ישכר דב רוקח
 | |||||
| האדמו"ר בתפילה על קברי אבותיו עם מאות מחסידיו | |||||
| לידה |
19 בינואר 1948 (בן 76) ח' בשבט תש"ח תל-אביב, פלשתינה (א"י)  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||
| מקום מגורים | קריית בעלז | ||||
| מקום פעילות | ירושלים | ||||
| תחומי עיסוק | חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל | ||||
| בת זוג | שרה רוקח | ||||
| אב | הרב מרדכי רוקח | ||||
| צאצאים | הרב אהרן מרדכי רוקח | ||||
| |||||
  | |||||
רבי ישכר דב רוקח (נולד ח' בשבט ה'תש"ח) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
למרות שחלק מעמדותיו שמרניות[1], נודע הרב רוקח גם כמנהיג אקטיבי ועצמאי, ואף כונה לפעמים "פורץ דרך"[2] בגישתו הייחודית לסוגיות רבות ביהדות החרדית: ביחסו ללימודי ליבה[3], בעידוד חסידיו להשתלב בשוק העבודה[4][5], בהתייחסותו החיובית לחוזרים בשאלה[6], ביחסו הפרגמטי לאינטרנט[7], ובעידודו ללמד מוגנות מינית לילדים[8].
חלק מיוזמותיו עוררו עליו ביקורת מצד פלגים יותר שמרניים ביהדות החרדית שטענו כי גישתו "פתוחה" מדי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לידתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בתל אביב, ביום ח' בשבט ה'תש"ח (19 בינואר 1948), לרב מרדכי רוקח (רבה של העיר בילגוריי בפולין לפני השואה) ולרעייתו מרים (בתו של ר' צבי גליק).
לידתו היוותה אירוע מכונן ונתנה תקווה להמשך שושלת בעלז, הואיל והאחים הרב אהרן רוקח והרב מרדכי רוקח, נמלטו לבדם מאירופה הנאצית, ונותרו גלמודים אחרי המלחמה ללא עתיד לשושלת החסידית.
על ההתרגשות ששררה בעת לידתו, ניתן ללמוד מן הניסוח המליצי שבו מתוארת לידתו בביוגרפיה על אביו הרב מרדכי רוקח:
רגשי שמחה וגיל אפפו את החסידים. הנה צמח חוטר מגזע בית בעלזא, ונצר משרשיו האיתנים יחיה. לא נותקה השלשלת, האילן המפואר ימשיך לנוב דשן ורענן עדי זקנה ושיבה, בחצרותיה של החסידות המפוארת[9].
ינוקא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהיותו בן שנתיים נפטר אביו ממחלה קצרה, והוא גדל אצל אמו מרים. גם דודו האדמו"ר מבעלז הרב אהרן רוקח, חיבבו במיוחד והתייחס אליו בגינונים מיוחדים כמי שעתיד להיות יורשו בהנהגת החסידות[10].
בהיותו בן תשע, נפטר דודו האדמו"ר הרב אהרן רוקח ללא צאצאים, וראשי החסידות החליטו להמתין מספר שנים עד שהילד יתבגר, ואז יכתירוהו לאדמו"ר מבעלז. בתקופה זו קיבל את הכינוי "הינוקא" וחינוכו הוטל על כמה מזקני החסידים. (האחראי הראשי על חינוכו היה ר' משה טוביה גרינצוויג אשר ברבות השנים פרש ממנו והלך להסתופף אצל בן-דודו, ר' יהושע רוקח ממכנובקא-בעלז).
למרות גילו הצעיר, החלו להתייחס אליו בגינוני כבוד בשל תפקידו המנהיגותי המצפה לו. כך תיאר זאת נפתלי לביא שהלך לבקרו בהיותו ילד:
הילד הולבש שחורים, והובא לכל מאורע חסידי כשהוא יושב בין אדמו"רים זקנים, ומשיב יד רכה לברכות השלום של החסידים. "ברניו הרגיש את התכונה סביבו וידע את הצפוי לו. מקצת גאווה ויהירות התגנבה ללבו, אך הוא נשאר חביב לחבירו ולא הפגין את ייחודו", אומר לי אחד מחבריו[11].
אמו מרים שהאפוטרופסות על בנה ניטלה ממנה למעשה, הזמינה את ראשי החסידים למשפט, בו ביקשה להשיב את בנה לסמכותה כדי לחנכו ברוח מודרנית יותר ולהעניק לו השכלה כללית אך לבסוף הרימה ידיים. ה"ינוקא" התייצב בבית המשפט מול השופט ד"ר יצחק קיסטר והעיד על כמיהתו העמוקה ללמוד בישיבה[11].האם מעולם לא השלימה עם הפקעת חינוך בנה מידיה, ונהגה להתמרמר על כך לעיתים מזומנות[דרוש מקור].
בחגיגת בר מצווה שנערכה במרכז חסידות בעלז בתל אביב, השתתפו אלפים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי דב בריש ווידנפלד.
בגיל 16 התארס עם שרה בת רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ[12]. שמחת נישואיהם שנחגגה בשושן פורים-קטן ה'תשכ"ה (17 בפברואר 1965), תוארה בעיתונות כחתונה החסידית הגדולה ביותר אחרי השואה[13]. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק במעמד החופה כעשרים אלף איש. התקשורת בישראל העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולאירועים סביבה[14]. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק בצל אבי חותנו רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.
הכתרתו כאדמו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז פטירתו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח, חיכו החסידים שה"ינוקא" יתבגר ויוכלו להכתירוהו כאדמו"ר. בהגיעו לעיל 18, שנתיים אחרי נישואיו ותשע שנים אחרי פטירת האדמו"ר הקודם, החלה מחלוקת בין החסידים האם ראוי כבר עכשיו להכתיר את הצעיר לאדמו"ר או שיש לחכות עוד[15], אך בעידודם של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ורבי ישראל אלתר מגור, הכתירוהו במפתיע בליל י"ב בתמוז ה'תשכ"ו (30 ביוני 1966)[16].
ההכתרה נערכה בהשתתפות חסידים רבים ובחורי הישיבה של החסידות סמוך לקבר דודו הרבי הקודם מבעלז בהר המנוחות בירושלים. במעמד הוקרא "כתב הכתרה" ("קאנוסעס" בעגה החסידית), וזקני החסידים, ובראשם האדמו"ר הישיש רבי יצחק רובין מיברוב הגישו לו "קוויטלאך". בליל השבת הראשונה לכהונתו, שבת נחמו, ערך האדמו"ר את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים בהיכל בית המדרש של הישיבה ברחוב אגריפס בירושלים.
האדמו"ר מכונה בחסידות "דער רוּב"[17] ("הרב", בניגוד לרוב החסידויות שבהן מכונה האדמו"ר "דער רבי" - "הרבי"). הסיבה לכך היא שאדמו"רי בעלז הקודמים שימשו גם כרבנים בעיירה בלז בגליציה לפני השואה, ולא רק כאדמו"רים חסידיים.
קבוצת חסידים מבוגרים שלא קיבלה את מינויו כאדמו"ר פרשה מחסידות בעלז, כונתה בחסידות "המורדים". במשך השנים קיבלו חלקם את מרותו של בן-דודו, רבי יהושע רוקח ממחנובקה-בעלז. משנת 1995 חלה מתיחות בין רבי ישכר דב לקרובו, רבי יהושע רוקח ממחנובקא, לאחר שרבים מהחסידים שעזבו את בעלזא בעת מינוי רבי ישכר דב לאדמו"ר הצטרפו לרבי יהושע והחלו לכנות את החסידות בראשותו בשם "בעלזא מחנובקא". בשנת 2012 ביקר רבי יהושע את רבי ישכר דב להזמינו לחתונת בתו הצעירה, ובהמשך אף נחתם הסכם שלום בין החסידויות[18].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הכתרתו התגורר האדמו"ר ברחוב שערי צדק בירושלים, בקרבת ישיבת בעלז. בהמשך, התגורר ברחוב גשר החיים בשכונת מקור ברוך, ולאחר בניית בית המדרש הגדול בקריית בעלז, עבר להתגורר בבית הצמוד לבית הכנסת של החסידות. בבית קיים בית כנסת פרטי שבו מתפלל האדמו"ר בימות החול וכן מקווה פרטי וחדרי קבלת קהל. בקומה התחתונה נבנה אולם המכונה "דער גרויסע שטוב" ("החדר הגדול" ביידיש) שבו הוא עורך את הטישים.
במשך תקופה ממושכת בצעירותו למד קבלה בכל יום שישי אצל הרב מרדכי שרעבי עם קבוצת רבנים, בהם הרב עובדיה יוסף[19].
למעלה מעשור היה האדמו"ר חשוך-ילדים, עד שבשנת תשל"ו (1975) נולד בנו היחיד הרב אהרן מרדכי רוקח. אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, אב בית דין מאקווא, בשנת 1993. שמחת הנישואין נערכה באוהל ענק בקריית בעלז, בהשתתפות רבבות חוגגים מחצרות בעלז, ויז'ניץ ומאקווא.
במאי 2013 נישא נכדו הבכור שלום רוקח בחתונת ענק שכללה רבבות חסידים ורבנים מחוגים שונים[20] האירוע הוכתר בזמנו כ"חתונה החרדית הגדולה בהיסטוריה"[21].
פעולותיו ועמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביסוס והרחבת הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלז, שהפכה תחת הנהגתו לקהילה בת אלפי משפחות בישראל, ארצות הברית ואירופה. מאות מוסדות הוקמו תחת הנהגתו: בתי ספר לבנות, תלמודי תורה לבנים, ישיבות לצעירים, וכוללים לאברכים.
גולת הכותרת הייתה ייסוד קריית בעלז למגורים, והקמת המרכז העולמי של חסידות בעלז, שבנייתו נמשכה 17 שנה, ועלות הקמתו הסתכמה בעשרות מיליוני דולרים, ונחשב כאחד מבתי הכנסת הגדולים והמפוארים בתבל.
ביזמתו והכוונתו פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים רבים, כמו "עזרה למרפא" ו"אהבת חסד", וכן מוסדות וארגונים עבור חוזרים בתשובה, בהם ישיבת "תורה ואמונה", ארגון "נעשה ונשמע" וארגון "צהר", פעילות שלא הייתה מקובלת אז בקרב רוב החסידויות. בקרב חסידי בעלז ישנם בעלי תשובה רבים המתערים בחסידות.
האדמו"ר מבעלזא ביצע מספר שינויים במנהגי החסידות, בהם מספר שינויים דקדוקיים בנוסח התפילה. כמו כן הרחיב את מקומה של השירה בחסידות, שהיה מצומצם קודם לכן[22]. הוא יזם את הקמת מקהלת חסידי בעלזא, עודד אברכים מוזיקליים מהחסידות להלחין ניגונים, ואף הלחין בעצמו מספר ניגונים, בהם "יהי החודש", "וחסד ה'" ו"כי אנו עמך"[23].
פירוק מונופול 'העדה החרדית'[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות השבעים החל רבי ישכר דב להוביל מהלך של ניתוק חסידות בעלז מהעדה החרדית, שעד אז היה לה מונופול על בתי הדין הפרטיים בישראל, והצטרפות פומבית לאגודת ישראל. מהלך זה אירע במקביל להקמת מוסדות נפרדים לחסידי בעלז בשם קהל מחזיקי הדת, הכוללים בית דין ומערכת כשרות פרטיים.
בעקבות כך, היחסים בינו ובין אנשי העדה החרדית נעשו מתוחים, ובמשאו במוצאי שמחת תורה (בפי החסידים "שטייעדיגע תורה"[24]) ה'תשמ"ב הוא תקף את שיטת האדמו"ר מסאטמר, הרב יואל טייטלבוים, שהיה מנהיג הקבוצות החרדיות האנטי-ציוניות. אנשי העדה החרדית ובראשם הגאב"ד הרב יצחק יעקב וייס, והאדמו"ר מסאטמר הרב משה טייטלבוים ורבנים נוספים השיבו במתקפות אישיות נגדו, ואליהם הצטרף במכתב מחאה מתון יותר גם הרב שמואל הלוי וואזנר (שלאחר מכן חזר בו).
משנת 2005 נערכו ניסיונות פיוס בין העדה החרדית לחסידות בעלז. בשנת 2012, אחר ששלח משלחת דיינים לבקש מחילה בקברי אדמור"י סאטמר, נערך פיוס בין החסידות ובין פלג אחד של חסידות סאטמר, בראשות הרב אהרן טייטלבוים, גיסו של רבי ישכר דב[18], ובהמשך אף עם חסידות תולדות אברהם יצחק. ב-2020 ביקר גם אצל האדמו"ר מתולדות אהרן[25].
החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21, עם התחזקות מעמדו בעולם החרדי, פעל לפשר במחלוקות בציבור החרדי, בהן חילוקי דעות שנוצרו בין מפלגת ש"ס והרב עובדיה יוסף ליהדות התורה וכן מתיחויות שנוצרו בתוך יהדות התורה בין דגל התורה ואגודת ישראל. הוא היה פעיל בהחזרתו של גיסו הרב ישראל הגר לחיק חסידות ויז'ניץ[26]. כמו כן ערך מפגש עם כמה רבנים מחסידות חב"ד ובראשם הרב יואל כהן, מהם התרחק בהצטרפותו לדגל התורה הליטאית בשנת ה'תשמ"ט[27].
עמדה פוליטית ומדינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסידות בעלזא משתייכת למפלגת 'אגודת ישראל', ורבי ישכר דב היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כבר בשנת 1981.
בעת הפילוג באגודת ישראל ב-1988 הוא הצטרף לתנועת דגל התורה הליטאית וצורף למועצת גדולי התורה שלה, בניגוד לשאר האדמו"רים החסידיים שהיו חברים באגודת ישראל (ובראשם חותנו, שכיהן אז כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל). בשנים אלו סבל האדמו"ר מבידוד מצד חסידויות אחרות. בשנות ה-2000 שבה בעלז לאגודת ישראל, והאדמו"ר שב להיות חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. השקפתו המדינית נוטה לשמאל[28], כך למשל תמך בהסכמי אוסלו ובפינוי גוש קטיף. אך כדי לא לפגוע ברב עובדיה יוסף, הורה לחבר הכנסת ישראל אייכלר להימנע בהצבעה[דרוש מקור]. כך למשל, בימי הסכם אוסלו בשנת תשנ"ו השמיע לחסידיו את עמדתו לגבי ההתנחלויות:
כל אדם, וגם אלה שחכמים גדולים בעיני עצמם, ודוגלים בשיטת כיבוש שטחים המיושבים באזרחים ערביים - הרי אם הוא קצת אובייקטיבי ואינו משוחד, יכול להיווכח שכל הניצחונות וכל הכיבושים שהיו בחמישים שנה האחרונות בארץ ישראל, לא הביאו שום תועלת, אלא שרשרת אחת של שפיכות דמים רחמנא ליצלן[29].
עידוד יציאה לעבודה ולימודי מקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי ישכר דוב תומך בשימוש באמצעים פדגוגים מודרניים, וכן בהתייעצות ובשליחה לפסיכולוגים. היה מראשוני המנהיגים החרדים שדרשו שימוש באינטרנט מסונן[7].
ביוני 2022 דווח על מתווה שהוסכם בין מוסדות בעלזא לבין משרד החינוך על תיקצוב מלא תמורת לימודי ליב"ה[30]. המתווה נגנז לאחר שעורר סערה והתנגדות מצד בכירים בציבור הליטאי[31] וראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב להשגת תקציבים חילופיים בעקבות ההימנעות ממימוש המתוה[32]. ביוני 2023 פורסם על מאמצים מצד החסידות לחידוש המתווה[33].
רבי ישכר דוב תומך בשילוב אברכי כולל בלימודי מקצוע ובשוק העבודה. את עמדתו זו הסביר לחסידיו בשנת תשס"ז:
ישנם הרבה אברכים שמצבם הכלכלי וכישרונותיהם אינו נותן להם את היכולת שיוכלו להתמיד ללמוד בבית המדרש, אזי הוא דוחק את עצמו עוד זמן ועוד זמן, ויוצא בלי פרנסה ובלי מקצוע ביד, ומתחיל לחפש פיצוחים, מיצוחים... כלום וכלום... ולבסוף אינו לומד וגם אין לו פרנסה.
כאשר אברך, כמה שנים לאחר נישואיו, עושה לעצמו חשבון נפש ומרגיש בעצמו שאינו יכול להתמיד בלימוד... ישנה עצה: כל זמן שהוא נמצא עדיין במסגרת הכולל, שילמד איזה מקצוע, מקצועות שניתן להתפרנס מהם. ישנו מקצוע שלומדים בחצי שנה, ישנו מקצוע שלומדים שנה, וישנו מקצוע שלומדים שנתיים.
תורידו קצת, כמה שעות בשבוע, מהכולל, אבל יצא הפסדו בשכרו---[29]
התעלמות מההגבלות החברתיות במגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת מגפת הקורונה הנחה האדמו"ר את חסידיו להמשיך בשגרת החיים כרגיל[34], למרות שהיו חסידים שחלו בנגיף ואחדים מהם אף נפטרו מהמחלה[35][34]. בעקבות כך ספג ביקורת רבה[36]. ב-5 באוגוסט 2020 ערך חתונה המונית לנכדו בניגוד להגבלות שנקבעו על ידי הממשלה[37]. סמוך לכך נדבק בנגיף וטופל בחשאי בביתו[38][39].
במסגרת מבצע ההתחסנות נגד נגיף הקורונה עודד את חסידיו להתחסן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נפתלי לביא, ברניו רוקח, הנערר האדמו״ר מבלז, הארץ, 10 בפברואר 1961
- אליקים פדרמן, נישואי "הינוקא" - צעד נוסף בשיקום חצרות האדמו"רים, חרות, 19 בפברואר 1965
- האדמור מבעלזא נואם בכנס בשנת תשמ"ט באתר יוטיוב
- האדמור מבעלזא בשבע ברכות באתר פליקס
- משה ויסברג, מקרלין ועד סערט ויז'ניץ: המחלוקות בחצרות החסידים, באתר בחרדי חרדים
- ישראל כהן, הרבי מבעלזא: "אנו מופרדים לגמרי מהחילונים ומהדתיים", באתר כיכר השבת, 18 במאי 2017
- יוסף גרינבוים, האדמו"ר מבעלזא: 'אין להתיר בשום אופן ובשום מקום נהיגה של נשים', באתר חרדים10, 17 בינואר 2018
- תיעוד מחתונת האדמו"ר מבעלז - 1965
יששכר דב בן מרדכי רוקח (1948-), דף שער בספרייה הלאומית- המאבק של אימו על חינוך הילד - משה ליפשיץ, בין בעלז לקרלין: האדמו"רים שהוכתרו בגיל צעיר, בעיתון מקור ראשון
- יוגב כרמל, "הוא מהפכן נועז": המהלכים של האדמו"ר מבעלז שהפתיעו את החרדים, באתר מאקו, 27 ביולי 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו למשל כאן: יוסף גרינבוים, האדמו"ר מבעלזא: 'אין להתיר בשום אופן ובשום מקום נהיגה של נשים', באתר חרדים10, 17 בינואר 2018
- ^ "הוא מהפכן נועז": המהלכים של האדמו"ר מבעלז, באתר N12, 27 ביולי 2023
- ^ הצעדים של האדמו"ר מבעלז שהפתיעו את החרדים, באתר N12, 27 ביולי 2023
- ^ האדמו"ר מבעלזא: לא יכולים ללמוד? צאו לשוק העבודה, באתר ביזנעס, 2 באוקטובר 2018
- ^ יאיר אטינגר, עכשיו גם הרבנים החרדים מתלבטים: אפשר לשלב תורה עם עבודה?, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2005
- ^ מירב ארלוזורוב, ההוראה של האדמו"ר טילטלה את החברה החרדית — האם נדע לנצל אותה?, באתר The Marker, 16 ביוני 2023
- ^ 1 2 יאיר אטינגר, האדמו"ר מבעלז התיר לגלוש באינטרנט בעבודה, באתר The Marker, 19 באוקטובר 2006
- ^ חסידות בעלז החלה ללמד מוגנות מינית בתלמודי התורה לבנים, באתר הארץ, 5 ביולי 2023
- ^ הרב משה אהרן רינגל, והרב יעקב שלמה לוי, פרשת גדולת מרדכי, ישראל: מכון 'אור הצפון' דחסידי בעלזא, תשפ"א, עמ' תיד
- ^ בין השאר, ידוע נוהגו של הרב אהרן רוקח שלא להושיט את ידו לילדים, אלא בחציצת מגבת על ידו (וזאת בשל חשש שהידיים של הצעירים הן בלתי נקיות ונגעו במקומות לא נקיים), ואילו בילד זה, חרג ממנהגו והושיט לו ידו כרגיל.
- ^ 1 2 נפתלי לביא, הנער-האדמו"ר, באתר הארץ, 10 בפברואר 1961
- ^ הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה
- ^ ראו גם: תמונתו של האדמו"ר ותמונת הרבנית ביום החתונה, באתר ארכיון המדינה.
- ^ ישעיהו אביעם, רבבות נהרו ל"חתונת הדור", מעריב, 18 בפברואר 1965; ישעיהו אביעם, "קומנדו צלמים" יפלוש לחתונת ה"ינוקא" מבלז, מעריב, 17 בפברואר 1965; יעקב גלילי, רב סרן מצה"ל יפקח על הסדר בחתונת ה"ינוקא" מבלז, דבר, 16 בפברואר 1965.
- ^ בעיתונות מתוארת המחלוקת: "המחלוקת החריפה הקיימת בין זקני החסידים של בלז, לבין צעירי בלז" (עזרא ינוב, "הינוקא מבלז" הוכתר במפתיע כאדמו"ר, מעריב, 1 ביולי 1966).
- ^ עזרא ינוב, "הינוקא מבלז" הוכתר במפתיע כאדמו"ר, מעריב, 1 ביולי 1966.
- ^ לעיתים נדירות: "מוהרי"ד". חיים שקדי, נדיר: שמו של האדמו"ר מבעלזא מופיע על השלט, באתר כיכר השבת, 3 ביוני 2011.
- ^ 1 2 משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018
- ^ ספר "מלך ביופיו" על הרב עובדיה יוסף, שער י"ב, תורת הסוד, בפסקה "הכל בהצנע לכת".
- ^ קובי נחשוני, חתונת העשור בבעלז: האדמו"ר הוא האבא של כולנו, באתר ynet, 22 במאי 2013
- ^ חיים זיכרמן, שחור כחול לבן: מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, 2014. עמוד: 35
- ^ ריאיון עם ירמיה דמן.
- ^ רשימה מליאה של ניגוניו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס"
חיים ברקוביץ, הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה, ט' באדר ה'תשע"ג, באתר לדעת - ^ תרגום מיידיש: דבר תורה בעמידה, בניגוד לשאר המקרים שבהם נושא האדמו"ר דברים בישיבה
- ^ ניחום אבלים היסטורי: על מה שוחחו האדמו"רים מ'תולדות' עם הרבי מבעלזא, באתר בחדרי חרדים, 22 ביוני 2020
- ^ שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg, 3 בפברואר 2002
- ^ מנחם הירשמן, כך נעלמה המתיחות ההיסטורית עם חב"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בספטמבר 2018
- ^ הרבי מבעלז תומך בהחזרת הגולן תמורת שלום עם סוריה. אתר נח זבולוני.
- ^ 1 2 דברי אלוקים חיים מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, כסליו תשע"א, עמ' קע, רכט
- ^ בשורה חרדית: מוסדות יתוקצבו לפי כמות לימודי חול, באתר בחדרי חרדים
- ^ ירוחם שמואלביץ, 'יתד' במתקפה על בעלזא מבלי להזכיר את שמה, באתר לדעת, 2022-06-27
- ^
מירב ארלוזורוב, נתניהו שוקל "לפרק את הצורה" למדינת ישראל - ומציב פיתוי עצום שמיועד לעיניו של איש אחד, באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2022
- ^ ליאור ורוצלבסקי, החסידות שרוצה לימודי ליבה: "זרקו אותנו לכלבים", באתר חדשות 13, 25 ביוני 2023
- ^ 1 2 אחרי הטישים המחתרתיים: הדבקה המונית בבעלזא, באתר אקטואליק, 2020-04-27
- ^ אהרן רבינוביץ, אדמו"רים ורבנים בכירים קיימו בחג תפילות בהשתתפות מאות חסידים, באתר הארץ, 17 באפריל 2020
- ^ רוגל אלפר, האדמו"ר מבעלז הוא האנרכיסט האמיתי פה, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2020
- ^ מאות חסידים רוקדים ללא מסכות: תיעוד מתוך חתונת הענק של חסידות בעלז
- ^ אהרן רבינוביץ, בכירי ביה"ח הדסה עין כרם ליוו את הטיפול הביתי באדמו"ר מבעלז לאחר שחלה בקורונה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2020
- ^ למרות ההכחשות: האדמו"ר מבעלז חלה בקורונה וטופל באשפוז ביתי, באתר ynet, 12 באוקטובר 2020
| שושלת אדמו"רי בעלז | |
|---|---|
|
| מועצת גדולי התורה של דגל התורה | ||
|---|---|---|
| מנהיג | טרם נבחר | |
| מנהיגים בעבר | הרב אלעזר מנחם מן שך • הרב יוסף שלום אלישיב (דה פקטו) • הרב אהרן יהודה ליב שטינמן • הרב חיים קניבסקי (דה פקטו) • הרב גרשון אדלשטיין | |
| חברים בעבר | הרב ישכר דב רוקח • הרב נסים קרליץ • הרב אברהם יעקב זלזניק • הרב מיכל יהודה ליפקוביץ • הרב מרדכי מן • הרב צבי מרקוביץ • הרב חיים פינחס שיינברג • הרב זלמן רוטברג • הרב בנימין ביינוש פינקל • הרב אברהם פרבשטין • הרב נתן צבי פינקל • הרב נסים טולדנו • הרב ברוך רוזנברג • הרב יצחק שיינר • הרב דב יפה • הרב אריה פינקל • הרב ברוך מרדכי אזרחי • הרב ברוך ויסבקר | |
| חברים בהווה | הרב מאיר צבי ברגמן • הרב ברוך דב פוברסקי • הרב יצחק זילברשטיין • הרב משה יהודה שלזינגר • הרב משה הלל הירש • הרב דוד כהן • הרב אברהם יצחק קוק • הרב אביעזר פילץ • הרב צבי דרבקין • הרב יצחק הקר • הרב אריה לוי • הרב שרגא שטינמן • הרב אליעזר יהודה פינקל | |
| חברים שפרשו מהמועצה | הרב שמואל אוירבך • הרב יהודה עדס • הרב משה שמואל שפירא | |
| מזכירים | אפרים צמל • אברהם רובינשטיין | |