מעין דוידוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעין דוידוביץ'
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 במאי 1988 (בת 35)
הרצליה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 57 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.67 מטרים
ספורט
ענף ספורט שיט
תת-ענף גלישת רוח
דגם גלשן ניל פרייד RS:X
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
אליפות העולם
ארד בוזיוס 2013 ניל פרייד RS:X
ארד סנטנדר 2014 ניל פרייד RS:X
אליפות אירופה
כסף פורטוגל 2012 ניל פרייד RS:X
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעין דוידוביץ' (נולדה ב-21 במאי 1988) היא גולשת רוח עבר ישראלית, שהתחרתה על גלשן מדגם ניל פרייד. היא אלופת ישראל בדגם זה, סגנית אלופת אירופה ובעלת שתי מדליות ארד מאליפות העולם (2013 ו-2014).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוידוביץ' נולדה לאב שייט בעברו, ולאמה גלינה ויינר, אלופת ישראל בשחייה, העובדת בעסק לנגררים שעובד עם ענף השיט. סבתה מצד אמא של, יהודית ויינר, הייתה האישה המצילה הראשונה בישראל ודודתה מצד אמא, מלכה טננבאום הייתה אלופת צליחת הכנרת והאישה הראשונה שצלחה את הכנרת לאורכה. לה חמישה אחים, ושני אחיה, ירין ודן ואחותה-התאומה, סיון, היו אלופי ישראל בגלשני רוח. בצבא שירתה בחיל הים. היא מתאמנת במועדון הפועל תל אביב. מתגוררת כיום בהרצליה.

בגיל 14 זכתה דוידוביץ' באליפות העולם לקדטיות שנערכה בספרד. בשנת 2004 זכתה במקום השני באליפות העולם לנערות, וב-2005 חזרה על ההישג וסיימה במקום השני. באותה שנה, החליטה פדרציית השיט הבינלאומית להחליף את דגם הגלשנים האולימפיים מ"מיסטרל" ל"ניל פרייד", ודוידוביץ' החלה להתאמן בדגם זה.

מאז 2005 היא משתתפת בתחרויות לבוגרות, וכבר באליפות אירופה הראשונה בדגם סיימה במקום השישי. באותה שנה היא זכתה במקום ה-22 באליפות העולם באיטליה וכן התחרתה גם באליפות עולם לנוער שנערכה באנגליה (באתר האולימפי של אולימפיאדת 2012) ובה זכתה במדליית כסף. כן זכתה במקום ה-14 באליפות העולם שנערכה ב-2006 ובמקום ה-33 באליפות העולם שנערכה ב-2007 בפורטוגל. בטורניר הקדם-אולימפי שנערך באותה שנה בסין סיימה במקום השביעי.

אולימפיאדת בייג'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית 2008 סיימה דוידוביץ' במקום תשיעי בתחרות הקדם אולימפית שנערכה בפלמה דה מיורקה והבטיחה את השתתפותה באולימפיאדת בייג'ינג, תוך שהיא מקדימה את לי קורזיץ, אלופת העולם לשעבר שייצגה את ישראל באולימפיאדת אתונה (2004). באולימפיאדה עצמה סיימה במקום עשירי.

בשנת 2009 סיימה דוידוביץ' במקום שביעי באליפות אירופה שנערכה בתל אביב.

ב-2011 סיימה דוידוביץ' במקום שישי באליפות העולם באוסטרליה.

סגנית אלופת אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 זכתה במדליית כסף באליפות אירופה שנערכה בפורטוגל, וכחודש לאחר מכן סיימה במקום שמיני באליפות העולם שנערכה בספרד.

ב-1 בפברואר 2013 זכתה דוידוביץ' במדליית זהב בתחרות גביע העולם שנערכה במיאמי, ארצות הברית, לפני טלולי פטג'יה מפינלנד ובלנקה מנצ'ון מספרד.

מדליית ארד באליפות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במרץ 2013 זכתה דוידוביץ' במדליית ארד באליפות העולם שנערכה בבוזיוס שבברזיל. במדליית זהב זכתה בפעם השלישית ברציפות לי קורזיץ ובמדליית כסף זכתה ביירוני שואו מהממלכה המאוחדת.

במאי 2013 זכתה במדליית הכסף בתחרות סבב הגביע העולמי שנערכה בהולנד[1].

באליפות העולם שנערכה בסנטנדר ספרד ב-19 בספטמבר 2014 זכתה דוידוביץ' במדליית ארד בפעם השנייה ברציפות, ובכך קבעה את הקריטריון האולימפי הבינלאומי להשתתפות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)[2].

אולימפיאדת ריו ופרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) סיימה דוידוביץ במקום שביעי עם 78 נקודות. אל שיוט המדליות היא עלתה מהמקום החמישי הכללי ובשיוט המדליות היא סיימה במקום התשיעי[3].

לאחר אולימפיאדת ריו דוידוביץ' לקחה הפסקה ולא התאמנה או התחרתה. בשנת 2018, בגיל 30, היא החליטה לפרוש ולהתמקד במנהל עסקים לאחר שסיימה לימודי תואר שני[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]