ממשלת האימפריה הרוסית
ממשלת האימפריה הרוסית הייתה גוף הביצוע העליון במדינה שהוקמה ב-8 בספטמבר 1802[1] בשם ועדת השרים של האימפריה הרוסית (ברוסית: Комитет министров Российской империи, או Комитетъ министровъ Россійской Имперіи ברוסית שלפני המהפכה) והייתה אחראית לתיאום וניהול משרדי הממשל שהוקמו באותה עת ברפורמה הממשלתית של אלכסנדר הראשון.
ב-19 באוקטובר 1905 קיסר האימפריה הרוסית ניקולאי השני חתם על צו לפיו הוועדה שינתה שמה למועצת השרים (ברוסית: Совет министров Российской империи) ושרי המדינה חויבו לדווח ליושב ראש המועצה על פעילות משרדיהם. קודם לכן, ועדת השרים לא ערכה ישיבות סדירות ואלה נערכו רק בנוכחות הצאר ולפיכך והיו תלויות בהחלטות הצאר. סמכויות הממשלה הורחבו והיא הפכה בפועל לגוף של הרשות המבצעת.
לאחר מהפכת פברואר 1917 המועצה הוחלפה על ידי ממשלת המעבר.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1905 הייתה הממשלה לגוף ניהול עיקרי במדינה ובראשה עמד יושב ראש מועצת השרים.
מועצת השרים כללה:
- שר פנים
- שר אוצר
- שר תחבורה
- שר חוץ
- שר משפטים
- שר המלחמה
- שר חינוך
- שר חצר משק הצאר
- שר הצי
- שר מסחר ותעשייה
- שר האדמות (עד 1915 — מפקד עליון לאדמות)
- מבקר המדינה
- ראש הסינוד הקדוש
יושב ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]
יושב ראש ועדת השרים היה למעשה תוארו הרשמי של ראש ממשלת רוסיה באותם ימים. עד שנת 1810 כל ישיבות הוועדה נערכו בנוכחות הצאר, בשנת 1810 קנצלר האימפריה הרוסית ניקולאי רומיאנצב מונה לנציג הצאר בוועדה ושנתיים לאחר מכן הוועדה הפכה לחלק מהמועצה המדינית. משנת 1905 ליושב ראש מועצת השרים ניתנו סמכויות רבות יותר וישיבות הממשלה נערכו בתדירות גבוהה יותר וללא צורך בנוכחותו של הצאר.
ראשי ממשלת האימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Государственность России. М., 2001, кн. 4, стр. 136—139.