מקדש השן

מקדש השן
ශ්‍රී දළදා මාළිගාව
מידע כללי
סוג	מקדש בודהיסטי, אטרקציה תיירותית
על שם	relic of the tooth of the Buddha
מיקום	קאנדי
מדינה	סרי לנקה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1595
תאריך פתיחה רשמי	1595
קואורדינטות	7°17′37″N 80°38′29″E / 7.29365017°N 80.64125783°E
	www.sridaladamaligawa.lk

מקדש השן (סְרי דָלָאדָה מָלִיגָאוָוה; בסינהלית: ශ්‍රී දළදා මාළිගාව, בטמילית: ஸ்ரீ தலதா மாளிகை) הוא מקדש בודהיסטי בקאנדי שבסרי לנקה. זהו אחד המקדשים הבודהיסטיים החשובים בעולם, שכן על פי המסורת, מוחזקים בו שרידי השן של הבודהה, ומכאן שמו. למקדש גם חשיבות לאומית בסרי לנקה, משום שעל פי המסורת המקומית, מי שמחזיק בשן של בודהה שולט בסרי לנקה כולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת, שרידי השן נשמרו תחילה בקלינגה (במזרח הודו של ימינו) והוברחו לסרי לנקה על ידי הנסיכה הממאלי ובעלה הנסיך דנתה בראשית המאה הרביעית. המלך, קירתי סרי מגהווארנה, הורה תחילה לשמור אותה במקום בו שוכן מקדש איסורומונייה בעיר אנורדאפורה. גם המלכים שבאו אחריו ראו עצמם אחראים לשמירה על השן, וכך התפתחה מסורת שזיהתה בין שמירת השן לבין השליטה באי. המלכים השונים הקפידו, לפיכך, להחזיק את השן במקדשים הסמוכים לארמונותיהם. לאורך השנים הוחזקה השן בערי הבירה השונות, ובהן פולונוארווה, דמבדנייה וקורונגאלה.

המלך וימאלאדארמסורייה הראשון, ששלט בממלכת קאנדי בין 1590 ל-1604, הקים בקאנדי מבנה בן שתי קומות שיועד לשמירתה של השן. בזמן הפלישה הפורטוגזית ב-1603 הועברה השן למקום מסתור ברכס נאקלז. המלך רג'אסינהה השני, שביסס מחדש את הממלכה במהלך המאה ה-17, הקים מקדש חדש שיועד לשן. את המקדש הנוכחי, באותו מקום, הקים וירה נרנדרה סינהה, בראשית המאה ה-18, אך חלקים ממנו הם תוספות מאוחרות יותר.

חשיבותו של המקדש לבודהיסטים הפכה אותו ליעד לפיגועים במהלך מלחמת האזרחים בסרי לנקה. ב-9 בפברואר 1989 אנשי הזרוע הצבאית של הארגון המרקסיסטי ג'נאתה וימוקתי פראמונה פתחו באש לעבר המקדש וגרמו למותם של מספר בני אדם. ב-25 בינואר 1998 פוצצה מחתרת טיגריסי השחרור של טאמיל אילם משאית תופת בסמוך למקדש. 17 בני אדם נהרגו, עשרות נפצעו, וחלקים מהמקדש קרסו.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית הארמון פונה לכיוון מערב, ולאורכה בריכת מים. חומת הלבנים המפרידה בינה לבין הארמון מכונה "חומת גלי המים", ולאורכה חורים שנועדו למנורת שמן. שער הכניסה הראשי, מאהאוואהאלקאדה (Mahawahalkada) כולל אבן ירח מעוטרת. השער נהרס כליל בפיגוע ב-1998, והוקם מחדש. משני צדי השער פסלי פילים, ובקצה גרם המדרגות אליו הוא מוביל שני פסלי שומרים. בחזית המקדש בולט מבנה מתומן, שנבנה בתקופת שלטונו של סרי ויקראמה רג'אסינהה, בראשית המאה ה-19.

החלל המרכזי של המקדש כולל שתי קומות, ודלת הכניסה אליו עשויה שנהב. הקירות הפנימיים של המקדש כוללים ציורים ועיטורים, וב-1987 נוספו לתקרה עיטורי זהב. בסמוך לחלל זה נמצא התא בו שמורים, בתוך שבע תיבות מעוטרות באבני חן, שרידי השן הקדושה.