כדנית אטינבורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןכדנית אטינבורו

כדנית אטינבורו
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: ציפורנאים
משפחה: כדניות
סוג: כדנית
מין: כדנית אטינבורו
שם מדעי
Nepenthes attenboroughii
Robinson & McPherson & Heinrich, 2009

כדנית אטינבורו (שם מדעי: Nepenthes attenboroughii) הוא צמח טורף מהסוג כדנית הגדל בהרים באזור האי הפיליפיני, פלאוואן (Palawan). הצמח זוהה לראשונה ביוני 2007 בהר ויקטוריה שבפלאוואן ונקרא על שם השדרן הבריטי דייוויד אטינבורו שסיפק קריינות לסרטים על ההיסטוריה של הטבע. זהו אחד הצמחים הטורפים הגדולים ביותר שנמצאו עד כה והוא נמצא בסכנת הכחדה חמורה עקב בירוא יערות.

תיאור הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח מתנשא לגובה של 1.5 מטרים.

העלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקם העלים דומה לעור והם יושבים על הקרקע. אורך שושנת העלים הוא 30 סנטימטר ורוחבה הוא 10 סנטימטר וישנם כאלה שאורכם אף מגיע ל-40 ס"מ ורוחבם ל-15 ס"מ. צורת עליו של הצמח היא מאורך עד אליפסה ודמויי כד. הכדים מכילים כ-1.5 ליטרים כאשר חלקם יכולים להכיל למעלה משני ליטרים. רוחבם של הכדים נע בין 12 ל-16 ס"מ וגובהם נע בין 30 ל-40 ס"מ.

הפרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשכול הפרחים של הצמח הזכר מתנשא לגובה של מעל ל-80 סנטימטרים ואשכול הפרחים של הנקבה מתנשא לגובה של כ-65 סנטימטרים.

מערכת הטריפה, הלכידה והמשיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדים/עלים ממולאים בשני נוזלים האחד צמיג ונמצא בתחתיתו של הכד והשני דליל יותר ומצוי מעל הנוזל הסמיך, שני נוזלים אילו אינם מתערבבים. הנוזל הדליל תומך באוכלוסייה של בעלי חיים המסוגלים לחיות בתוכו, ובמיוחד בפגיות של יתושים. בעלי חיים אלה מסייעים לכדנית בעיכול טרפה. הנוזלים הללו מכילים אנזימי עיכול שמפוררים את הטרף ומעכלים אותו. בשוליו של הכד ובתחתית העלה שלו ישנם צופנים רבים המפרישים צוף מתוק שמושך אליו חרקים שונים. כמו כן, צבעיו של הכד וצורתו בולטים מאוד בסביבה ומושכים אליהם בעלי חיים וחרקים. הדפנות הפנימיות של הכד מצופות בפתיתי שעווה חלקים וכאשר הטרף נופל לתחתית הכד, הם מקשים עליו מאוד לטפס החוצה. בנוסף, הכד מכיל בתוכו נוזלים שמקשים על הטרף עוד יותר את היציאה, ויש שטוענים שהנוזל אף מטשטש את ראייתו של הטרף. הפרסומים הראשונים בתקשורת תיארו כדנית זו כטורפת חולדות ועכברים אך מקרה כזה לא נצפה מעולם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כדנית אטינבורו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כדנית אטינבורו באתר הרשימה האדומה של IUCN