כריסטופר פאוליני
 | |
| כריסטופר פאוליני, 2018 | |
| לידה |
17 בנובמבר 1983 (בן 40) קליפורניה, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| לאום |
 ארצות הברית |
| מקום לימודים |
American School of Correspondence |
| שפות היצירה | אנגלית |
| סוגה | פנטזיה |
| יצירות בולטות | סדרת הירושה |
| תקופת הפעילות |
מ-2002 |
| האתר הרשמי של פאוליני | |
| חתימה |
 |
  | |
כריסטופר ג'יימס פאוליני (אנגלית: Christopher James Paolini; נולד ב-17 בנובמבר 1983) הוא סופר אמריקאי. ידוע כמחבר סדרת הספרים "הירושה", הכוללת את הספרים: "אראגון", "הבן הבכור", "בריסינגר", ו"הירושה".
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כריסטופר פאוליני נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה וגדל בעמק גן העדן, מונטנה. בני משפחתו הם: הוריו, קנת' פאוליני וטליטה הודג'קינסון, ואחותו אנג'לה פאוליני. פאוליני סיים את לימודיו התיכוניים בגיל 15 דרך קורס מוסמך בהתכתבות של בית הספר האמריקאי בהתכתבות בלנסינג, אילינוי. לאחר סיום לימודיו החל לכתוב את הנובלה "אֶראגון", הראשונה בסדרת הספרים המתרחשת בארץ הדמיונית אלאגַייזיה.
ב-2002, אראגון פורסם על ידי "החברה הבינלאומית של פאוליני", החברה של הוריו של פאוליני. במטרה לקדם את ספרו, ביקר פאוליני במעל 135 בתי ספר וספריות, דיבר על כתיבה וקריאה בזמן שהוא לבוש ב-"תחפושת אדומה מימי הביניים: חולצה אדומה, מכנסיים שחורים גליים, מגפיים שרוכים וכובע שחור מהודר אך קליל". פאוליני יצר את העטיפה של הגרסה הראשונית של אראגון, שהציגה את עינה של סאפירה (דרקונית בסיפור). בנוסף, הוא צייר את המפות בעטיפות הפנימיות של ספריו.
בקיץ 2002, הבן החורג של קרל היאסן מצא את הספר אראגון בחנות ספרים. היאסן הביא את הספר לתשומת לבו של המו"ל, אלפרד א. נופֵּף. נופּף לאחר מכן הציע להוציא לאור את אראגון ואת שאר סדרת ספרי "הירושה". המהדורה השנייה של אראגון יצאה לאור תחת קנופּף באוגוסט 2003. והספר נכנס לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. בדצמבר 2006 יצא לאקרנים הסרט "אראגון", המבוסס על הספר.
המאמר של פאוליני "זה הכל התחיל עם ספרים" ("It All Began with Books") נכלל במקראה "Guys Write for Guys Read" באוגוסט 2005.
"הבן הבכור", הספר השני בסדרה, יצא לאור ב-23 באוגוסט 2005. הספר השלישי בסדרה, "בריסינגר", שוחרר ב-20 בספטמבר 2008. אף על פי שסדרת הספרים "הירושה" תוכננה להיות טרילוגיה, באוגוסט 2011 יצא לאור הספר הרביעי בסדרה, "הירושה". את ההחלטה לכתוב ארבעה ספרים במקום שלושה נימק פאוליני באומרו שכאשר כתב את הספר שלישי בסדרה הבין כי כדי להשלים את עלילת הספרים הקודמים באופן מיטבי אין לו ברירה אלא לכתוב עלילה שתהיה ארוכה מכדי להכתב בספר אחד. התרגום העברי יצא ב- 2012.
לאחר מכן כתב את הספר "המזלג, המכשפה והתולעת", העוסק בהמשך עלילות אראגון, הספר תורגם לעברית.
ב2020 פרסם פאוליני ספר מדע בדיוני בשם To Sleep in a Sea of Stars.
השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאוליני הושפע ספרותית מעבודותיו של ג'.ר.ר. טולקין, אריק ראקר אדיסון והמחבר של השיר האפי ביאוולף. פאוליני אמר שאראגון "הושפע בצורה ספציפית" מעבודתו של ברוס קוביל. השפעות ספרותיות אחרות כוללות את דייוויד אדינגס, אנדרה נורטון, בריאן ג'אק, אן מק'קפרי, ריימונד פייסט, מרווין לורנס פיק, אורסולה לה-גווין ופרנק הרברט. מחברים אחרים אהובים על פאוליני הם ג'יין יולן, פיליפ פולמן וגרת' ניקס.
הטבע משפיע רבות על כתיבתו של פאוליני. בריאיון משולש שכלל את פיליפ פולמן וטמורה פירס, פאוליני אמר שעמק גן העדן, מונטנה, מקום מגוריו, הוא "אחד מהמקורות הראשיים" שלו להשראה.
בספר "הבן הבכור", פאוליני מתאר את האלפים שלו כצמחוניים. כשנשאל על כך, ענה פאוליני, "לא, אני לא צמחוני, אף על פי שאני נוטה לכיוון הזה".
בחלק ה-'תודות' של בריסינגר, פאוליני מודה ל-'אומנות יצירת החרבות היפניות של לאון והירוקו קאףּ' ('Leon and Hiroko Kapp's The Craft of the Japanese Sword') על תיאור החרב של אראגון. בנוסף, פאוליני הודה כי הוא מעריץ של הסדרה 'דוקטור הו', שהייתה השראה להתייחסות שלו ל-"אל הבודד" (הכינוי שניתן לדוקטור על ידי 'הפנים של בו' בפרק "New Earth").
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כריסטופר פאוליני (באנגלית)
כריסטופר פאוליני, ברשת החברתית פייסבוק
כריסטופר פאוליני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
כריסטופר פאוליני, ברשת החברתית Goodreads
כריסטופר פאוליני (1983-), דף שער בספרייה הלאומית
| "הירושה" מאת כריסטופר פאוליני | ||
|---|---|---|
| ספרים | אראגון (2003) • הבן הבכור (2005) • בריסינגר (2008) • הירושה (2011) | |
| עיבודים | אראגון (סרט) • אראגון (משחק) | |
| דמויות | הירושה - דמויות | |
