מגדלי אקירוב
 | |
|
בניין המגורים הגבוה בישראל בתקופה: 2006 - 2007 | |
|---|---|
| בניין קודם | מגדלי תל אביב |
| בניין הבא | מגדל נווה צדק |
| מידע כללי | |
| סוג | גורד שחקים |
| שימוש | מגורים |
| כתובת | רחוב פנקס |
| מיקום | תל אביב |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1999–2006 (כ־7 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
2002  |
| עלות | 140 מיליון דולר |
| אדריכל |
משרד יסקי מור סיון |
| מידות | |
| גובה | 123 מטר |
| קומות | 34 |
| קואורדינטות | 32°05′27″N 34°47′38″E / 32.0908°N 34.7939°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מגדלי אקירוב  | |
  | |
מגדלי צמרת, הידועים בכינוי מגדלי אקירוב, הם שלושה מגדלי מגורים הממוקמים בתל אביב, ברחוב פנקס, ממערב לדרך נמיר וממזרח לרחוב ויצמן. יזם המגדלים הוא אלפרד אקירוב, איש עסקים שלו עסקי נדל"ן רבים בישראל. הוא מתגורר בדירה דו מפלסית באחד המגדלים. האדריכלים שתכננו את המבנים הם אברהם יסקי ויוסי סיוון, אשר תכננו בנוסף את מגדלי YOO, מעברה השני של דרך נמיר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שכונת גבעת עמל א'[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבעת עמל א' כיום מתחם מגדלי אקירוב וסביבתו וגבעת עמל ב' ממזרח לדרך נמיר, כיום שכונת בבלי ופארק צמרת, ישבו על אדמת הכפר ערבי ג'מאסין אל ע'רבי שננטש ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות. בכפר הנטוש שוכנו פליטים יהודים ממלחמת העצמאות, שפונו בשל המערכה על תל אביב במלחמת העצמאות[1]. בשנת 1951 עבר השטח לחזקת רשות הפיתוח והאפוטרופוס לנכסי נפקדים. האפוטרופוס ניסה לכפות על התושבים חוזי שכירות, אך התושבים לא הסכימו לתנאים שהוצעו להם ורישום זכויותיהם לא הוסדר. בה בעת ניסתה רשות הפיתוח למכור חלק מהשטח ליזמים, ועיריית תל אביב הכריזה על הגבעה שבמקום שטח פתוח לטובת הקמתו של גן ציבורי[2]. בשנת 1962 התגוררו בשכונה 120 משפחות והוחל בפינוי חלק מהן. קבוצה ראשונה פונתה לצורך סלילת המשך רחוב פנקס[3]. ביולי 1962 נפצע תושב השכונה בעימותים עם כוחות המשטרה שהגיעו לשכונה לפנות מבנה[4]. בשנת 1972 עוד גרו בשכונה כ-70 משפחות, ורוב השטח נמכר לחברה פרטית לצורך הקמת פרויקט מגורים[5][6]. ביולי 1972 ניתנו צווי פינוי לחמש משפחות[7].
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 עוד גרו כמה משפחות בחלק מהשטח המקורי של השכונה, שעוד לא עבר פיתוח[8]. מאחר שהבתים בשכונה היו במצב פיזי ירוד, יזמו מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב מהלך של התחדשות עירונית (פינוי השכונה ובנייה מחדש). עו"ד בן דרור ימיני, תושב השכונה, עזר בארגון ועד תושבים ובמשא ומתן מול הרשויות. לאחר שנים אחדות של משא ומתן, נוסחו קריטריונים לפיצוי ונקבע כי הפיצוי יהיה לפי מחיר דירה באזור ושטח הדירה בשכונה בשנת 1992, עם פיצוי נוסף לבעלי דירות קטנות מאוד ודרישה על הסכמה של לפחות 80% מהתושבים להסכם. הוחלט שרק קבלן שיקבל את התנאים יוכל לרכוש את השטח. אלפרד אקירוב זכה במכרז וחתם על הסכם פינוי עם התושבים. רובם רכשו דירות חלופיות באזור בכספי הפיצוי[9].
במהלך 1992 סוכמו התנאים עם המפונים האחרונים מהשכונה, שקיבלו פיצוי של בין 2,000 ל-2,500 דולר למ"ר[10].
בניית המגדלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1992 החלה לפעול "חברת גבעת עמל" במטרה להקים את פרויקט המגורים בשטח. את החברה החזיקו בחלקים שווים חברת "אלרוב" שבבעלות אקירוב וחברת "אוסיף השקעות ופיתוח"[11]. עד שנת 1997 השקיעו החברות במיזם כ-50 מיליון דולר, ברכישת הקרקע ובפינוי התושבים[12]. בנובמבר 1997 רכשה אלרוב את חלקה של אוסיף תמורת 10.2 מיליון דולר. נוסף על כך אלרוב נטלה הלוואות, התחייבויות וערבויות של אוסיף לטובת הפרויקט, בסכום נוסף של 26 מיליון דולר[13].
בניית המגדלים החלה בשנת 1999. בניית המגדל האחרון הסתיימה בשנת 2006. במגדלים מתגוררים והתגוררו בעבר גם אישים בעלי שם, כגון אהוד ברק, שמכר את דירתו לטדי שגיא[14], ועד שנת 2006 גם העבריין עמיר מולנר[15]. בשל כך קיימת אבטחה מוגברת על הבניינים, מחשש לפגיעה באישי ציבור או אנשים ידועים אחרים המתגוררים בהם. עובדה זו יצרה לא פעם חיכוכים וטרוניות בקרב דיירים שרכשו דירות במקום ומצאו את עצמם בלב התרחשויות שהדירו את מנוחתם ופגעו באיכות חייהם. בשנת 2005 אף אירע פיצוץ במכוניתו של מנהל המגדלים[16].
גובהו של כל אחד משלושת המגדלים הוא 123 מטרים, והמעטפת שלהם עשויה זכוכית ורצועות בטון מחופה באבן גרניט אפורה, בסגנון פוסט-מודרני. במגדלים כ-360 יחידות דיור, ושטח הדירה מחולק כרצון הלקוח.
בתוכנית המגדלים הוגדרו גם שטחים ציבוריים פתוחים וגינות לתועלת הכלל, אך עיצובם אינו מזמין והציבור ממעט להשתמש בהם[17]. קיימת גינה קהילתית בגינת הבניינים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה כנרתי, גם בג'מוסין רוצים דירות, למרחב, 9 בפברואר 1962 - כתבה על שכונת גבעת עמל א'
- פרטי עיתונות היסטוריים על גבעת עמל א' באתר עיתונות יהודית היסטורית
- מגדלי צמרת
- מגדל צמרת 1, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
- מגדל צמרת 2, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
- מגדל צמרת 3, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אריה כנרתי, גם בג'מוסין רוצים דירות, למרחב, 9 בפברואר 1962
- ^ ש. הן, גבעת עמל נסערת בגלל משפטי פינוי, על המשמר, 25 ביולי 1961
- ^ תושבי גבעת עמל א' תובעים שיכון, למרחב, 1 בפברואר 1962
- ^ המשטרה פצעה תושב גבעת־עמל, קול העם, 22 ביולי 1962
- ^ קורא להקמת ועדת חקירה בקשר למכירת הקרקעות בגבעת־עמל א', דבר, 25 ביולי 1972
- ^ דנקה הרניש, רשות הפיתוח מנסה לסלק ללא פיצויים תושבי גבעת־עמל, דבר, 24 במרץ 1972
- ^ דנקה הרניש, צווי־פינוי בגבעת עמל, דבר, 2 ביולי 1972
- ^ דנקה הרניש, שכונות תל־אביב פועלות להקמת שדולה בכנסת, דבר, 12 ביולי 1983
- ^
דניאל דולב, מעברה בצל מגדלי "YOO": ראש השנה בחמ"ל של גבעת עמל, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2014
- ^ יגאל אביב, גבעת חלם - עבודה עברית, חדשות, 18 במרץ 1993
- ^ אלעזר לוין, אוסיף מפעילה את מנגנון הבמב"י עם אלרוב בגבעת עמל ב-35 מיליון דולר, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1997
- ^ שי שלו, 10 מיליון דולר - הרווח למוכרת מחצית הזכויות בגבעת עמל א' בת"א, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1997
- ^ שי שלו, "עשרות פניות לרכישת דירות" שכנעו את אקירוב ללכת על גבעת עמל, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1997
- ^ אריק מירובסקי, נמרוד בוסו, טדי שגיא רכש את הדירה של אהוד ברק במגדלי אקירוב ב-26.5 מיליון שקל, באתר TheMarker, 12 במרץ 2012
- ^ רז סמולסקי, היכן גרים עברייני הצמרת – ומה השפעתם על מחירי הדירות שלכם?, באתר TheMarker, 12 בנובמבר 2009
- ^ הדס מגן, מגדלי אקירוב גועשים סביב כרטיסי כניסה חדשים לבריכה, באתר גלובס, 12 ביוני 2014
- ^ נעמה ריבה, תושבי תל אביב, נא לא להסתובב לדיירי המגדלים בין הרגליים, באתר Xnet, 15 בדצמבר 2013
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל האדריכלות | ||
|
פורטל תל אביב-יפו | ||