ליליאן קלאפיש
 | |
| ליליאן קלאפיש (1979) | |
| לידה |
1933 (בת 91 בערך) קאשן, צרפת  |
|---|---|
| לאום | ישראלי |
| מקום לימודים |
אקדמיה רנסון (1953)  |
| תחום יצירה | ציור |
| פרסים והוקרה |
|
| בן זוג | סטפן מוזס |
| צאצאים | עמנואל מוזס |
  | |
ליליאן קלאפיש (מוזס) (נולדה ב-1933) היא ציירת ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלאפיש נולדה בקאשן (Cachan) (אנ'), פרבר של פריז, בירת צרפת, להורים יהודים אורתודוקסים ילידי פולין שהיגרו לצרפת ב-1910. משפחתה, שכללה מלבדה את הוריה ושלושת אחיה, שרדה את שנות מלחמת העולם השנייה. תחילה הסתתרה המשפחה בתוך העיר פריז ולאחר מכן הסתתרה במקומות שונים ברחבי צרפת.[1] לאחר המלחמה נשלחה לשווייץ להבראה ושם גילתה לראשונה עניין בציור. עם שובה החלה ללמוד נגינה על פסנתר, אולם בעצת מורתה לפסנתר עברה חיש מהר ללמוד ציור באופן פרטי. בין השנים 1948–1949 למדה אמנות באקדמיה רנסון בפריז ובמקביל רשמה רישומים חופשיים באקדמיה גראנד שומיאר. בתחילת דרכה התמקדה בציור מופשט עם דגש על ציור בסגנון מופשט לירי, הסגנון ששלט בציור הפריזאי באותה עת. בשלב מסוים עשתה הפסקה, רשמה במוזיאון הלובר לפי תבליטים הלניסטיים, גילתה את ציוריו של ניקולא פוסן ועברה לצייר בסגנון פיגורטיבי. היא נתקלה בביקורת עקב שינוי זה שהיווה בשעתו הליכה כנגד הזרם.
בשנת 1957 נישאה לפילוסוף פרופ' סטפן מוזס. בשנת 1958 ערכה מסע באיטליה ובין השנים 1959-1958 חיה בקזבלנקה, מרוקו, בעקבות שירותו הצבאי של בעלה והושפעה שם מאורו העז של המקום. בשנת 1969 עלתה לישראל, השתקעה בירושלים והשתלבה בעשייה האמנותית המקומית.
עבודותיה הפיגורטיביות והאקספרסיביות, אותן יצרה החל משנות השבעים של המאה ה-20, היוו אלטרנטיבה לאמנות הישראלית של אותה עת. על אף שנחשבה כזרם של אדם אחד, זכו עבודותיה להערכה רבה וכמעט מידית. בנוסף לציוריה, קלאפיש יצירה עובדות רבות בתחום ההדפס, בטכניקות של הדפס-אבן, תחריט והדפס-רשת.
על עבודתה זכתה בשנת 1983 בפרס סנדברג ובשנת 2001 זכתה בפרס שר המדע, התרבות והספורט. יצירותיה מצויות באוספי מוזיאונים רבים כגון מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון חיפה לאמנות ועוד.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקלאפיש ובעלה, שנפטר ב-2007, נולדו שלושה ילדים: עמנואל מוזס - סופר, משורר ומתרגם, אנוש שרמן - סופרת ומשוררת, ורחל מוזס – אמנית ופעילת שמאל רדיקלית. כיום היא חיה ויוצרת במקביל בפריז ובישראל.
לקלאפיש שלשה אחים, רוברט, שנפטר ב-2020, שהיה מראשי ה-CERN- פרויקט האטום האירופי, מרסל - פיזיקאי, והרב אפרים דוד קלאפיש - מראשי הקהילה החרדית במרסיי, ומנהל בית המדרש למורות שם, וכיום במתגורר בבני ברק.
מבחר תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1972 קלאפיש - ציורים, גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 1976 ליליאן קלאפיש - ציורים: 1976-1967, מוזיאון תל אביב, תל אביב-יפו
- 1977 ליליאן קלאפיש: ציורים ורישומים 1977-1974, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1979 עבודות על נייר, פרינטר'ס, גלריה לאמנות, ירושלים
- 1982 ציורים 1977-1981, גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 1985 רישומים, משכנות שאננים, ירושלים
- 1986 בין חוץ לפנים, גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 1987 טמפרה על נייר, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (ירושלים)
- 1989 רישומים בפחם, גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 1990 ליליאן קלאפיש: רישומים בגיר קאראן דאש, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1991 ליליאן קלאפיש - ציורים חדשים, גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 1993 שמן על נייר 60-63, הגלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה, חיפה
- 1994 ליליאן קלאפיש - עבודות על נייר, גלריה שרה לוי, תל אביב-יפו
- 1995 ציורים מוקדמים 1952-1962, גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 1996 ליליאן קלאפיש, גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 1998 פרויקט מס.18: מעשה הים - ספר אמן מאת מיכל גוברין, תחריטים: ליליאן קלאפיש, גלריה משרד בתל אביב, תל אביב-יפו
- 1998 ליליאן קלאפיש - כביש מס' 4, גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 1998 תחריטים לספרה של מיכל גוברין מעשה הים כרוניקת פירוש, הראל מדפיסים ומוציאים לאור, תל אביב-יפו
- 2002 מעשה הים, כרוניקת פירוש, גלריה דוויק, משכנות שאננים, ירושלים
- 2003 ליליאן קלאפיש: ציורים 2001-1949, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
- 2007 Il Peint: עבודות 2007-2004, גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 2009 ליליאן קלאפיש: יצירות משנת 1969 ועד 2009, גלריה Protée, פריז, צרפת
- 2012 ניירות 1950- 2012, גלריה גורדון, תל אביב-יפו
- 2017 הרוב חדש, גלריה גורדון, תל אביב-יפו
- 2018 ליליאן קלאפיש: מגע יד, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2020 ליליאן קלאפיש: נופי שמים, גלריה גורדון, תל אביב-יפו
- 2021 ליליאן קלאפיש: חֲפָצִים נִבָּטִים, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1977 - פרס ירושלים לציור
- 1983 - פרס סנדברג לאמן ישראלי
- 1998 - פרס מפעל חיים ע”ש מרדכי איש-שלום
- 1998 - פרס ישראכרט, מוזיאון תל אביב
- 2001 - פרס שר המדע, התרבות והספורט
- 2001 - פרס בהרב למחקר, תיעוד והוצאה לאור של אמנות ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
ספרים וקטלוגים אודות יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יונה פישר, ליליאן קלאפיש - ציורים ורישומים, ירושלים, 1974.
- חיים גמזו, ליליאן קלאפיש - ציורים: 1976-1967, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1976.
- יונה פישר, ליליאן קלאפיש - ציורים ורישומים 1977-1974, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1977.
- אריאל הירשפלד, ליליאן קלאפיש: ציורים 1996-1993, הוצאת גלריה בינט, תל אביב, 1996.
- איה לוריא, ליליאן קלאפיש: ציורים 2001-1949, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003.
- ליליאן קלאפיש: הרוב חדש, הוצאת גלריה גורדון, תל אביב, 2017.
- אמיתי מנדלסון, ליליאן קלאפיש: מגע יד, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2017.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליליאן קלאפיש- ליליאן קלאפיש, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- ליליאן קלאפיש באתר סדנת ההדפס ירושלים
- מידע לאספנים אודות ליליאן קלאפיש, באתר עסקי אמנות
- אביטל בורג, עכבר העיר אונליין, ליליאן קלאפיש, מעבר למופשט, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2010
- דנה גילרמן, בית ישן במולדת, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2007
עוזי צור, תערוכה "חפצים ניבטים", באתר הארץ, 16 באוגוסט 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פי ריאיון עם קלאפיש במסגרת תוכנית הרדיו בגלי צה"ל, "צבעי המוזיקה", בעריכת אהוד בן ש"ך, 26 בינואר 2013