יצחק חופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק חופי
לידה 25 בינואר 1927
כ"א בשבט ה'תרפ"ז
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 2014 (בגיל 87)
כ' באלול ה'תשע"ד
רמת גן, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההגנה
פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
המוסד
תקופת הפעילות 19441948 (ההגנה ופלמ"ח)
1948 - אפריל 1974 (צה"ל)
1974 – 1982 (המוסד)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע יונתן
עיטורים
יקיר רמת גן (1982) עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים אזרחיים
ראש המוסד ה־5
1 בספטמבר 197412 בספטמבר 1982
(8 שנים)
תחת ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק (חקה) חופי (25 בינואר 192715 בספטמבר 2014) היה ראש המוסד, אלוף בצה"ל ואיש הפלמ"ח. שימש בתפקיד אלוף פיקוד הצפון במהלך מלחמת יום הכיפורים.

שירותו בפלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופי נולד בתל אביב, להורים שעלו לארץ ישראל מאודסה ב-1922. בתום לימודיו בבית ספר יסודי הצטרף לתנועת המחנות העולים והחל ללמוד בבית ספר תיכון חדש. עזב את לימודיו בבית-הספר התיכון משום שהוריו לא יכלו לממן את שכר הלימוד, והצטרף להכשרה צעירה בקיבוץ מעוז חיים. בתחילת 1944 התגייס לפלמ"ח ויצא להכשרה מגויסת בבית הערבה.[1] ב-1945 עבר קורס מ"כים והיה מפקד כיתה בחפציבה. הדריך בקורס מפקדי כיתות במשמר העמק ובסוף שנת 1946 עבר קורס מ"מים בגניגר. במלחמת העצמאות שירת כמ"פ בגדוד הראשון של הפלמ"ח[2] שהשתייך לחטיבת יפתח.[3] במסגרת קרבות החטיבה נלחם ברבים ממבצעי המלחמה, ובהם קרב משמר העמק,[4] שם בלם את כוחותיו המשוריינים והעדיפים בהרבה של פאוזי קאוקג'י, באמצעות מארב שטמן לו מחוץ לקיבוץ, במורד גבעה,[5] ובקרבות מלכיה.

שירותו בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק ואסתר חופי, הכשרת מעוז, הגדוד הראשון, חטיבת יפתח, 1947
התייעצות בפיקוד הצפון. במרכז התמונה, מימין לשמאל: אלוף ישראל טל (בכומתה שחורה), רא"ל (מיל') חיים בר-לב (יושב), אלוף (מיל') מרדכי הוד, אלוף יצחק חופי
הרמטכ"ל דוד אלעזר (עומד מימין וידיו על השולחן) בפגישת התייעצות במפקדת פיקוד הצפון, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 10 באוקטובר 1973. יושב באמצע התמונה ומצביע על המפה אלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, ולצידו האלוף מרדכי הוד. עוד בתמונה: האלוף רחבעם זאבי, יועץ מיוחד לרמטכ"ל (עומד מעל הוד), האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן (עומד בין זאבי לאלעזר) ותת-אלוף יקותיאל אדם, סגן אלוף פיקוד צפון (עומד בימין התמונה, חבוש כומתה).

לאחר קום המדינה והיווסדות צה"ל נשאר חופי לשרת בצבא הקבע. היה מדריך בבית הספר לקצינים (בה"ד 1) וקצין מבצעים בפיקוד הדרום ולאחר מכן עבר קורס מג"דים. בשרתו כמפקד גדוד 51 בחטיבת גבעתי השתתף בפעולות התגמול של תחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, והיה חניך ומדריך במכללה לפיקוד ולמטה (קורס פו"ם). לאחר מכן מונה לסגן מפקד חטיבה 202, היא חטיבת הצנחנים, ולקח חלק במבצע שומרון ובמבצע קדש, במהלכו השתתף בקרב המיתלה.[6] לאחר המלחמה יצא להשלים את לימודיו התיכוניים. כשחזר לשירות מונה לקצין אג"ם של פיקוד המרכז. בשנים 19601962 היה מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל, ולאחר מכן מח"ט הצנחנים (1962–1964, אז כבר נקראה חטיבה 35).

ב-1964 יצא חופי ללימודים בארצות הברית, בבית הספר לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית. כשחזר ב-1965 מונה לראש מחלקת מבצעים במטכ"ל, תפקיד אותו מילא במשך שלוש שנים, כולל במהלך מלחמת ששת הימים. ב-1 ביולי 1968 מונה לעוזר ראש אג"ם, האלוף עזר ויצמן, ושבועות מספר לאחר מכן היה מהקצינים הראשונים לקבל את דרגת תת-אלוף שהונהגה אז לראשונה.[7] ב-1 באוגוסט 1969 מונה לראש מחלקת ההדרכה (מה"ד) באגף המטה הכללי (היום חטיבת תורה והדרכה באגף המבצעים).[8]

בשנים 19721974, ובפרט במהלך מלחמת יום הכיפורים (1973) היה חופי אלוף פיקוד הצפון. בהתאם לבקשתו החל ב-26 בספטמבר 1973 תגבור של הכוחות ברמת הגולן ביחידות של חטיבה 7, ועד ערב המלחמה עלתה כל החטיבה לרמת הגולן. ערב פרוץ המלחמה נמצא פיקוד הצפון בכוננות מרבית. חופי פיקד על אוגדות חיל השריון במהלך קרבות הבלימה הקשים של ימי-הלחימה הראשונים ובמהלך מתקפות-הנגד המוצלחות בהמשך.

ראיתי את צה"ל בגדולתו, דווקא במלחמת יום כיפור. כי מתי צבא נבחן? מתי מקבלים צל"שים? כשיש קשיים בקרבות – ואז החיילים היו במיטבם.[1]

זמן קצר לאחר המלחמה, בינואר 1974, מונה חופי לראש אגף המטה הכללי (אג"ם) במטכ"ל, ולאחר התפטרותו של הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר באפריל של אותה השנה תיפקד כממלא-מקום הרמטכ"ל, עד לכניסתו לתפקיד של מרדכי ("מוטה") גור (שבמהלך המלחמה היה נספח צה"ל בארצות הברית, ואלוף פיקוד הצפון בחודשים שעברו מאז שעזב חופי את התפקיד).

שירותו במוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסתו של גור לתפקיד הרמטכ"ל באפריל 1974 השתחרר חופי מצה"ל, וביולי אותה שנה מונה לראש המוסד במקומו של צבי זמיר. במסגרת תפקיד זה דחף לביצועו של מבצע לשחרור בני הערובה הישראלים שנחטפו בטיסת אייר פראנס לנמל התעופה הבינלאומי אנטבה באוגנדה (יוני 1976), וכהכנה למבצע יונתן רתם את "המוסד" למאמצי המודיעין בשדה התעופה באנטבה וכן בהכנות לנחיתתם ותדלוקם של המטוסים בניירובי שבקניה הסמוכה. בנוסף, במסגרת המבצע המתמשך זעם האל, נהרג עלי חסן סלאמה, ראש ארגון "ספטמבר השחור", בחוצות ביירות ב-22 בינואר 1979 באמצעות פיצוץ מכונית תופת[9] ליד מכוניתו שחלפה ברחוב בדרכו לאירוע משפחתי.[10]

בתקופתו "המוסד" נקט בסדרה של פעולות חשאיות כדי לסכל את תוכנית הגרעין של עיראק. ל"מוסד", יוחסו מספר פעולות של פגיעה בציוד הכור עוד בצרפת, ואף הרג מדענים שעסקו במיזם זה. חופי התנגד למלחמת לבנון הראשונה, נמנע מלקחת חלק בתכנונים ובהכנות למלחמה והטיל נושא זה על נחיק נבות.[11] כיהן כראש המוסד עד 1982.

תפקידיו כאיש ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום תפקידו כראש "המוסד" מונה חופי למנכ"ל חברת החשמל (19821990).[12] לאחר-מכן היה יו"ר מועצת המנהלים של תדיראן בע"מ (1990–1994). ב-1993 מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין לבדוק את נושא הפעילות הישראלית בחבר המדינות.[13] ב-1994 שימש נציג משפחות חללי אסון צאלים ב'. ב-1995 מונה לאומבודסמן (נציב קבילות הציבור) במועצת "כחול-לבן" שליד התאחדות התעשיינים. חופי היה ממייסדי תנועת הדרך השלישית, אולם הודיע על פרישתו מהתנועה ב-1995. בשנת 2004 היה בין החותמים על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל[14].

תפקידים נוספים שמילא:

היה חבר פעיל במספר אגודות ועמותות:

ב-2001 הוכתר חופי בתואר "אביר איכות השלטון" בקטגוריית צבא וביטחון.

ב-2008 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.[15]

חופי היה תושב רמת גן ויקיר העיר לשנת 1998.

חופי נפטר ב-15 בספטמבר 2014 ונטמן בבית הקברות מורשה.

בסוף 2015 החליטה עיריית חיפה לקרוא כיכר על שמו בכניסה למשרדי חברת חשמל. ב-22 באוקטובר 2015 נחנך רחוב על שמו ברמת השרון.

על שמו גם רחוב בשיכון הצנחנים ברמת גן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יצחק חופי, במאגר המידע של בית יגאל אלון
  2. ^ עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 159
  3. ^ שמשון עופר, מפקדים ותיקים בצה"ל נתמנו לתפקידים חדשים, דבר, 1 ביולי 1968
  4. ^ עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 224
  5. ^ עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 232
  6. ^ גל פרל, מחזיק את התקרה, הבלוג על הכוונת, 23 במאי 2022
  7. ^ דויד מושיוב, דרגה חדשה בצה"ל לקידום קצינים בכירים, דבר, 23 ביולי 1968
  8. ^ דרגת אלוף לש. להט מפקד הכוחות המשוריינים בסיני, דבר, 1 באוגוסט 1969
  9. ^ יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 210–211
  10. ^ יוסי מלמן ודן רביב, מרגלים לא מושלמים, ספריית מעריב, 1990, עמוד 170
  11. ^ נחיק נבות, תבל ומלואה: סיפורו של איש מוסד, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 2015, עמוד 130
  12. ^ יצחק חופי מנכ"ל חברת החשמל מה-1 בנובמבר, מעריב, 29 באוקטובר 1982
  13. ^ Baruch Gurevitz, Open gates: the story behind the mass immigration to Israel from the Soviet Union, 1996, page 184
  14. ^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004
  15. ^ אוניברסיטת חיפה מעניקה תוארי ד"ר כבוד, באתר אוניברסיטת חיפה
  16. ^ אפרים לפיד, ‏חקה – עם ראש של "מוסד" ולב של פלמ"חניק, מבט מל"מ 93, פברואר 2023, עמ' 59
יצחק חופי - תבניות ניווט