לאופולדו לוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאופולדו לוקה
Leopoldo Luque
לוקה במדים הלאומיים במונדיאל 1978
לוקה במדים הלאומיים במונדיאל 1978
מידע אישי
לידה 3 במאי 1949
סנטה פה, ארגנטינה
פטירה 15 בפברואר 2021 (בגיל 71)
מנדוסה, ארגנטינה
שם מלא לאופולדו חסינטו לוקה
גובה 1.78 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1967–1969
1969–1971
1971
1972
1973–1975
1975–1980
1980–1981
1981
1982
1983
1983–1984
1984
1984–1985
חימנסיה חוחוי
סנטראל נורטה
אוניון
רוסאריו סנטראל
אוניון
ריבר פלייט
אוניון
טמפיקו מדרו
ראסינג קלוב
סנטוס
צ'קריטה ג'וניורס
סנטוס
דפורטיבו מנדיז'ו



4 (3)
35 (10)
176 (75)
24 (10)
4 (2)
11 (2)
2 (0)
11 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1975–1981 נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה 43 (21)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

לאופולדו לוקהספרדית: Leopoldo Luque;‏ 3 במאי 194915 בפברואר 2021) היה כדורגלן ארגנטינאי, ששיחק בעמדת החלוץ. זכה עם נבחרת ארגנטינה במונדיאל 1978.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקה נולד בשנת 1949 בשכונת גואדלופה אוסטה שבסנטה פה. היו לו ארבעה אחים (מתוכם שלוש אחיות) ואביו עבד במקצועו כסנדלר כשאמו הייתה עקרת בית. במהלך משחק של לוקה ב-1978 אחיו הצעיר נהרג בתאונת דרכים, והוא שמע על כך לאחר הניצחון.

במהלך הקריירה שלו שיחק בין היתר במועדונים אוניון, רוסאריו סנטראל, ריבר פלייט, ראסינג קלוב וצ'קריטה ג'וניורס. משחק זכור שלו היה ב-22 בפברואר 1976 עם ריבר פלייט, כשכבש חמישה שערים לרשתה של סן לורנצו בניצחון 1–5. הוא זכה עם ריבר ב-5 תוארי אליפות וכבש במדיה 75 שערים ב-176 הופעות ליגה.

שנותיו האחרונות ככדורגלן מקצועי התאפיינו בכך שעבר בין קבוצות רבות. לאחר שניסה את כוחו בסנטוס הברזילאית בשנים 1983 ו-1984, לוקה שב לארגנטינה ושיחק בטקסטיל מנדיו בה סיים את הקריירה.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוץ מונה לראשונה בסגל הנבחרת בשנת 1975 והשתתף בטורניר הקופה אמריקה באותה השנה. לוקה זכה בתואר הכובש המצטיין בצוותא לארנסטו דיאס כשלשניהם ארבעה שערים, אם כי ארגנטינה הודחה כבר בסיבוב המקדים.

הוא ביסס את עצמו בהתקפת הנבחרת בשנים הבאות, כך שלא היה מפתיע שחלוץ ריבר פלייט של אותה העת נכלל בסגל לקראת מונדיאל 1978 אותו אירחה ארגנטינה. בסיבוב הראשון כבש נגד הנבחרות הונגריה וצרפת בניצחונות של 1–2, ובסיבוב השני צמד בניצחון 0–6 על פרו. היו שמועות על כך שנבחרת פרו קיבלה שוחד ולא התאמצה במשחק כדי להקל על ארגנטינה את המלאכה, אך הן מעולם לא הוכחו. זמן רב לאחר מכן סיפר לוקה: "ממה שידוע לי, אני לא יכול להיות גאה באותו ניצחון. אבל אז לא קלטתי, רובנו לא קלטנו. פשוט שיחקנו כדורגל"[1]. לוקה לקח חלק משמעותי בזכייתה הראשונה בהיסטוריה בטורניר לאחר שניצחו בגמר 1–3 את הולנד. הוא זכה בנעל הארד בצוותא להנס קרנקל האוסטרי עם ארבעה שערים ב-5 משחקים. הזכייה במונדיאל הייתה ללא ספק רגע השיא בקריירה שלו.

לוקה פרש מהנבחרת בשנת 1981 ולא הצליח לבסס את מעמדו למונדיאל 1982 או לשוב לשחק בה. בסך הכל הוא ערך במדיה 45 הופעות בהן כבש 22 שערים.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא עבד כמאמן ובעונת 1986/87 היה בתפקיד זה באוניון. למשך העשרים שנים הבאות עדיין היה פעיל במועדונים כפופים רבים. לוקה גם היה מזכיר הספורט של מחוז מנדוסה שבארגנטינה.

בפברואר 2007 לקה בהתקף לב ממנו החלים. לוקה נפטר ב-15 בפברואר 2021 כתוצאה ממגפת הקורונה בארגנטינה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבר פלייט
  • אליפות ארגנטינה (5): נסיונל 1975, מטרופוליטנו 1977, מטרופוליטנו 1979, נסיונל 1979, מטרופוליטנו 1980
נבחרת ארגנטינה
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאופולדו לוקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ארגנטינהמונדיאל 1978 (מקום ראשון)

1 אלונסו • 2 ארדילס • 3 באליי • 4 ברטוני • 5 פיליול • 6 גאז'גו • 7 ל. גלבאן • 8 ר. גלבאן • 9 הואוסמן • 10 קמפס • 11 קילר • 12 לארוסה • 13 לה וולפה • 14 לוקה • 15 אולגין • 16 אורטיס • 17 אוביידו • 18 פגאניני • 19 פסארלה • 20 טרנטיני • 21 ולנסיה • 22 ויז'ה • מאמן: מנוטי

ארגנטינהארגנטינה