כדורסל נכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחק כדורסל נכים במחלקת השיקום של הצי האמריקני

כדורסל נכים הוא משחק הדומה לכדורסל רגיל, אך הוא משוחק בידי שחקנים היושבים בכיסאות גלגלים (המעוצבים ייחודית לספורט זה) וחוקיו שונו מעט כך ששחקנים אלה יוכלו לשחק בו. זהו אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר בספורט הנכים ומשוחק גם במסגרת המשחקים הפאראלימפיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944, כחלק מתוכנית שיקום נפגעים בבית החולים "סטוק מנדוויל", החליט לודוויג גוטמן על תוכנית לאימוץ ענפי ספורט שונים תוך שימוש בכיסאות גלגלים. בשנת 1945 נערך המשחק הראשון,[1] ב-1948 התקיים לראשונה במסגרת משחקי סטוק מנדוויל טורניר נטבול, ובשנת 1956 התקיים במשחקי סטוק מנדוויל טורניר כדורסל הנכים הראשון.

בשנת 1973 התקיימה אליפות העולם בכדורסל נכים הראשונה. האליפות, אשר טרם נחשבה לרשמית, נערכה בבלגיה וזכתה בה נבחרתה של בריטניה. בשנת 1975 התקיימה בבלגיה האליפות הרשמית הראשונה ובה זכתה נבחרת ישראל בכדורסל נכים כשניצחה בגמר הטורניר את נבחרת ארצות הברית בתוצאה 47-50.

חוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורסל הנכים משוחק לפי רוב חוקי משחק הכדורסל הרגיל, ובמגרש כדורסל סטנדרטי. עם זאת, מספר חוקים שונו על מנת להתאים לייחודיות המשחקים במשחק, כגון חוק האוסר על השחקנים לגעת יותר מפעמיים בגלגלי הכיסאות ללא כדרור.

כל אחד מהשחקנים בקבוצת הכדורסל מקבל ניקוד על פי מידת נכותו. הנכות הקלה ביותר מקבלת ניקוד של 4.5 ואילו ככל שמידת נכותו של השחקן חמורה יותר, הולך הניקוד ויורד עד לניקוד של 1.0. בכל זמן נתון במהלך המשחק מותר למאמן הקבוצה לשלב שחקנים המנוקדים עד 14.0 במצטבר. על כיסא המשחק אסור שתהיינה בליטות החורגות אל הצדדים וגובהו לא יעלה על 53 סנטימטרים.[2]

כדורסל בכיסאות גלגלים במשחקים הפאראלימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מארחת דרגה
1968 תל אביב -- ישראלישראל ישראל ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
1972 היידלברג -- ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה ישראלישראל ישראל
1976 טורונטו -- ישראלישראל ישראל מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
1980 ארנהם -- מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה ישראלישראל ישראל ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
1984 ניו יורק וסטוק מנדוויל -- מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה ישראלישראל ישראל יפןיפן יפן
1988 סיאול -- ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה הולנדהולנד הולנד
1992 ברצלונה -- קנדהקנדה קנדה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית הולנדהולנד הולנד
1996 אטלנטה -- קנדהקנדה קנדה הולנדהולנד הולנד ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
2000 סידני -- קנדהקנדה קנדה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה יפןיפן יפן
2004 אתונה -- ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה קנדהקנדה קנדה
2008 בייג'ינג -- ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית גרמניהגרמניה גרמניה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
2012 לונדון -- גרמניהגרמניה גרמניה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה הולנדהולנד הולנד
2016 ריו דה ז'ניירו -- ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית גרמניהגרמניה גרמניה הולנדהולנד הולנד
2020 טוקיו -- הולנדהולנד הולנד הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

טבלת מדליות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סך הכל
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 4 1 4 9
2 גרמניהגרמניה גרמניה 3 4 0 7
3 קנדהקנדה קנדה 3 0 1 4
4 ישראלישראל ישראל 2 2 1 5
5 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 1 1 1 3
6 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 0 3 1 4
7 הולנדהולנד הולנד 1 1 4 6
8 ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה 0 1 0 1
8 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין 0 1 0 1
10 יפןיפן יפן 0 0 2 2
בסך הכל 14 14 14 42

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מארחת דרגה
1960 רומא A ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בריטניהבריטניה בריטניה ישראלישראל ישראל
B ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית הולנדהולנד הולנד בריטניהבריטניה בריטניה
1964 טוקיו A ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בריטניהבריטניה בריטניה ישראלישראל ישראל
B ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ישראלישראל ישראל
1968 תל אביב -- ישראלישראל ישראל ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בריטניהבריטניה בריטניה
1972 היידלברג -- ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ישראלישראל ישראל ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
1976 טורונטו -- ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ישראלישראל ישראל צרפתצרפת צרפת
1980 ארנהם -- ישראלישראל ישראל הולנדהולנד הולנד ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
1984 ניו יורק וסטוק מנדוויל -- צרפתצרפת צרפת הולנדהולנד הולנד שוודיהשוודיה שוודיה
1988 סיאול -- ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית הולנדהולנד הולנד צרפתצרפת צרפת
1992 ברצלונה -- הולנדהולנד הולנד בריטניהבריטניה בריטניה צרפתצרפת צרפת
1996 אטלנטה -- אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה בריטניהבריטניה בריטניה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
2000 סידני -- קנדהקנדה קנדה הולנדהולנד הולנד ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
2004 אתונה -- קנדהקנדה קנדה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה בריטניהבריטניה בריטניה
2008 בייג'ינג -- אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה קנדהקנדה קנדה בריטניהבריטניה בריטניה
2012 לונדון -- קנדהקנדה קנדה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
2016 ריו דה ז'ניירו -- ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ספרדספרד ספרד בריטניהבריטניה בריטניה
2020 טוקיו -- ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית יפןיפן יפן בריטניהבריטניה בריטניה

טבלת מדליות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סך הכל
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 9 1 4 14
2 קנדהקנדה קנדה 3 1 0 4
3 ישראלישראל ישראל 2 2 3 7
4 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 2 2 0 4
5 הולנדהולנד הולנד 1 5 0 6
6 צרפתצרפת צרפת 1 0 3 4
7 בריטניהבריטניה בריטניה 0 4 6 10
8 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 0 1 1 2
9 ספרדספרד ספרד 0 1 0 1
9 יפןיפן יפן 0 1 0 1
11 שוודיהשוודיה שוודיה 0 0 1 1
בסך הכל 18 18 18 54

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כדורסל נכים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chronology of Events in the Development of Wheelchair Basketball באתר פדרציית כדורסל הנכים העולמית
  2. ^ חוקי המשחק באתר פדרציית כדורסל הנכים העולמית