתו, ללא חשיבה מסודרת.[9] הוא טען למשל שעל מבקר המדינה לעסוק יותר בדפוסי התכנון של משרדי הממשלה, ולא רק בדרך בה הם מוציאים כספים.
בשנת 1964 הוא הביע תמיכה בשינוי שיטת הבחירות לבחירות אזוריות בגלל שלשיטה זו יתרון מצומצם, לדעתו, על בחירות יחסיות ובגלל רצונו בשינוי[10].
לאחר פרסום הדו"ח של ועדת וינוגרד צוטט דרור במעריב כאומר: "אם אנחנו חושבים שראש הממשלה יקדם את תהליך השלום, זה שיקול מכובד מאוד. תהליך שלום, אם יצליח, יציל כל כך הרבה חיים שיש בזה משקל רב" ו"צריך לחשוב על התוצאות. מה אתה מעדיף? ממשלה של אולמרט וברק, או בחירות חדשות שבהן יעלה נתניהו?"[11]. דרור פרסם מאמר בעיתון הארץ ש"מעריב" עיוות את דבריו שכן הוא דיבר על שיקולים שעל הבוחר להביא בחשבון ולא על ועדת וינוגרד שכלל לא דנה בשיקולים פוליטיים כגון אלה. הכתב שראיין את דרור אישר את דבריו בשידור בגלי צה"ל וגם הוועדה לביקורת המדינה קבלה את עמדתו. דרור כתב על רעיון "ארץ ישראל השלמה" שהוא "אשליה קיצונית" וביקר את ההתיישבות הלא מבוקרת ביהודה ושומרון ואת מה שהוא מכנה "העדר מאמץ ראוי לניצול הצלחת מלחמת ששת הימים לקידום השלום"[12].
לאחר חקיקת התיקון לחוק בעניין עילת הסבירות, הציע דרור ביולי 2023 לקיים משאל עם שיכריע סופית האם לקיים את החלטת הכנסת על ביטול עילת הסבירות או לבטלה, ולהמשיך בדיון בבעיות היסוד של המדינה[13].
פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עקרונות להתנהגותם של עובדי ציבור, האגודה הישראלית למדע המדינה, ירושלים, 1958.
- תכנון לאומי בהולנד, המדרשה למינהל, תל אביב, 1965.
- תכנון לאומי בישראל, עם בנימין אקצין, המדרשה למינהל, תל אביב, 1966.
- קביעת מדיניות, המדרשה למינהל, תל אביב, 1968.
- משטר מדינת ישראל: אוסף מקורות בעריכת עמנואל גוטמן ויחזקאל דרור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1967.
- מדינות מטורפות: פנטיזם וטרור כבעיה ביטחונית, מערכות, תל אביב, תשל"ד 1973.
- דגם למדעי מדיניות, תרגם מאנגלית: עמוס גפן, ספרית המינהל, תל אביב, 1974.
- שיפור מדיניות ומינהל בישראל: אוסף מסות, ספרית המינהל, תל אביב, 1978.
- אסטרטגיה רבתי לישראל, הוצאת אקדמון, ירושלים, 1989.[14]
- תזכיר לראש הממשלה: לבנות מדינה, הוצאת אקדמון, ירושלים, 1989.[15]
- תזכיר לראש הממשלה: מצב האומה, הוצאת אקדמון, ירושלים, 1992.
- חידוש הציונות (לקראת המאה השנייה לציונות), הספרייה הציונית, מוסד ביאליק, ירושלים, 1997.[16]
- אריגת עתיד יהודי ציוני למדינת ישראל: תזכיר לראש הממשלה, המועצה הציונית בישראל, ירושלים, 1999; 2000.
- איגרת למנהיג יהודי-ציוני ישראלי, הוצאת כרמל, המועצה הציונית בישראל, ירושלים, 2005.[17]
- איגרת למנהיג יהודי-ציוני ישראלי – פרק נבחר, באתר "פורטל הקשר הישראלי", 24 בנובמבר 2006.
- מדינאות מדינית-ביטחונית למדינת ישראל: תזכיר למדינאים (מזכרי מרכז בס"א מס' 3), מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2009[18]
- מנהיג תהיה לנו! מורה נבוכים למנהיג מכונן יהודי-ציוני, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2011[19]
- מתקן עולם אנוכי - אוטוביוגרפיה הגותית, הוצאת ידיעות ספרים, 2017
- אמת ממדינת היהודים, ידיעות ספרים, 2022
- יום המחר, הוצאת ידיעות ספרים, 2024
- The Capacity to Govern (A Report to A Report to the Club of Rome), Routledge, 2001[20]
- Israeli Statecraft: National Security Challenges and Responses (Besa Studies in International Security), Routledge, 2011
מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עם זכרו של פרופ' בנימין אקצין ז"ל: הרהורים על מיעוט האינטלקטואלים בפוליטיקה הישראלית, מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים 25, 1986, עמ' 10-5.
- הגנה בפני טילים: הסכנה שבחשיבה מפוצלת, נתיב 63, מאי 1988, עמ' 38-33
- הוראת מדע המדינה בישראל, מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים 32, 1990, עמ' 10-1.
- ישראל בטראומות תהלוך, מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים 37, 1993, עמ' 29-9.
- הסכם אוסלו בראייה אסטרטגית-רבתי, נתיב 43, מרץ 1995, עמ' 45-39
- אהרן לברן, עשבים שוטים באצטלה של "אסטרטגיה-רבתי", נתיב 44, מאי 1995, עמ' 58-52
- יחזקאל דרור, הסכם אוסלו בראייה אסטרטגית-רבתי: תשובה לביקורת, נתיב 45, יולי 1995, עמ' 63-58
- מדיניות עם יהודי למדינת ישראל, נתיב 51, יולי 1996, עמ' 21-19.
- אסטרטגיה רבתי לישראל, נתיב 54-55, ינואר-אפריל 1997, עמ' 24-16
- אקדמה למדיניות עם יהודי, כיוונים חדשים 1, 1999, עמ' 42-22.
- ישראל, מדינה פלשתינית והמזרח התיכון: פוטנציאל לסכום אפס, נתיב 67, מרץ 1999, עמ' 56-50
- מבוקשת מנהיגות ערכית חדשה, מפנה 30, יוני 2000
- בין שגשוג לשקיעה – והרשות נתונה: עתיד ישראל כמדינה יהודית-ציונית, כיוונים חדשים 3, אוקטובר 2000, עמ' 109-83
- משימות יהודיות-ציוניות לראש-הממשלה, נתיב 79, פברואר 2001, עמ' 55-49
- עם הניצב מול רשע זוועתי, כיוונים חדשים 8, 2003, עמ' 69-56.
- דרוש: משטר איכותי לישראל יהודית-ציונית ודמוקרטית, כיוונים חדשים 4, 2004, עמ' 68-59.
- אסטרטגיה נגד אנטישמיות (מסמך אסטרטגי: ראשי פרקים), המכון לתכנון מדיניות עם יהודי, ירושלים, 30 בנובמבר 2004
- יחזקאל דרור, שרון פדרו, מבוא לאסטרטגיה-רבתי ישראלית כלפי האיחוד האירופי, פוליטיקה:כתב-עת למדע המדינה וליחסים בינלאומיים, 16, 2007, עמ' 42-9.
- להתערב בתהליכים היסטוריים: איך למנוע שברים בהמשכיות ההיסטורית – תחזית בין שגשוג לשקיעה, כיוונים חדשים 17, 2008, עמ' 80-70, באתר ההסתדרות הציונית העולמית.
- מנהיגות מכוננת חדשה לישראל, כיוונים חדשים 19, 2009, עמ' 33-17, באתר ההסתדרות הציונית העולמית.
חזון כמצפן למדיניות מעשה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: אתר הסוכנות היהודית, המחלקה לחינוך ציוני- על ההידרדרות ביכולת למשול בישראל, שינוי המשטר בישראל, באתר "היום השביעי"
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי מילשטיין, על מפעלו המדעי של יחזקאל דרור, בעיות בינלאומיות ל"ב (60), 1993, עמ' 79-68.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' יחזקאל דרור, באתר פרס ישראל
- אלי אשד, האם אתה הוא המנהיג הבא של מדינת ישראל?: על יחזקאל דרור, בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", 23 בספטמבר 2005
- ארי שביט, מתקפה ושלום, באתר הארץ, 28 ביוני 2012
- שיחה עם יחזקאל דרור, קוו ואדיס המנהל, מחשבות 22, אוקטובר 1967, עמ' 8–9
- אייל לוי, "לימדנו את האויבים שאפשר להתקיף את ישראל בלי לשלם על זה מחיר", באתר מעריב אונליין, 8 בדצמבר 2018
- Ofir Kafri ,Yehezkel Dror, Hebrew University of Jerusalem, The Global Scholar Knowledge Initiative, Haifa University, 27 October 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כינוס הסטודנטים נפתח בירושלים, דבר, 19 בפברואר 1953
- ^ הוסמכו 92 עורכי דין חדשים, דבר, 3 באוגוסט 1954
- ^ חולקו פרסי המחקר ע"ש ש. אלישיב, דבר, 2 בדצמבר 1957
- ^ חובותיו של עובד ציבור וכללי התנהגותו, דבר, 7 בספטמבר 1958
- ^ התוכנית במדרשה למינהל תקיף השנה נושאים חדשים, דבר, 18 באוקטובר 1962
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה, דבר, 5 ביולי 1966
- ^ פרופ' י' דרור - לתאגיד ראנד, דבר, 9 בינואר 1968
- ^ ממאמריו של דרור, באתר google scholar
- ^ פרופ' צ'לו רוזנברג, מי צריך מזכיר צבאי לקבינט, באתר ynet, 29 במאי 2016.
- ^ מרדכי ברקאי, בחירות אזוריות - בחירות יחסיות, דבר, 11 בדצמבר 1964, מרדכי ברקאי, בחירות אזוריות - בחירות יחסיות - המשך, דבר, 11 בדצמבר 1964
- ^ חבר ועדת וינוגרד מיישר קו עם השלטון: "מה עדיף - בחירות שבהן יעלה נתניהו?", 6 בפברואר 2008, אתר דה מרקר
- ^ יחזקאל דרור, ההיגיון שבשיגעון, באתר הארץ, 19 באפריל 2010
- ^
יחזקאל דרור, משאל עם על עילת הסבירות, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2023
- ^ ביקורת: אמנון כספי, [ביקורת], ניהול: ביטאון מנהלי ישראל, 72, 1990, עמ' 42-41; אריאל לויטה, "אסטרטגיה רבתי לישראל" - על ספרו של יחזקאל דרור, מערכות 319, יולי 1990, עמ' 48-47
- ^ ביקורת: גיורא גולדברג, כיצד להנצל מגלישה ב"עקומה יורדת", נתיב 13, מרץ 1990, עמ' 75-72; אבנר יניב, לבנות מדינה, משפט וממשל א (1), 1992, עמ' 226-223.
- ^ ביקורת: ברוך קימרלינג, במבחן הילדים הבוערים, זמנים 60, 1997, עמ' 88-87; אריה נאור, מצע שיטתי לקראת המאה הבאה, הארץ, מוסף ספרים, 4 ביוני 1996, עמ' 4; אריה סתיו, היכן טועה יחזקאל דרור, נתיב 57, יולי 1997, עמ' 88-85; ישראל בן דור, חידוש הציונות, מערכות 363, 1999
- ^ ביקורת: אריה ברנע, על ערכים ומנהיגות, אופקים חדשים, אוקטובר 2005; אריה טפר, באין חזון יפרע עם – המנהיג כמעשה אמנות, אקדמות י"ח, חשוון תשס"ז, עמ' 207–214
- ^ על התזכיר: דוד וינברג, מדינאות מדינית-ביטחונית למדינת ישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 ביוני 2009
- ^ חוקי עזרא, פרופ' דרור: דרושה מנהיגות מזן חדש, באתר ערוץ 7, 3 במרץ 2011 (ראיון עם יחזקאל דרור בצאת הספר). על הספר: יוסי אחימאיר, סמרטוט-כותנה מול כובש-מחשבות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 במרץ 2011; מנהיגות ביטחונית לישראל – עיקרי הדברים – ערב עיון לרגל השקת ספרו של פרופ' יחזקאל דרור - מנהיג תהיה לנו, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, ב-19 במאי 2011; יוסי בלום הלוי, מנהיג תהיה לנו: דרור למחשבה על מהות קיומנו בארץ, באתר News1 מחלקה ראשונה, 22 באוקטובר 2011
- ^ ביקורת: Paul T. Hart, Review, Journal of Contingencies and Crisis Management, Vol.11, No. 4, pp. 184-189
