מאגר בית זית

מאגר בית זית
	מראה במאגר
מידע כללי
על שם	בית זית
מיקום	ליד בית זית, ישראל
סוג	אגם אגירה עונתי
מידע נוסף
נהר מזין	נחל שורק
מקור לנהר	נחל שורק
מדינות באגן הניקוז	ישראל
ערים	מבשרת ציון
קואורדינטות	31°46′55″N 35°09′15″E / 31.78194427°N 35.15416718°E
	(למפת ירושלים רגילה) מאגר בית זית

מאגר בית זית הוא אגם עונתי מלאכותי השוכן בתוואי נחל שורק סמוך למושב בית זית בהרי ירושלים, כק"מ דרומית למבשרת ציון. הסכר והמאגר נבנו בשנות החמישים לשם החדרת מי הגשמים למאגר מי התהום מערבה אליו. גם כיום, לא ברור לאן מגיעים המים המחלחלים מהמאגר.

הסיבה לבניית המאגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להעשיר את מי אקוויפר ההר המערבי נבנה סמוך לבית זית סכר גדול בערוץ נחל שורק (הגדול בנחלי הרי ירושלים המערביים), במטרה לחסום את זרימת המים, ולגרום להם לחלחל אל האקוויפר.

כישלון הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כמה חורפים יצר הסכר אגם מלאכותי גדול, ומימיו חלחלו כפי הצפוי, אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי כמות המים הרבה שחלחלה לא השפיעה ואפילו במעט על מאזן אקוויפר ירקון תנינים. התברר כי המחקר ההידרולוגי והגאומורפולוגי באזור בו נבנה המאגר נעשה באופן רשלני ולקוי, ובעקבות כך לא ראו החוקרים כי אין התאמה בין קו פרשת המים הטופוגרפי ובין קו פרשת המים ההידרולוגי-גאולוגי; שיא הקימוט אינו תואם לשיא הטופוגרפי, ולכן קו פרשת המים ההידרולוגי עובר ממערב לקו פרשת המים (ראו שרטוט). לכן הועלתה ההשערה שהמים מחלחלים מזרחה לכיוון בקעת הירדן. בעקבות כך, מאגר בית-זית מוזכר לא פעם כדוגמה לכישלון תכנוני. עם זאת, כיום, יש הטוענים כי הפרויקט כלל לא כשל, אלא להפך, השיג את מטרתו, ושבגלל המבנה הגיאולוגי המורכב של המקום, מעבר לתיאור הפשטני במופיע בשרטוט, החלחול הוא למרות הכל לאקוויפר המערבי^[1].

לאן מחלחלים מי מאגר בית זית? במשך שנים נטען ששיא הקימוט אינו תואם לשיא הטופוגרפי, ולכן קו פרשת המים ההידרולוגי עובר ממערב לקו פרשת המים, כמתואר בשרטוט. ולכן הועלתה ההשערה שהמים מחלחלים מזרחה לכיוון בקעת הירדן. כיום, יש הטוענים כי הפרויקט כלל לא כשל, אלא להפך, השיג את מטרתו, ושבגלל המבנה הגיאולוגי המורכב של המקום, הרבה מעבר לתיאור הפשטני במופיע בשרטוט, החלחול הוא למרות הכל לאקוויפר המערבי

החלטות לאחר מעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היוודע הסיבה לכישלון הפרויקט, הוחלט בכל זאת שלא להרוס את הסכר, כדי שמאגר המים יהווה לכל הפחות אטרקציה תיירותית בימות החורף. אכן, לאחר שיטפון הופך המקום למוקד טיולים ופיקניקים, עקב היותו האגם (גם אם מלאכותי) היחיד במרחב הרי ירושלים כולו. עם זאת, בשנים האחרונות ישנו לחץ הולך וגובר להסיר את הסכר, המונע את זרימתו הטבעית של נחל שורק, ופוגע במערכת העדינה של הצמחייה ובעלי החיים החיים בו. הלחץ נשען בין היתר על מקרי טביעה במאגר בשל שוליו הבוציים^[2], ועל סכנת הפצת מחלות ממימיו העכורים בתחילת הקיץ, בעיקר בשל נחילי יתושים.

שימושים תיירותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות הוכשר בחלקו המזרחי של האגם מסלול אופניים, בין צומת כרם לצומת מוצא תחתית, המהווה חלק ממסלול סובב ירושלים. במקום תנועה ערה של מטיילים, ספורטאים ורוכבים, בעיקר בשבתות, ואף נצפו מספר כלי שיט קטנים במימי האגם. במהלך השנים הועלו רעיונות שונים לפיתוח תיירותי של האזור, אולם אלה נתקלו בהתנגדויות של תושבי היישובים הסמוכים לאגם.