מיכה לבינסון

מיכה לבינסון
	מיכה לבינסון בטקס זיכרון לגרי בילו בבית צבי, 21 בדצמבר 2012
לידה	27 באוגוסט 1952; ירושלים, ישראל
פטירה	20 במרץ 2017 (בגיל 64); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
	פרופיל ב-IMDb

מיכה לבינסון (באנגלית: Micah Lewensohn; ‏27 באוגוסט 1952 – 20 במרץ 2017) היה שחקן ובמאי תיאטרון וקולנוע ישראלי. כיהן כמנהלו האמנותי של פסטיבל ישראל בשנים 1994–2001 וכמנהלו של בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי בשנים 2009–2014.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבינסון נולד בירושלים בשנת 1952. בנם של אברהם לבינסון, צייר, גרפיקאי ומחלוצי ענף הפרסום בישראל, ושל הצ'לנית רות לבינסון. גדל בתל אביב, ובנעוריו שיחק בתיאטרון "הבימה" והפיק מספר סרטים, בשיתוף עם הבמאי יעוד לבנון והסופר אריה קרישק. למד בקונסרבטוריון למוזיקה וניגן ג'אז. את שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל, שם הפיק, ערך והגיש תוכניות בנושאי אקטואליה, תרבות ומוזיקה. שימש גם ככתב צבאי במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה. לאחר סיום שירותו הצבאי למד באוניברסיטת ניו יורק, שם סיים לימודי תואר ראשון במחלקה לקולנוע ולימודי תואר שני במחלקה לבימוי תיאטרון. עם סיום לימודיו זכה במלגה מטעם הקרן האמריקאית הלאומית לאמנות ושימש כבמאי-הבית וכמשנה למנכ"ל התיאטרון הציבורי בפיטסבורג, פנסילבניה (אנ').

מאז שובו ארצה ב-1980 ביים לבינסון ברוב התיאטראות בארץ. ב-1985 זכה בפרס כינור דוד, ובאותה שנה הוזמן לביים את ההצגה "בת הגדוד" בבית האופרה של בוסטון. האופרה "דון ג'ובאני" בבימויו פתחה את עונת 2000/01 של האופרה הישראלית החדשה.

לצד עבודתו בתיאטרון, ביים לבינסון תוכניות בידור, מופעים מוזיקליים וסרטוני פרסומת. בין הפרויקטים שלו:

קריינות - "לא תשקוט הארץ", סדרה תיעודית במלאת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, בהפקת עמית גורן, 2013
במאי ומספר - "שרשרת הדורות", מיצב וידאו ותאורה, רחבת הכותל המערבי, נפתח בשנת 2005 (זוכה פרס Thea האמריקאי, 2008)
קריינות - "עידן הגנרלים" (Slaves of the Sword), סדרה דוקומנטרית בהפקת בלפילמס (ישראל), BBC (בריטניה) ו-ZDF/Arte (גרמניה/צרפת)
ניהול אמנותי - "עושים אהבה בירושלים", פסטיבל מוזיקה, 2002
ניהול אמנותי - "By My Spirit", טקס בינלאומי לציון 500 שנה לגירוש ספרד, טולדו, ספרד, 1992
רעיון ובימוי - "הבטלנים", אירוויזיון 1987

ב-1990 זכה במלגת השתלמות לבימוי טלוויזיה ב-BBC בלונדון.

לבינסון לימד משחק ובימוי באוניברסיטת תל אביב, בבית צבי, בבית הספר סם שפיגל ובסמינר הקיבוצים. בשנים 2009–2014 ניהל את בית צבי.^[1]

לבינסון נפטר בביתו ב-20 במרץ 2017.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבינסון היה הבכור בין ארבעה אחים - הפרופ' המלחין גדעון לבינסון ראש המחלקה לקומפוזיציה באוניברסיטת בר-אילן, עודד - עורך דין במקצועו ואיש גלי צה"ל, וג'ימי - יועץ שיווק לחברות.

היה נשוי לרחל ולהם שני בנים.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 שיחק בסרט המלחמה של חיים בוזגלו "עונת הדובדבנים" בכיכובם של גיל פרנק ואלון אבוטבול.

בשנת 2007 גילם עורך דין בעונתה השנייה של הסדרה הקומית בכיכובה של אורנה בנאי, "אמא'לה" ששודרה במסגרת שידורי קשת בערוץ 2.

בשנת 2011 שיחק בסרטו של הבמאי יוסף סידר "הערת שוליים". הסרט היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר לאותה שנה.

בשנת 2012 שיחק בעונתה השנייה של סדרת הדרמה "ילדי ראש הממשלה" בHOT3.

בשנת 2015 שיחק בסדרת המתח של HOT3, "הצורף" בכיכובם של ליאור אשכנזי, יהורם גאון ואדיר מילר.

ב-2017 שיחק ב"שבאבניקים" אך נפטר במהלך הצילומים. הדמות שגילם - ראש הישיבה (הרב מרדכי בלוך), נראתה רק בקטע הפתיחה בפרק הראשון, ובו נהרג בנפילת הנברשת בישיבה. הפרק הראשון בסדרה הוקדש לזכרו.

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב אליהו ספיר 2.

הצגות שביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחול המוות מאת אוגוסט סטרינדברג, התיאטרון העירוני חיפה, 1980
התשה (תיאטרוק) מאת בני הדר, התיאטרון העירוני חיפה, 1981
תופים בלילה מאת ברטולט ברכט, תיאטרון באר שבע, 1982
אליל ההמונים מאת סטיבן פוליאקוף, תיאטרון באר שבע, 1983
בין הצלצולים מאת דן אלמגור, תיאטרון בית ליסין, 1984
איש הפיל מאת ברנרד פומרנץ, תיאטרון באר שבע, 1984
כותרת ראשית מאת בן הכט וצ'ארלס מקארתור, תיאטרון באר שבע, 1984
אותו ואת בנו מאת יצחק דב ברקוביץ, תיאטרון באר שבע, 1985.
בת הגדוד, אופרה מאת דוניצטי, בית האופרה של בוסטון, ארצות הברית, 1985
המתאבד מאת ניקולאי ארדמן, תיאטרון באר שבע, 1986
ביבוף מאת יוסי הדר, תיאטרון הבימה, 1987
תמונות ציד מבוואריה תחתית מאת מרטין שפר, תיאטרון באר שבע, 1987
מותו של סוכן מאת ארתור מילר, תיאטרון באר שבע, 1987
לכודים ברשת מאת ג'וליה קירסלי, תיאטרון באר שבע, 1988
לשבור את הצופן מאת יו וויטמור, התיאטרון הקאמרי, 1988
קומדיה של טעויות מאת שייקספיר, תיאטרון באר שבע, 1989
אורח בא מאת לארי שו, תיאטרון בית ליסין, 1989
להרוג את הזמן מאת פיטר שאפר, התיאטרון הקאמרי, 1990
מפיסטו מאת הלל מיטלפונקט על פי רומן מאת קלאוס מאן, תיאטרון באר שבע, 1990
הזוג המוזר (הגרסה הנשית) מאת ניל סיימון, תיאטרון בית ליסין, 1990
באופן יחסי מאת אלן אייקבורן, תיאטרון בית ליסין, 1991
ברנשים וחתיכות מאת פרנק לסר, התיאטרון העירוני חיפה, 1991
זינגר מאת פיטר פלאנרי, תיאטרון באר שבע, 1992
אנדורה מאת מקס פריש, התיאטרון העירוני חיפה, 1993
אני לא רפפורט - הרב גרדנר התיאטרון האידי ,1993
.M באטרפליי מאת דייוויד הנרי וואנג, תיאטרון באר שבע, 1994
שמריהו מאת אילנה לופט, תיאטרון הילדים והנוער, 1994
ביאנקה מאת מרים קייני, תיאטרון בית ליסין, 1995
המנצח מאת רונלד הארווד, התיאטרון הקאמרי, 1996
קופר מאת יוסף בר-יוסף, תיאטרון בית ליסין, 1998
מראה מעל הגשר מאת ארתור מילר, תיאטרון הבימה, 1999
דון ג'ובאני, אופרה מאת מוצארט, האופרה הישראלית החדשה, 2000
קופנהגן מאת מייקל פריין (פרס במאי השנה על שם יוסף מילוא), התיאטרון הקאמרי, 2001
רומנטיקאים מאת חנוך לוין, התיאטרון הקאמרי, 2002
רמבטיקו מאת קוסטאס פריס, התיאטרון העירוני חיפה, 2002
גבירתי הנאווה מאת פרדריק לאו ואלן לרנר, האופרה הישראלית החדשה, 2002
המלביש מאת רונלד הארווד, התיאטרון הקאמרי, 2003
מירל'ה אפרת מאת יעקב גורדין (פרס הצגת השנה), תיאטרון בית ליסין, 2003
מקווה מאת הדר גלרון (פרס הצגת השנה), תיאטרון בית ליסין, 2004
ביבר הזכוכית מאת טנסי וויליאמס, התיאטרון הקאמרי, 2004
פלדה מאת רונה מונרו, תיאטרון בית ליסין, 2005
המפיקים מאת מל ברוקס (פרס מחזמר השנה ופרס במאי השנה על שם יוסף מילוא), התיאטרון הקאמרי, 2006
באדנהיים 1939 (בשיתוף עם עמרי ניצן) מאת אהרן אפלפלד וגיל שוחט, התיאטרון הקאמרי, התזמורת הקאמרית ותיאטרון קליפה, 2006
מותו של סוכן מאת ארתור מילר (פרס הצגת השנה - העלאה מחודשת), התיאטרון הקאמרי, 2007
נערי ההיסטוריה מאת אלן בנט, תיאטרון בית ליסין, 2007
מייק - חייו ומותו של מייק ברנט מאת גדי ענבר, תיאטרון בית ליסין, 2008
עלמה ורות מאת גורן אגמון, תיאטרון בית ליסין, 2008
מי מפחד מווירג'יניה וולף? מאת אדוארד אלבי, התיאטרון הקאמרי, 2009
השוטר אזולאי מאת דניאל לפין על פי סרטו של אפרים קישון, התיאטרון הלאומי הבימה, 2009
סיפור הפרברים מאת ארתור לורנץ וסטיבן סונדהיים, בית צבי, 2010
למות או לא מאת סרג'יו בלבל, בית צבי, 2012
אבודים ביונקרס מאת ניל סימון, תיאטרון באר שבע, 2016
סוס אחד נכנס לבר על פי דויד גרוסמן, עיבוד למחזה של לבינסון, אבנר בן-עמוס ודרור קרן, התיאטרון הקאמרי, 2017. לבינסון החל בבימוי המחזה, אך בעקבות פטירתו דרור קרן המשיך בבימוי.^[2]