מיהרימה סולטאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיהרימה סולטאן
Mihrimah Sultan

ציור שמן מהמאה ה-16 של מיהרימה סולטאן מאת הצייר האיטלקי טיציאן
לידה 21 במרץ 1522
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית
פטירה 25 בינואר 1578 (בגיל 55)
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה מסגד סולימניה בקונסטנטינופול
בן זוג רוסטם פאשה
שושלת בית עות'מאן
אב סולימאן הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
אם הורם סולטאן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים עיישה הומשאה סולטאן

אוסמאן ביי

מיהרימה סולטאןטורקית: Mihrimah Sultan; ‏21 במרץ 1522, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית25 בינואר 1578, קונסטנטינופול) הייתה בתם של הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון ואשתו הורם סולטאן. פירוש השם "מיהר-י-מה" הוא "שמש (פשוטו כמשמעו: חנינה, חמלה, חיבה) וירח".

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיהרימה נולדה בקונסטנטינופול, בירת האימפריה העות'מאנית, בתקופה המכונה בהיסטוריוגרפיה של האימפריה "סולטנות הנשים", אשר נמשכה במהלך המאות ה-16 וה-17. בתקופה זו זכו נשות החצר לעוצמה פוליטית גדולה, ובחלק מהמקרים אף ניהלו בפועל את ענייני האימפריה. תקופה זו מאוזכרת כאחד משלביו המרכזיים של תהליך נסיגתה של האימפריה.[1][2]

ב-1539, בגיל 17, חיתנו את מיהרימה עם רוסטם פאשה. הנישואים התקיימו מתוך מניעים פוליטיים. בהמשך כיהן רוסטאם פאשה כווזיר הגדול בממשלו של הסולטאן, ולזוג נולדו שלושה ילדים, בת ושני בנים. הנישואין חיזקו את מעמדה של מיהרימה בחצרו של הסולטאן. היא הייתה מקורבת מאוד לאביה וצברה הון רב בשל מעמדה. ביוזמתה ובמימונה נבנו בקונסטנטינופול שני מסגדים אשר נשאו את שמה. לאחר מותו של סולימאן, תמכה כלכלית ופוליטית ביורשו סלים השני. חולשתו השלטונית של סלים, בשילוב ההון הרב שצברה מיהרימה, הובילו לחיזוק משמעותי של מעמדה הפוליטי בבירה העות'מאנית. בינואר 1578 הלכה מיהרימה סולטאן לעולמה באיסטנבול והיא בת 55. נקברה במתחם מסגד סולימאנייה באיסטנבול, בסמוך לקברי הוריה.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת הטלוויזיה הטורקית "הסולטאן" מגולמת מיהרימה סולטאן על ידי השחקנית הטורקיה פלין קרהאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיהרימה סולטאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירון בן נאה, היהודים בממלכת הסולטנים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, 2006, עמודים 16, 19.
  2. ^ יובל אלעזרי, אורן נהרי, רן שפירא, נירית איטינגון, לקסיקון מפה: אישים: החשובים, המעניינים, המשפיעים, הוצאת מפה, 2009, עמוד 314.