מין (טקסונומיה)

דרגה טקסונומית (טקסונומיה)

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע.
בכתב ישר: דרגות ראשיות. בנטוי: דרגות משניות.

מין הוא היחידה הבסיסית ביותר למיון עולם הטבע.

התפיסה הישנה של המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הלא רחוק, מיינו חוקרי הטבע את העולם למינים על פי מראה עיניים. החוקרים שמיינו את עולם החי סיווגו את היצורים החיים (האורגניזמים) למינים שונים על פי קרבתם הצורנית (המורפולוגית) - על פי הצורה והמבנה של גופם. השימוש בשיטה זו יעיל כשמנסים למצוא הבדלים בין מינים שניכר ביניהם שוני גדול, כגון, בז ואנפה, אך שיטה זו אינה יעילה כאשר מנסים להבדיל בין מינים שדומים, כמו נקבת הבז האדום והבז המצוי. בנוסף לכך, ישנם הבדלים מורפולוגיים עצומים בין פרטים שונים באוכלוסייה של אותו המין, לדוגמה, דו צורתיות זוויגית, שהיא שוני מורפולוגי בין זוויגים של אותו המין (זכר או נקבה) נפוצה בקרב רבים מבעלי החיים. בגלל בעיות אלה ואחרות, נפסלה שיטה זו.

התפיסה החדשה של המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מגדירים מין על פי שיטתו של ארנסט מאייר, חוקר אבולוציה. לפי שיטה זו יש להתמקד בתפקוד אחד ויחיד שיבדיל בין מין מסוים למין אחר, בשיטה זו מאייר בחר להתמקד ברבייה. העיקרון של השיטה הוא: מינים הם קבוצות של אוכלוסיות טבעיות היכולות לקיים ביניהן קשרי רבייה ומבודדות רבייתית מאוכלוסיות דומות אחרות. לפיכך, כדי שיצור יוגדר כמין מסוים ולא כאחר הוא צריך להיות מסוגל להתרבות עם בני אותו המין וכן שצאצאם יהיה פורה, כלומר, מסוגל להתרבות בעצמו. החמור והסוס אמנם יכולים להתרבות זה עם זה אך הפרד, צאצאם, נולד עקר. עם זאת, שני פרטים מסוימים מאותו מין אינם חייבים להיות בעלי יכולת רבייה זוויגית ישירה. למשל, אם כלבה קטנה וכלב גדול אינם בעלי יכולת להעמיד צאצאים ישירים, הם עדיין יכולים להיחשב בני אותו מין מאחר שצאצאים של הכלב הגדול וצאצאים של הכלבה הקטנה אכן יכולים להעמיד צאצאים.

הגדרה זאת, הנקראת "מין ביולוגי", אינה מושלמת ואף אינה רלוונטית במקרים מסוימים. לדוגמה, לפי הגדרה זאת לא ניתן לקבוע באופן חד־משמעי האם שתי אוכלוסיות שכנות, אשר אין ביניהן חפיפה הן מאותו מין, או שהן מהוות שני מינים נפרדים. כמו כן, לא ניתן לקבוע לפי הגדרה זו את שיוכו של פרט מאובן למין זה או אחר. בנוסף תפישה זו אינה תקפה על אורגניזמים אשר מתרבים ברבייה אל-זוויגית, מהסיבה הפשוטה שהם אינם מקיימים קשרי רבייה כלל.

תפישות נוספות לגבי מושג המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפישת המין הפילוגנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים מציעים כיום שיטה נוספת למיון יצורים על פי השיוך הפילוגנטי שלהם. על פי ההיסטוריה האבולוציונית של היצורים, כלומר השינויים הגנטיים שעברו במהלך הזמן, ניתן למיינם לקבוצות בעלות מוצא משותף. הקבוצה הקטנה ביותר שניתן להגדיר על פי קריטריון זה, כלומר, קבוצת יצורים בעלי מוצא משותף שלא התפצלה יותר, תוגדר כמין. במילים אחרות מינים מוגדרים על ידי מציאת הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות נפרדות.

תפיסה זו אף היא אינה מושלמת וזאת משתי סיבות. האחת היא שהמידע שיש בידינו על ההיסטוריה האבולוציונית של היצורים השונים רחוק מלהיות שלם. הסיבה השנייה טמונה בכך שגם אם קיימים הבדלים מובהקים בתכונה מסוימת בין שתי אוכלוסיות, אין זה בהכרח אומר שהן אינן מסוגלות להתרבות ביניהן. לכן, במקרים מסוימים יכולה להיווצר סתירה בין הגדרה לפי תפישת המין הביולוגי לבין תפישת המין הפילוגנטי.

הגדרת מין מאובן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי התפישות שלעיל אינן תקפות לצורכי הגדרת מאובנים. לצורך כך אין ברירה אלא להתייחס להבדלים מבניים בשלדי החיות, שכן זה כמעט אך ורק הדבר היחיד שמשתמר. היתרון הגדול בהגדרה זאת הוא שהיא מאוד קלה לביצוע. מלבד החסרונות שמוזכרים לעיל, לא ניתן לקבוע הבדלים בין פרטים אשר מתבטאים ברקמות הרכות כמו צבעים או קישוטים שונים, או המתבטאים בהתנהגות כמו התנהגות חיזור.

מיון האורגניזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר הטבע השוודי קארולוס ליניאוס (קארל פון לינה) פיתח את השיטה למיון אורגניזמים לקבוצות, היא המערכת הדו שמית (binomial system). על פי שיטתו מכנים כל מין בשני שמות, השם הראשון הוא שם הסוג אליו משתייך המין, והשם השני הוא שם המין הספציפי. כך לדוגמה אדם נבון ששם סוגו הומו (Homo), יקרא על פי המערכת הדו שמית "הוֹמוֹ סַפְּיֶנְס" (Homo sapiens), ואילו האדם הניאנדרטלי יקרא "הומו ניאנדרתלנסיס" (Homo neanderthalensis). זוהי השיטה הנהוגה מאז לצורכי מיון עולם החי והצומח.

אבולוציית פיצול המינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כמה הסברים אבולוציוניים להתפצלות אוכלוסיית מין אחד לשני מינים, דהיינו לשתי אוכלוסיות שאינן יכולות לקיים ביניהן קשרי רבייה. ההסברים נחלקים לשניים – מקרים שבהם הברירה הטבעית גורמת לפיצול מינים ומקרים שבהם ההסבר לזה שונה.

במקרים רבים הברירה הטבעית היא דווקא נגד פיצול מינים במוטציה אקראית. לדוגמה, אם אצל פרט מסוים שמסוגל להעמיד צאצאים עם כל בני המגדר השני באוכלוסייתו יש מוטציה שגורמת לזה שצאצאיו יוכלו להעמיד צאצאים רק בינם לבין עצמם, לכאורה לצאצאים שלו יהיה חיסרון התרבותי על פני שאר הפרטים באוכלוסייה. אולם, במקרים פרטיים מסוימים, יש דווקא יתרון התרבותי. מקרה פרטי אחד שבו יש יתרון למי שיכול להתרבות רק עם אחיו ואחיותיו הוא מקרה בו יש יתרון הישרדותי לבעלי תכונות קיצוניות כמו בנישה שבה רק פרטים כהים מאוד ופרטים בהירים מאוד יכולים למצוא מקום מחבוא. במקרה כזה לפרטים קיצוניים שיכולים להתרבות רק בינם לבין עצמם (רק כהים מאוד עם כהים מאוד) לא יהיו צאצאים שאינם קיצונים.

במקרה פרטי אחר של פיצול מינים במוטציה אקראית שנהנה מיתרון אבולוציוני הוא מקרה בו אותה מוטציה אקראית שמפצלת את המין היא בתאחיזה לתכונה אחרת שהיא כן רלוונטית להישרדות. לדוגמה, ישנם חרקים שמפגש הזיווג שלהם הוא ביום מסוים בשנה. מי שהצאצאים שלו מגיעים לזיווג ביום אחר, הוא לכאורה בחיסרון התרבותי בולט על שאר האוכלוסייה משום שצאצאיו יפגשו רק אלה את אלה אם יבואו להזדווג ביום שונה מזה של שאר האוכלוסייה. אלא אם כן, אותו יום מקרי אחר שנבחר במוטציה הוא יום נוח בהרבה להתרבות בסביבה של חרקים אלה. לדוגמה, ייתכן שיום הזיווג המקורי הפסיק להיות נוח לזיווג בשל שינויי אקלים.

פיצול הדרגתי של מין אחד לשני מינים, לאחר שאוכלוסיית המין התפצלה לשתי אוכלוסיות שונות, הוא קל יותר להסבר אבולוציוני. במקרה בו חלק מהאוכלוסייה נודד למקום מרוחק ומייסד שם אוכלוסייה אחרת, הברירה הטבעית בנישה האקולוגית החדשה יכולה לגרום אט-אט לשינויים אצל האוכלוסייה שהיגרה אליה עד ששינויים אלה לא יאפשרו לבני שתי האוכלוסיות להעמיד צאצאים יחדיו. לדוגמה, אם בנישה החדשה תפעל ברירה טבעית לטובת ממדי גוף שונים בהרבה מזה שבנישה המקורית, תושבי שתי הנישות יהיו מדור לדור שונים בממדי גופם עד שלא יוכלו לקיים יותר מגע מיני.

מחקרים שבוצעו בשנים 2017–2020 הראו שמקרים רבים תת-מין הוא התחלה של התפתחות אבולוציונית חדשה עבור מינים - זאת בקרב עופות ויונקים מעופפים וימיים. בקרב יונקים יבשתיים התמיינו זו מורכבת יותר, כנראה בגלל השפעתם של מחסומים יבשתיים טבעיים כמו הרים ונהרות, שתוחמים באופן מובהק יותר את סביבת המחיה של מינים יבשתיים^[1].

השימוש במונח "מין" בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלא כמו בשפות אחרות, בעברית למילה "מין" קיימות שתי משמעויות שונות הרלוונטיות לתחום הביולוגיה. המשמעות הראשונה היא זו המתארת בערך זה, ואילו השנייה מתייחסת לסיווגו של פרט של אורגניזם מסוים כזכר או נקבה. על-מנת למנוע בלבול בין שתי המשמעויות בדיונים העוסקים בביולוגיה, נהוג בקרב הביולוגים להשתמש במונח "מין" אך ורק עבור המשמעות הראשונה, ואילו עבור המשמעות השנייה נהוג להשתמש במונח "זוויג". לעומת זאת, בשפת היומיום ובתקשורת הפופולרית, לעיתים קרובות מנסים למנוע בלבול בין שתי המשמעויות בקרב הציבור על ידי שימוש במילה "זן" במקום "מין" עבור המשמעות הראשונה (למשל בביטוי השגור "זן נדיר"). אולם זהו שימוש מוטעה ומטעה, משום שהמילה "זן" מתארת דרגה טקסונומית נמוכה יותר מזו של המין.


שני מינים שונים מאותו הסוג: הזאב והקויוט שייכים שניהם לסוג כלב אך בעלי מאפיינים שונים, אשר התפצלו במהלך האבולוציה.