מישור המילקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישור המילקה נראה היטב בתמונה זו שצולמה בשנת 1994 על ידי החללית לחקר הירח "קלמנטיין". המצלמה של קלמנטיין קלטה (מימין לשמאל) את הירח המואר על ידי החזרי אור מכדור הארץ, את השמש המבצבצת מעבר לצד האפל (הרחוק) של הירח ואת כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה.

מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש. מסלוליהם של כוכבי הלכת ומרבית גרמי השמים האחרים במערכת השמש נמצאים קרוב מאוד למישור המילקה וגם הם מקיפים את השמש באותו הכיוון. הסברה המקובלת היא שכוכבי לכת של מערכת השמש נוצרו מדיסקה קדם־פלנטרית והם שומרים על כיוון הסיבוב המקורי .[1]

הניצבים למישור המילקה הם קוטבי המילקה. כל אחד מהם נקרא "צפוני" או "דרומי" בהתאם לקוטב הארצי הקרוב לו.

מבט מכדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבט מכדור הארץ, מישור המילקה הוא מעגל גדול החוצה את כיפת השמים. הוא מכיל את נקודות הציון השונות של "מסלול השמש", נקודות הנמדדות ביחס לכוכבי הרקע, במשך השנה. מכיוון שבשנה יש כ־365 ורבע יממות ובמעגל יש 360 מעלות, נראה כי השמש נעה על מישור המילקה בקצב של כמעלה אחת ביום. תנועה זו היא ממערב למזרח, בניגוד לתנועה המדומה ממזרח למערב של כיפת השמים.

כתוצאה מנטיית הציר של כדור הארץ נמצא מישור המילקה בזווית (משתנה) של 23.439279 מעלות ביחס לקו המשווה השמימי. מישור מסלולו של הירח נמצא בזווית של כ־5 מעלות ביחס למישור המילקה.

גלגל המזלות נח גם הוא על מישור המילקה.

נקודות השוויון וההיפוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל הבדלי הזוויות, מישור המילקה וקו המשווה השמימי נפגשים רק בשתי נקודות, המנוגדות זו לזו בדיוק. אלה הן נקודות השוויון, וכאשר השמש מופיעה בנקודות אלה אורך היום והלילה בכל המקומות על פני כדור־הארץ הוא כ־12 שעות. הנקודות הקיצוניות, בהן ההבדלים בין אורך היום לאורך הלילה הם מקסימליים, נקראות נקודות היפוך.

הבדלי הזוויות יוצרים ארבע נקודות חשובות:

  • הנקודה שבה מישור המילקה חוצה את קו המשווה השמיימי מדרום לצפון (בתנועה כנגד כיוון השעון) נקראת נקודת שוויון האביב.
  • הנקודה שבה מישור המילקה חוצה את קו המשווה השמיימי מצפון לדרום, נקראת נקודת שוויון הסתיו.
  • הנקודה הצפונית ביותר של מישור המילקה מעל לקו המשווה השמיימי, נקראת נקודת היפוך הקיץ בחצי הכדור הצפוני, או נקודת היפוך החורף בחצי הכדור הדרומי בהתאם. מועד ההיפוך מתרחש סביב 21 ביוני.
  • הנקודה הדרומית ביותר של מישור המילקה מתחת לקו המשווה השמיימי, נקראת נקודת היפוך החורף בחצי הכדור הצפוני, או נקודת היפוך הקיץ בחצי הכדור הדרומי בהתאם. מועד ההיפוך מתרחש סביב 21 בדצמבר.

ליקויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הירח חוצה את מישור המילקה בזמן מולד הירח, מתרחש ליקוי חמה. כאשר הירח חוצה את מישור המילקה בזמן ירח מלא, מתרחש ליקוי ירח.

גם נוגה מסוגל להתיישר אל מול השמש, אך זהו מחזה נדיר ביותר. למעשה רק מעט מקרים כאלו נחזו מאז המצאת הטלסקופ1631, 1639, 1761, 1769, 1874, 1882, 8 ביוני 2004, ולאחרונה ב־6 ביוני 2012.

מעבר כוכב חמה על פני השמש, בו כוכב חמה חוצה את מישור המילקה, מתרחש בממוצע כ־13 פעמים במאה שנים. התצפית הראשונה המתועדת הייתה בשנת 1631.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]