כנסיית סנטה מריה דלה גרציה

כנסיית סנטה מריה דלה גרציה
Santa Maria delle Grazie
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1980, לפי קריטריונים 1, 2
שטח האתר 1.5 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך הכנסייה והמנזר הדומיניקני של סנטה מריה דלה גרציה עם "הסעודה האחרונה" מאת לאונרדו דה וינצ'י
מידע כללי
סוג מסדר נזירות, בזיליקה זוטרה, כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Piazza Santa Maria delle Grazie עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – המאה ה־15
תאריך פתיחה רשמי המאה ה־15 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל גואיניפורטה סולארי, דונטו ברמנטה עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות הרנסאנס, אדריכלות גותית איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 1.5 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°27′57″N 9°10′16″E / 45.465833333333°N 9.1711111111111°E / 45.465833333333; 9.1711111111111
legraziemilano.it
(למפת מילאנו רגילה)
 
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האפסיס המיוחס לברמנטה

כנסיית סנטה מריה דלה גרציה (איטלקית Chiesa di Santa Maria delle Grazie) היא מתחם המשלב כנסייה ומנזר דומיניקני במילאנו שבאיטליה. פרסומה העיקרי של הכנסייה נובע מהימצאותה של הגדולה ביצירותיו של לאונרדו דה וינצ'י ואחת המפורסמות שבהן, ציור הקיר הסעודה האחרונה. התמונה צוירה על קיר הרפקטוריום של המנזר הדומיניקני במקום, בין השנים 1495 ל-1498. בשנת 1980 הוכרזו הכנסייה והמנזר הדומיניקני של סנטה מריה דלה גרציה כאתר מורשת עולמית, כולל ציור הקיר עצמו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1463 החליט דוכס מילאנו פרנצ'סקו הראשון ספורצה לבנות מנזר דומיניקני וכנסייה במקום בו ניצבה קפלה קטנה שהוקדשה למריה הקדושה של החן. ספורצה שכר את שירותיו של האדריכל גואיניפורטה סולארי (Guiniforte Solari) והמנזר הושלם ב-1469, שלוש שנים לאחר מותו של ספורצה, בעוד שבניית הכנסייה נמשכה עד 1482. יורשו של ספורצה, לודוביקו ספורצה ערך מספר שינויים בכנסייה, ואלה הושלמו ב-1490. עוד החליט כי הכנסייה תשמש גם כמקום קבורה עבור בני משפחת ספורצה, וכך היה. ב-1497 נקברה אשתו במקום.

ספורצה שכר מספר אמנים ידועים כדי לפאר את המבנים, ומעריכים כי בבניית האפסיס של הכנסייה היה שותף האדריכל דונטו ברמנטה, אשר הופקד על הפרויקט בתחילתו, אך חדל מלעסוק בו בהמשך, וג'ובני אנטוניו אמדאו (Giovanni Antonio Amadeo) נטל את מקומו. לאונרדו נשכר לצייר את "הסעודה האחרונה", וכריסטופורו סולארי תכנן את אחוזת הקבר של ספורצה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, באוגוסט 1943, פגעו מפציצים בריטים ואמריקניים במנזר ובכנסייה. הקיר ובו "הסעודה האחרונה" ניצל, בזכות היותו מוגן על ידי שקי חול.

הצליבה מאת דונאטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפקטוריום במנזר שוכן גם ציור הקיר "הצליבה" מאת ג'ובני דונאטו מונטורפאנו (Giovanni Donato Montorfano). הציור ניצב בקיר שמול הסעודה האחרונה של לאונרדו, והוא אחד מציוריו האחרונים של האמן, וחתימתו והשנה 1495 מופיעים עליו. הציור עשיר בדמויות וכמנהג התקופה חלקן נושאות את דיוקניהם של בני משפחת ספורצה. ציור זה השתמר בצורה טובה בהרבה מהסעודה האחרונה שלמולו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]