ישראל יהושע זינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל יהושע זינגר
ישֹראל־יהושע זינגער
ישראל יהושע זינגר, צילום של קרל ואן וכטן
ישראל יהושע זינגר, צילום של קרל ואן וכטן
לידה 30 בנובמבר 1893
בילגוריי, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בפברואר 1944 (בגיל 50)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות האחים אשכנזי, בית קרנובסקי, Of a World That Is No More עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'וזף זינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922

ישראל יהושע זינגֶר (שם העט בכתיב יידי: י. י. זינגער; 30 בנובמבר 189310 בפברואר 1944) היה סופר, מחזאי ועיתונאי יידיש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינגר, בנו של ר' פינחס מנחם זינגר, נולד בעיירה בילגוריי שבפולין. הוא אחיהם של סופרי היידיש אסתר קרייטמן ויצחק בשביס-זינגר, חתן פרס נובל לספרות. כשהיה בן 15 עברה המשפחה לוורשה. בגיל 18 החל לכתוב, וכתביו הראשונים פורסמו ב-1916 בעיתוני יידיש. בין השנים 19181921 חי בקייב, ושם פרסם את סיפורו "פערל" (ביידיש: "פנינים"). ב-1921 הפך לכתב של העיתון היידי-אמריקאי הנפוץ "פארווערטס".

ב-1927 התפרסם הרומן הראשון של זינגר, "פלדה וברזל" (ביידיש: "שטאָל און אייזן"). ב-1932 הופיע ב"פארווערטס" מחזהו "יושע עגל" (ביידיש: "יאשע קאלב"), שזכה להערכה והומחז, והוא המצליח מבין כתביו.

בשנת 1934 היגר לניו יורק, וב-1936 פרסם את ספרו "האחים אשכנזי" (ביידיש: "די ברידער אשכנזי").

חוה קלר מבית Kon (ילידת לודז' 1929), נכדתו של אדם שעליו מבוסס אחד מגיבורי הספר, מגלה פרטים שמאחורי הספר:

"יהושע זינגר ביסס את ספרו "האחים אשכנזי" המספר את תולדות העיר לודז' ומתרכז בסיפור על האחים דוד יוסף קון (הבכור, סבה של חוה קלר), ואוסקר קון (פול'). הסופר השתמש בשם הבדוי "אשכנזי" כדי להימנע ממשפט דיבה, כי הפרסום לא היה מחמיא.

אביהם של האחים קון היה מנהל בית חרושת לטקסטיל שהוקם על ידי גרמנים שהיגרו ללודז' במחצית המאה ה-19. מייסד המפעל הגרמני שכר יהודי דתי בשם לוי יצחק קון שינהל לו את המפעל (Widzewska Manufaktura) והשניים התיידדו מאוד. כעבור כ-20 שנה המנהל לוי יצחק קון לקח את בנו הצעיר אוסקר קון כעזר כנגדו. אוסקר נכנס "לעובי הנול" והכיר את כל החוטים וכעבור כ-10 שנים (בתחילת המאה ה-20) כשנפטר בעל המפעל הגרמני והבעלות עברה לידי בניו הנובו-רישים שלא גרו בלודז' ולא התעניינו במפעל, הציע להם אוסקר לפטר את אביו ולמנות אותו למנהל בלעדי. יורשי המפעל שקיבלו בינתיים תואר אצולה בגרמניה על תרומתם לכלכלה, היו זקוקים לכסף רב כדי לקיים אורח חיים ראוותני. הכנסות המפעל לא הספיקו ואוסקר הפך את המפעל לחברת מניות וסיפק את דרישותיהם הגוברות לכסף על ידי מכירת מניות. כאשר בבוא היום נקבעה אספת בעלי מניות התברר שמי אם לא אוסקר הוא בעל רוב המניות. וכך השתלט בתחילת המאה ה-20 על המפעל."

ב-1938 פרסם זינגר את ״החבר נחמן״ (ביידיש ״חבר נחמן״), וב-1943 את ״בית קרנובסקי״ (״די משפחה קארנאווסקי״. זינגר נפטר בניו יורק בשנת 1944, בגיל 51. לאחר מותו, ב-1946, התפרסם אוסף זכרונותיו, ״מעולם אשר היה ואיננו״ (״פון א וועלט וואס איז נישטא מער״).

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פלדה וברזל, 1927
  • יושֶה עגל ("יאשע קאלב"), 1932 (רומן; הוצאה נוספת: 1933).
  • האחים אשכנזי, 1935
  • החבר נחמן, 1943
  • בית קרנובסקי (די משפחה קארנאווסקי) - 1943
  • על עולם שאיננו עוד - חלקה הראשון של אוטוביוגרפיה שיצאה לאור אחרי מותו.
  • 22 סיפורים, תורגמו לעברית על ידי אהרון צפנת, מ' ניומן, תשל"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל יהושע זינגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ובנושא יידיש. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.